"ילד קטן", אחת משתי הפצצות הקטלניות בהיסטוריה, התפוצצה 580 מטר מעל הירושימה לפני 78 שנה בדיוק. כולם יודעים לומר שהפצצה, שפותחה על ידי צוות מדענים בראשותו של רוברט אופנהיימר (שהסרט על חייו הוא הסרט המדובר ביותר בקיץ הנוכחי), הרגה אלפי אנשים מחקה חלק גדול מהעיר, אבל איך בדיוק זה קרה? Forefront מפרט את ההשלכות המזעזעות של הנשק הקטלני ביותר אי פעם:
הפצצות הגרעיניות שהוטלו על הירושימה ב-6 באוגוסט ועל נגסקי ב-9 באוגוסט גרמו לנזק מיידי כבד. סיבת המוות העיקרית הייתה החום העז שנוצר מהפיצוץ. הטמפרטורות של פיצוץ אטומי מגיעות לכמה אלפי מעלות צלזיוס, מה שהוביל לכך שכל אדם שהיה בטווח הפיצוץ נשרף והפך לאפר באופן מיידי. אפילו מבנים הפכו לערמות בטון, או לפחות גלי הריסות. גלי ההדף, שהתפשטו במהירויות אדירות, הרסו מבנים וגרמו לפציעות קטלניות לאלו שנקלעו בדרכם.
בנוסף, הפצצות שחררו גם כמות אדירה של קרינה. הקרינה העזה שנפלטה מהפיצוצים גרמה למחלות קרינה מיידיות, שהובילו לכוויות קשות, אי ספיקת איברים ומוות בייסורים. בשבועות ובחודשים שלאחר ההפצצות, הניצולים חוו השפעות בריאותיות ארוכות טווח, כולל סיכון מוגבר לסרטן, מוטציות גנטיות ומחלות אחרות הקשורות לקרינה.
לפי הערכות, סך ההרוגים בפיצוצים ובהשלכותיהם עד סוף 1945 הגיע לכ-140,000 בהירושימה ו-70,000 בנגסאקי. רוב הקורבנות היו אזרחים, כולל נשים, ילדים וזקנים. רבים מתו באופן מיידי, בעוד שאחרים מתו בימים ובשבועות שלאחר מכן, בשל הסיבות שתוארו קודם. ההפצצות גם הותירו אנשים עם טראומה וללא בית.
השפעת ההפצצות השתרעה הרבה מעבר להרס המיידי. הניצולים, הידועים בשם היבאקושה, התמודדו עם אתגרים פיזיים ופסיכולוגיים מתמשכים. רבים סבלו מבעיות בריאותיות ארוכות טווח, כולל מחלות הקשורות לקרינה וסיכון מוגבר לסרטן. הטראומה הפסיכולוגית שעברו ההיבאקושה ומשפחותיהם הייתה עמוקה, כאשר רבים חוו "אשמת ניצולים", הפרעת דחק פוסט-טראומטית וסטיגמה חברתית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו