גם בעידן הסמארטפונים, מי שיסתובב ברחבי ערי ישראל ביום שלישי בערב יראה בדרך כלל מאות ילדים לבושים בחולצות מכופתרות ומכנסיים קצרים בצבע חאקי, עם שלל סמלים המוצמדים אליהם. איך מצליחה התנועה, שנוסדה לפני 116 שנה בדיוק, להישאר רלוונטית לנוער המסכים? Perplexity ו-Forefront מנסות להסביר לנו את סוד ההצלחה של התנועה.
תנועת הצופים נוסדה ב-1907 על ידי רוברט באדן-פאוול, גנרל בדימוס בצבא בריטניה, בתגובה לצורך בארגון נוער שיקדם כושר גופני, מוסרי ואימפריאלי בקרב נערים בריטים, כהכנה לשירות בצבא ולחיים אזרחיים משמעותיים. הוא שאב מניסיונו בחינוך ובאימונים צבאיים כדי לפתח תוכנית של חינוך בלתי פורמלי, עם דגש על פעילויות חוץ מעשיות, כולל קמפינג, מלאכת עץ, מים, טיולים, תרמילאים וספורט. ב-1 באוגוסט הוא פתח את מחנה ההכשרה הראשון של התנועה באי בראונזי שלחופי אנגליה.
תנועת הצופים שמה לה למטרה לתמוך בצעירים בהתפתחותם הפיזית, הנפשית והרוחנית, כדי שיוכלו למלא תפקידים מועילים בחברה. היא מדגישה את החשיבות של הסתמכות עצמית, מנהיגות ושירות לקהילה. חברי התנועה מעודדים לפתח את כישוריהם וכישרונותיהם, לכבד אחרים ולתרום לקהילותיהם. התנועה מקדמת גם ערכים של שלום, שוויון ופיתוח בר קיימא. התנועה גם מתאימה את הערכים לתרבויות ולהקשרים המקומיים שבתוכם היא פועלת, תוך שמירה על עקרונות הליבה שלה.
התנועה צברה פופולריות עולמית מאז ייסודה, ולפי הארגון העולמי של תנועת הצופים (WOSM) היא פעילה ב-173 מדינות, עם למעלה מ-57 מיליון חניכים ומתנדבים המעורבים בתוכניות צופים ברחבי העולם. ההארגון תומך בצמיחה ובפיתוח של שבטי צופים ברחבי העולם, כדי לאפשר ליותר צעירים ומתנדבים לחוות את הפעילות החינוכית של התנועה. היא גם מכנסת כמה מאירועי הנוער הגדולים בעולם, כמו Jamboree שהתקיים בלונדון כבר ב-1920, Moot ו-JOTA-JOTI, המפגישים צעירים ומתנדבים כדי ללמוד מיומנויות חדשות ולחוות תרבויות שונות.
גם כיום, התנועה ממשיכה לצמוח ולהתפתח, תוך התאמה של המסרים לנושאים שמעסיקים את החניכים כיום, כמו שימור סביבתי, פיתוח בר קיימא ואוריינות דיגיטלית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו