"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מדהים: החרב שאבדה בים נמצאה וחושפת את ההיסטוריה המדממת של ישראל
חרב שהתגלתה לחופי הים התיכון לפני שנתיים הדהימה את החוקרים במצבה השמור, שאפשר להם להגיע ללא מעט תובנות לגבי עברה, ועברו של האזור כולו
החרב הצלבלנית. צילום: ניר דיסטלפלד, מפקח רשות העתיקות

מדהים: החרב שאבדה בים נמצאה וחושפת את ההיסטוריה המדממת של ישראל

חרב שהתגלתה לחופי הים התיכון לפני שנתיים הדהימה את החוקרים במצבה השמור, שאפשר להם להגיע ללא מעט תובנות לגבי עברה, ועברו של האזור כולו

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

גילויים ארכיאולוגיים בשטח ישראל ממשיכים לחשוף את עברה הדרמטי של הארץ, וכעת מתקבלת הצצה חדשה אל עידן מסעות הצלב. ChatGPT מביא את הגילויים האחרונים שחשפה חרב שנמצאה לחוף הים התיכון לפני שנתיים:

במהלך משלחת ארכיאולוגית תת-ימית ב-2021 התגלתה על קרקעית הים התיכון, סמוך לחוף קיבוץ נווה ים שמדרום לחיפה, חרב, מכוסה צדפים וחול. כעת, לאחר ניתוח מדוקדק שלה, מתבררים פרטים מסקרנים על עברה.

אורכה של החרב כמעט 90 ס"מ ורוחבה כ-4.5 ס"מ, והיא מתוארכת לימי הביניים, וככל הנראה נפלה לים במהלך קרב עז שהתרחש לפני 800 עד 900 שנה. לאחר ששכבות שעטפו אותה במהלך ההיסטוריה הקשו על הארכיאולוגים להבין את סיפורה של החברה, לבסוף הם הבינו שאותה שכבות גם הגנו עליה ושימרו אותה.

באמצעות שימוש בקרני רנטגן, יכלו החוקרים לחדור דרך שכבות הציפוי שהצטברו על החרב ולהציץ במתאר המקורי שלה. הצילום גילה פרט מעניין: הלהב היה כפוף. חרבות כאלה הוחזרו לעתים קרובות לצורתן המקורית לאחר שניזוקו בקרבות – אך החרב מנווה ים נותרה כפופה ולא נמצאה בתוך נדן, מה שמרמז שהיא נפגעה במהלך מסעי הצלב. במהלך סדרת מלחמות דת אלו בין נוצרים לכל מי שאינו כזה, מ-1095 עד 1291, התנהלו קרבות עזים, ומצבה של החרב מתיישב עם תיעודים היסטוריים של הסכסוכים האכזריים.

לדברי יעקב שרביט, מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות, החרב הייתה שייכת ללוחם צלבני שהתיישב באזור לאחר מסע הצלב הראשון, והקים את ממלכת ירושלים בשנת 1099. חרבות כאלה היו יקרות ערך והשתייכו לאצולה וחיילים מקצועיים, המאומנים בלחימה בחרבות.

תגלית זו נדירה למדי. אמנם, בישראל נמצאו שבע חרבות נוספות מתקופה זו, רובן בים, אך לעתים רחוקות בלבד הן התגלו בשלמותן. המיעוט הזה נובע מכך שחרבות נחשבו לנכסים יקרי ערך, ואיבוד חרב במהלך קרב ימי עלול להיות הרסני, או אפילו קטלני.

אף על פי שלא נמצאו שרידי אדם ליד החרב, החוקרים מאמינים שייתכן כי שרידי החייל שהניף אותה עשוי עדיין לשכב גם הוא במעמקים, וממתין להתגלות ביום מן הימים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...