החלל, שכידוע ריק מאוויר, אולי לא נראה כמו מקום שיכול להיות לו ריח. עם זאת, אסטרונאוטים שיצאו אליו דיווחו לאחר חזרתם מהליכות חלל על ריח ברור וחזק. אמנם, איננו יכולים להריח ישירות את החלל, בגלל שהוואקום בו מונע מהאף שלנו לעבוד, אבל הריח ה’נדבק’ אל עצמים וחליפות ששהו בחלל מספק רמזים לגבי הריח שלו. נעזרנו ב-Perplexity כדי לנסות להבין איך בדיוק מריח החלל.
כאמור, אסטרונאוטים תיארו את ריח החלל בדרכים שונות, ולעתים קרובות השוו אותו לריחות מוכרים. יש שהשוו אותו לריח של אוזון, עם ריח חריף קל, שמזכיר אבק שריפה או גופרית. אחרים תיארו אותו כמתכתי, עם רמזים לסטייק שרוף או מטוגן. הריח נקשר לשילוב של ריחות, כולל ריחות של חומרים שרופים, אדי ריתוך ואפילו אדי דיזל.
חוקרים שניסו לפענח את התשובה לחידה כיצד מריח החלל הצליחו לזהות תרכובות ואלמנטים בתוך הגלקסיה שנמצאים גם על כדור הארץ. על ידי לימוד תרכובות אלה, הם יכולים להניח הנחות לגבי האופן שבו הן עשויות להריח בסביבה הייחודית של החלל. לדוגמה, כוכבים גוססים משחררים תרכובות הידועות בשם פחמימנים ארומטיים פוליציקליים (PAHs), שעשויים ליצור ריחות חריפים ולתרום ליצירת גרמי שמים חדשים.
קיימות מספר תיאוריות לגבי מקור הריחות שהריחו אסטרונאוטים שחזרו מהחלל. אפשרות אחת היא שניתן לייחס את הריח לציוד המשמש במנעול האוויר, או לאינטראקציות בין חלקיקי החלל. לפי תיאוריה אחרת, הריח הוא תוצאה של שחרור אנרגיה ונוכחות של PAHs מכוכבים גוססים.
הריח הייחודי של החלל, למרות שאינו פרט חשוב שתורם באופן משמעותי לאנושות, מצליח לעורר תשומת לב בקרב מדענים והציבור כאחד. נאס"א אפילו נעזרה ביצרנית הבשמים Omega Ingredients כדי ליצור בישום בריח החלל לצורך אימוני סימולציות. הריח של הבושם הושווה לזה של אבק שריפה משומש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו