אדמת ישראל מלאה היסטוריה, שאותה היא פולטת – פשוטו כמשמעו – ברגעים מפתיעים. כך קרה ב-1986, כאשר חורף שרבי במיוחד הוביל לגילוי של מה שזכה לשם "סירתו של ישו", ונחשב בעולם לאחד הממצאים החשובים בהיסטוריה הנוצרית. Perplexity מספרת לנו על הגילוי והמירוץ לשימור:
בשנת 1986 גילו שני אחים, משה ויובל לופן, ארכיאולוגים ודייגים חובבים מקיבוץ גינוסר, שרידים של סירת דייגים עתיקה בחוף הצפון-מערבי של הכנרת, סמוך לקיבוץ. הסירה, שאורכה היה 8.2 מטר, רוחבה 2.3 מטר וגובהה המרבי שהשתמר 1.3 מטר, נגלתה לעינם במהלך הליכה על החוף לאחר בצורה, כאשר מי הים נסוגו.
האחים דיווחו על הגילוי לרשויות, ששלחו צוות של ארכיאולוגים לחפור במקום. החפירה גילתה שהסירה עשויה מעץ ארז ומתוארכת למאה הראשונה לספירה – כלומר, לפני כ-2,000 שנה, תקופת החורבן וחייו של ישו, אבי הנצרות שחי באזור.
בעוד שהסירה ידועה כיום כ"סירתו של ישו", אין ראיות הקושרות את הסירה ישירות לישו. הסירה הייתה פשוט סירת דיג ששימשה את האנשים שחיו באזור בתקופתו, וייתכן בהחלט שהוא שט בסירות דומות לה (בזמן שלא פשוט הלך, כפי שמספרים ספרי הקודש הנוצרים, על המים). לכן, היא מהווה מוקד עניין אדיר לצליינים נוצרים, שרואים בה שריד לתקופתו של מייסד הדת.
"סירתו של ישו" מוצגת כיום במוזיאון יגאל אלון בקיבוץ גינוסר, שם יכולים המבקרים לראות את שרידי הסירה העתיקה וללמוד על משמעותה. היא מספקת תובנות על שיטות הדיג של אותה תקופה ועל חיי היומיום של הדייגים שחיו באזור, וסיפור הצלה יוצא דופן, שכן מצבה של הסירה, שהיתה קבורה במים במשך אלפי שנים, היה רע למדי, והיא נטתה להתפורר ברגע שנחשפה לאוויר ולידי אדם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו