"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם אוזניות מבטלות רעשים מסכנות את המשתמשים?

תעשית האוזניות המסוגלות להשתיק את רעשי הסביבה הפכה בשנים האחרונות לתחום כלכלי שמגלגל מיליארדי דולרים – אבל מתברר שגם קצת שקט מגיע עם מחירים גופניים

,עודכן
0השמעה
בחור צעיר עם זקן מטופח מרכיב אוזניות זעירות. צילום: Mircea (Surprising Shots) / Pixaba_

המרדף אחר השתיקה הפך בשנים האחרונות לתעשייה משגשגת, בעקבות הקקופוניה של חיי היומיום המאיימת להכריע אותנו. אוזניות בכל הגדלים והעיצובים האפשריים מבטיחות לגרום לנו לשכוח איך נשמע ההמהום האינסופי של העיר, ואטמי אוזניים דיסקרטיים מציעים לנו לישון בשקט או ללכת להופעות בלי לחטוף כאב ראש מעוצמת הרמקולים. ב-2021, הכניס שוק אוזניות ביטול הרעשים 13.1 מיליארד דולר, ועד 2031 המספר הזה צפוי לשלש את עצמו, ל-45.4 מיליארד דולר, לפי נתוני Allied Market Research.

עם זאת, חוקרים טוענים שלשימוש בטכנולוגיה הזו עלולות להיות השלכות רבות ומרחיקות לכת על בריאותנו כיחידים ואף כחברה. נעזרנו ב-ChatGPT כדי לצלול (בשקט) לטענות הללו:

בליבה של הטכנולוגיה עומד העיקרון של בקרת רעש אקטיבית – שיטה שנולדה בשנות החמישים כדי להנמיך את רמת הרעש שטייסים נחשפים אליו בתא הטייס. על ידי שימוש במיקרופונים לאיתור צלילי סביבה ויצירת גלי קול מחוץ לפאזה, אוזניות מבטלות רעשים מנמיכות ביעילות רעשים לא רצויים. הן פועלות בצורה הטובה ביותר עבור צלילים בתדר נמוך, כמו שאגות מנוע או זמזום מזגן.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

גלוי וידוע שיותר מדי רעש יכול לפגוע בשמיעה שלנו, ואף ברווחתנו הפיזית. הסכנות של זיהום רעש נעות בין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לתסמיני דיכאון. ההנחיות קובעות כי חשיפה ליותר מ-85 דציבלים (dB) של רעש לא תעלה על שמונה שעות. על כל עלייה של 3dB, זמן החשיפה הבטוחה פוחת.

אך בעוד שאטמי אוזניים נחוצים בסביבות רועשות מסוימות כמו אתרי בנייה, היעדר תקנות לרעש עבור האוזניות עצמן מציב סיכונים משלו: האזנה למוזיקה בווליום גבוה דרך אוזניות יכולה לתרום לאובדן שמיעה – אם כי הסכנה הזו אמורה לפחות בזכות הפחתת הרעש, שמאפשרת למאזינים לצרוך את המוזיקה שלהם בעוצמה נמוכה יותר מבעבר ללא הפרעות משמעותיות (השאלה אם הם אכן עושים זאת היא כבר נושא מחקר בפני עצמו); שימוש ממושך באטמי אוזניים ואוזניות מבטלות רעשים נקשר לטִנְטוּן – תופעה שבה המוח ‘מפצה’ על היעדר צליל חיצוני על ידי הגדלת הרגישות שלו, מה שיוצר רגישות מוגברת וצפצופים באוזניים.

בחיפושנו אחר השתיקה, חיוני להגיע לאיזון. בעוד שטכנולוגיית ביטול רעשים יכולה לספק הפוגה מההסתערות השמיעתית, חיונית לא פחות לאמץ את סימפונית החיים. אולי ההרמוניה טמונה בטיפוח צרכנות מודעת - שימוש במכשירים אלה בעת הצורך תוך שמירה על הקדנס הטבעי של העולם סביבנו. בעודנו מנווטים בים הדממה, הבה נזכור שלפעמים, היופי אינו טמון בשקט מוחלט, אלא בקצב המלודי של הקיום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר