"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האירופים בזבזו 600 מיליון אירו על מחשב-על דמוי מוח. האם זה הצליח?
במשך 10 השנים האחרונות הוציאו באירופה יותר מחצי מיליארד אירו כדי ליצור מחשב המחקה את המוח האנושי. רוב המשתתפים בפרויקט מודים שהם אפילו לא התקרבו למטרה – אך מתנחמים בהשגת מטרות אחרות
מוח יצירתי, אילוסטרציה. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית SDXL

האירופים בזבזו 600 מיליון אירו על מחשב-על דמוי מוח. האם זה הצליח?

במשך 10 השנים האחרונות הוציאו באירופה יותר מחצי מיליארד אירו כדי ליצור מחשב המחקה את המוח האנושי. רוב המשתתפים בפרויקט מודים שהם אפילו לא התקרבו למטרה – אך מתנחמים בהשגת מטרות אחרות

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

במאמץ גדול שנמשך עשור, כלל כ-500 מדענים וגובה בהשקעת עתק של 600 מיליון אירו, פרויקט המוח האנושי (HBP) של האיחוד האירופי ייסגר בקרוב. האם המאמץ השתלם? בסיוע ChatGPT ננסה להבין על מה הלך כל הכסף.

פרויקט המוח האנושי (Human Brain Project, להלן HBP) החל את דרכו בשנת 2013, במטרה להבין את המורכבויות של המוח האנושי על ידי הדמיה שלו בתוך מחשב-על. הוא זכה לתקציבי עתק, כאשר 400 מיליון אירו הגיעו מהאיחוד האירופי בארבעה גלים, ועוד 200 מיליון אירו מגופים שונים שחתמו על שותפויות בפרויקט.

עצם הניסיון נתקל בספקנות מהרגע הראשון. המטרה העיקרית של HBP – לשכפל דיגיטלית את המוח האנושי כולו – נותרה חזון רחוק. ככל שהפרויקט התפתח, התברר כי מטרתו הראשונית אינה ברת השגה, מה שהוביל לשינויים חוזרים ונשנים במטרות המוצהרות שלו, ולמה שחלק מהמבקרים תיארו כתוצאות מקוטעות. איב פרניאק, חבר בפרויקט ומנהל המחקר בסוכנות המחקר הלאומית הצרפתית CNRS, הודה כי הוא אינו שבע רצון, וקבע כי HBP לא הצליח לספק הבנה מקיפה והוליסטית של המוח.

עם זאת, HBP אכן תרם באופן משמעותי למדעי המוח. חוקרי HBP יצרו מאגר נרחב של מחקרים, ייצרו מפות תלת-ממדיות של למעלה מ-200 אזורים במוח, יצרו שתלי מוח לשיקום הראייה והשתמשו במחשבי-על כדי לדמות פונקציות קוגניטיביות ולשפר את הטיפולים במצבים נוירולוגיים שונים, כולל אפילפסיה ופרקינסון. בנוסף, הפרויקט הציג את אטלס המוח האנושי – מעין מקבילה למפות של גוגל עבור המוח, המסייע להבין את הקשרים המתקיימים בין חלקיו – והפלטפורמה הוירטואלית "EBRAINS", חבילת כלים ונתוני הדמיה הנגישים למדענים ברחבי העולם לצורך ביצוע סימולציות וניסויים דיגיטליים. EBRAINS שימש אבן דרך לקראת מימוש השאיפה האולטימטיבית של HBP ליצירת תאום דיגיטלי של המוח האנושי – אך כעת, עתידו לוט בערפל עקב בעיות מימון.

סופו של HBP משאיר את מדעני המוח האירופאים עם תחושה של תסכול, שכן היוזמה החלוצית שלהם נסגרת בדיוק כשהעניין בחקר המוח ברחבי העולם מתגבר, ומיזמים כמו ניורלינק של אילון מאסק מתחרים ביניהם על השגת מטרות מקבילות לאלו של הפרויקט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...