"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הרבה לפני דנקל: איך נסעו רכבות קלות בלי מנועים?

בישראל תמיד ידעו שהרכבת הקלה תפעל על חשמל - אבל בעולם היו רכבות כאלו עוד לפני שהחשמל בכלל התגלה, והרבה לפני המצאת מנועי הרכב

,עודכן
0השמעה
הקו האדום של הרכבת הקלה. צילום: גדעון מרקוביץ

"דנקל" – הרכבת הקלה של גוש דן, שמגיעה מפתח תקוה לבת ים דרך 35 תחנות הפזורות לכל אורכו של גוש דן – החלה לפעול בסוף השבוע האחרון, באיחור של שנתיים מהתכנון, ולאחר עשורים של הבטחות. לכבוד חניכת אמצעי התחבורה החדש במישור החוף, בנעזרנו בבינה המלאכותית Forefront כדי למצוא כמה עובדות מעניינות, וחלקן אף מפתיעות, על רכבות קלות, או כפי שנקרא להן כאן בקיצור "רקלות":

רקלות ותיקות יותר ממכוניות
לרקלות יש היסטוריה ארוכה – עוד לפני המצאת הרכב הפרטי המבוסס על מנוע בעירה פנימית. הרקלות הראשונות היו למעשה מרכבות ענק רתומות לסוסים, שמשכו אותן לאורך המסילות (שנועדו לחסוך את הרעידות של הנסיעה על רחובות מרוצפי אבנים), והופיעו כבר בתחילת המאה ה-19. המעבר לחשמל החל בסוף אותה מאה. עם צבירת הפופולאריות של הרכבים הפרטיים לאחר מכן, רקלות איבדו פופולריות, אך בשנים האחרונות הן עושות קאמבק בכל רחבי העולם.

רקלות הן ידידותיות לסביבה
רקלות ידועות באופיין הידידותי לסביבה. ככלי רכב חשמליים, הן אינן פולטות גזים רעילים לרחובות הערים, מה שהופך אותן לאמצעי תחבורה חסכוני בזיהום. לרקלות יש גם יתרון ביכולת לשאת מספר רב של נוסעים, להפחית את מספר המכוניות על הכביש ולהקל על עומסי התנועה.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

לרקלות יש מערכות אספקת חשמל ייחודיות
אספקת החשמל של רקלות היא ייחודית, וישנן שיטות שונות לספק חשמל לכלי רכב אלו. חלק מהרקלות משתמשות בכבלים עיליים, המכונים מערכות זרימה, שמהם הן ‘אוספות’ חשמל דרך פנטוגרף (מעין עמוד חשמל על גג הרכב, שאפשר לראות גם על הרכבות החשמליות של רכבת ישראל). אחרות משתמשות במערכות אספקת חשמל צמודות לקרקע, כאשר המסילות מחושמלות, או שנוספת בין מסילות הגלגלים מסילה ייעודית להעברת החשמל. לכל אחת מהשיטות יתרונות וחסרונות: השיטה העילית לא מסכנת הולכי רגל בהתחשמלות, אך מכערת את הרחוב, וההיפך מזה אמור בשיטה התחתית.

לרקלות אין תקן מסודר
המרחק בין המסילות שעליהן נוסעות הרקלות אינו אחיד. לכן, בערים שונות ברחבי העולם יש מסילות ברוחב שונה עבור הרקלות שלהן. זה אומר שרקלות מעיר אחת לא יוכלו לנסוע על המסילה של עיר אחרת. עם זאת, נעשו מאמצים לפתח תקן אחיד לרוחב המסילות, כדי לאפשר יכולת פעולה הדדית בין רשתות חשמליות.

רקלות הן אייקון תרבותי
רקלות הפכו ליותר מסתם אמצעי תחבורה; הם הפכו לסמלים תרבותיים בערים רבות. הן מופיעות לעתים קרובות בסרטים, בספרות ובאמנות, ומייצגות תחושה של נוסטלגיה וקסם אורבני. חלק מהערים מציעות נסיעות ברקלת כדרך לחוות את מורשת העיר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר