שנת הלימודים אמורה להתחיל בימים הקרובים, אלא אם שוב תוכרז שביתה, ואנחנו כאן כדי להזכיר שיש גם אנשים שחינוך פורמלי לא התאים להם ועדיין הצליחו בענק. אנחנו לא מתכוונים לספר לכם פה על ביל גייטס, סטיב ג’ובס ומארק צוקרברג, שהנשירות שלהם מהאקדמיה הפכו כבר מזמן לחומר חובה בכל בוחן על הנושא. אנחנו כן מתכוונים לספר לכם שהם לא היחידים. נעזרנו ב-ChatGPT כדי למצוא כמה דמויות איקוניות אחרות שהוכיחו שחינוך פורמלי אינו תמיד תנאי הכרחי להשגת הצלחה:
סיר ריצ'רד ברנסון
ריצ'רד ברנסון, מייסד תאגיד הענק וירג’ין, נשר מבית הספר בגיל 16. למרות ה'כישלון' הזה, רוח היזמות שלו מעולם לא איפשרה לשום דבר לעצור אותו. ברנסון הקים קבוצה הכולל את חברת התעופה Virgin Atlantic Airways, חברת המוזיקה Virgin Records ועוד מיזמים רבים אחרים. החתירה הבלתי פוסקת שלו לחדשנות והאמונה הבלתי מעורערת בעצמו הניעו אותו להפוך לאחד מאילי העסקים המשפיעים ביותר בעולם.
אלן דג'נרס
לפני שהפכה לאחת ממנחות הטוק-שואוז האהובות ביותר בהיסטוריה, אלן דג'נרס למדה באוניברסיטת ניו-אורלינס, אך עזבה לאחר סמסטר אחד בלבד. היא רדפה אחר התשוקה שלה לקומדיה, מה שהוביל למספר רב של הופעות סטנד-אפ מצליחות, תפקידי משחק, ובסופו של דבר התוכנית "The Ellen DeGeneres Show". היכולת שלה להתחבר לקהל, האישיות האותנטית והמאמצים הפילנתרופיים שלה חיזקו את מעמדה כדמות משפיעה בתעשיית הבידור.
מייקל דל
מייקל דל, המייסד של ענקית המחשבים דל טכנולוגיות, נשר מאוניברסיטת טקסס באוסטין כדי להתמקד בעסקים. החזון שלו היה לספק מחשבים אישיים מותאמים (כלומר, כאלה שמורכבים לפי רשימת דרישות של הלקוח) ישירות לצרכנים, והחברה שלו חוללה מהפכה בתעשייה הזו. באמצעות המנהיגות האסטרטגית והגישה החדשנית שלו, הוא בנה תאגיד טכנולוגיה רב לאומי משגשג.
קוקו שאנל
מעצבת האופנה הנודעת גבריאל בונר "קוקו" שאנל עזבה את בית הספר בגיל צעיר (המספר המדויק נתון לוויכוחים) ופתחה בקריירה בתעשיית האופנה. כנגד כל הסיכויים, היא הציגה עיצובים פורצי דרך, שערערו על נורמות האופנה המסורתיות, והובילו להקמת המותג האיקוני שאנל. העיצובים החדשניים, האלגנטיות הנצחית והחוש היזמי שלה הפכו אותה לחלוצה בעולם האופנה.
קוונטין טרנטינו
הקולנוען הענק קוונטין טרנטינו, שמוכר מסרטים פורצי דרך כמו "ספרות זולה" ו"להרוג את ביל", נשר מהתיכון "לקראת תחילת כיתה ט’", כפי שסיפר בראיון, אך מעולם לא איבד את התשוקה שלו לספר סיפורים. סגנונו הייחודי, הנרטיבים הלא ליניאריים והדיאלוגים המרתקים הפכו אותו לאחד הבמאים המשפיעים ביותר בקולנוע העכשווי. המסירות הבלתי פוסקת של טרנטינו למלאכתו והבחירות האמנותיות הנועזות שלו זכו לשבחי המבקרים ולקהל מעריצים מסור.