בדברי ימי ההיסטוריה, ישנם מקרים בהם כוח קטן ולכאורה חסר חשיבות מצליח להתגבר על צבא חזק ומצויד היטב. בישראל מכיר כל ילד את סיפורם של החשמונאים שגברו על הצבא היווני, סיפור מדהים מסוג זה שאירע קרוב יותר לימינו, ומעניין לבחון בהקשר אקטואלי, הוא תבוסת הרוסים על ידי שבט האוראוולדאט – שבט אינואיטי קטן הידוע בעיקר בשם "צ'וקצ'י" שהעניקו לו הרוסים – במאה ה-18. הבינה המלאכותית Andi מספרת על השבט הקטן שהביס מעצמה גדולה:
הצ'וקצ'ים הם קבוצה ילידית המאכלסת את האזור הצפון-מזרחי של סיביר, בעיקר בחצי האי צ'וקצ’י, או בשמו הרוסי צ’וקוטקה. בשל החיים בסביבה קשה ובלתי סלחנית, הם פיתחו הבנה עמוקה של סביבתם וחידדו את כישורי ההישרדות שלהם לאורך דורות. אורח חייהם הנוודי וההסתמכות על ציד איילים הפכו אותם לבעלי יכולת הסתגלות גבוהה.
לאחר שחוקרי ארצות רוסים גילו את השבט בסוף המאה ה-17, ביקשה האימפריה הרוסית להרחיב את שטחה והשפעתה באזור. היא ראתה בצ'וקצ'ים איום פוטנציאלי וביקשה להכפיף אותם תחת שלטונה. הרוסים, חמושים בנשק מעולה ובצבא גדול, יצאו למסעות חוזרים ונשנים כדי הביס את הצ’וקצ’י.
עם זאת, הצ'וקצ'ים הצליחו להפתיע את הרוסים. לאחר תבוסה ראשונית משמעותית, הם ניצלו את ההיכרות האינטימית עם השטח, והשתמשו באסטרטגיות פגע וברח, מארבים והסוואה כדי לבלבל ולהחליש את הכוחות הרוסיים. במקביל, הם ניצלו את חוסר ההיכרות של הרוסים עם התנאים הארקטיים הקשים, תוך שימוש בקור העז, סופות השלגים והשטח הבוגדני לטובתם. הצ'וקצ'ים היו מיומנים בניווט בנופים הקפואים, בעוד שהרוסים נאבקו עם כוויות קור, היפותרמיה ואתגרים לוגיסטיים.
לאחר סדרה של מערכות צבאיות שנפרשו על פני עשרות שנים, ולאחר שב-1747 הביסו גנרל רוסי גאוותן במיוחד שניסה להילחם מול 500 לוחמים צ’וקצ’ים עם כוח קטן של 131 איש בלבד, והוציאו אותו להורג, חדלה האימפריה הרוסית בניסיונותיה לכבוש את האזור והכריזה עליו כאוטונומיה. רק במאה ה-20, הצליח הקומוניזם לעשות את מה שלא עשו הגנרלים, והשבט התפרק בהדרגה בשל אימוץ הזהות הסובייטית ומעבר צעירים לערים רוסיות. כיום חיים כ-16,000 צ’וקצ’ים באזור, שנוכחותם מזכירה את אחד מסיפורי הגבורה הגדולים בתולדות אירופה והעולם כולו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו