הגענו סקפטיים, יצאנו מופתעים: העיר במרכז הארץ שהיא עולם שלם

כשהגענו לרמלה לא ממש ידענו למה לצפות. אפשר להודות שגם הסטיגמה שדבקה בעיר במשך השנים עשתה את שלה, והשאלה מה כבר נמצא כאן שיצדיק יום טיול שלם בהחלט חלפה בראש.

כמה שעות אחר כך התשובה כבר הייתה ברורה: הרבה יותר ממה שחשבנו.

רמלה היא מסוג הערים שקל לחלוף לידן בדרך למקום אחר, אבל דווקא כאן טמון חלק מהסיפור שלה. במשך מאות שנים היא הייתה תחנה מרכזית על הדרכים החשובות בארץ, ובתקופות מסוימות אף מרכז שלטוני ומסחרי חשוב. היום מסתתרים בה, לעיתים במרחק דקות הליכה זה מזה, מבנים בני מאות שנים, שוק צבעוני, מסגד בתוך קתדרלה צלבנית, בריכה תת־קרקעית שבה שטים בסירות, מוזיאונים ואוכל שמספק לבדו סיבה להגיע.

אבל יותר מהכול, גילינו שהסיפור של רמלה הוא האנשים שלה.

בעיר חיים זה לצד זה בני קהילות רבות - יהודים וערבים, יוצאי אתיופיה, בוכרה, הודו ועוד - ופסיפס התרבויות הזה מורגש ברחובות, באוכל ובאתרים.

"כולם שווים אצלנו. רמלה היא עיר חמה ומחבקת", אומר לנו ראש העיר מיכאל וידל. לדבריו, אחד היתרונות הגדולים של רמלה הוא דווקא המיקום שלה: "רמלה יושבת במיקום הכי מרכזי במדינה".

בשנים הקרובות צפוי האזור לקבל חיזוק משמעותי נוסף. סמוך לעיר מוקם מחנה "אופק רחב", המחנה הרב־זרועי הגדול והמרכזי של צה"ל, שישתרע על כ־360 דונם ועתיד לכלול בין היתר את מפקדות אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, זרוע היבשה ואגף כוח האדם, וגם את לשכת הגיוס ושרשרת החיול - הבקו"ם החדש.

נכנסים למסגד ומגלים קתדרלה צלבנית

אחת ההפתעות הגדולות של הביקור נמצאת ממש ליד השוק ומוזיאון רמלה. מבחוץ זהו המסגד הגדול של העיר, מסגד אל־עומרי. כשנכנסים פנימה מבינים שמדובר במשהו אחר לגמרי.

המבנה הוקם באמצע המאה ה־12 ככנסייה צלבנית, ולאחר הכיבוש הממלוכי הוסב למסגד. למעשה, מדובר באחד המבנים הצלבניים הבודדים בארץ ששרדו כמעט בשלמותם - והגדול שבהם.

הכניסה פנימה מרשימה במיוחד. אולם עצום, שורות של קשתות אבן גבוהות ועמודים מסיביים משמרים עד היום את הארכיטקטורה הצלבנית המקורית.

אפשר לבקר במקום בקבוצות ובתיאום, בשעות הבוקר, והחוויה בהחלט שווה את המאמץ. זה אחד מאותם מקומות שבהם ההיסטוריה של הארץ לא נמצאת מאחורי זכוכית - אלא ממש עומדים בתוכה.

האוצר שהסתתר מתחת לאדמה

עוד אחד מסמליה של רמלה הוא המגדל הלבן, המתנשא מעל העיר וצפוי לקבל השנה תפקיד מרכזי במיוחד בפסטיבל. אבל אחד הסיפורים המסקרנים באזור התחיל דווקא מתחת לאדמה.

בשנת 1964 גילו פועלים שחפרו ברמלה מטמון זהב יוצא דופן. האוצר כולל 376 מטבעות זהב ושישה מטילי זהב, שהוטבעו במקומות שונים בעולם האסלאמי ומעידים על מעמדה של רמלה כמרכז מסחרי חשוב בימי הביניים. כיום אפשר לראות אותו במוזיאון רמלה.

המוזיאון עצמו עבר בשנים האחרונות חידוש, ובהחלט לא כדאי להסתפק רק בזהב. בין המוצגים נמצאים ממצאים ארכיאולוגיים שהתגלו בעיר, פרק המוקדש לתקופת המנדט ומלחמת העצמאות, כולל סיפורים על שדה התעופה הבריטי שפעל באזור וראשית התעופה העברית, וגם תצוגה העוסקת בתקופת המעברות.

ויש כאן גם הפתעה עכשווית.

אורי גלר כפי שלא הכרתם

במוזיאון נפתחה התערוכה "אורי גלר התערוכה", שמציגה צד אחר של האיש המזוהה כמעט אוטומטית עם כפיות מכופפות ויכולות על־טבעיות.

הפעם גלר מגיע כאמן וכאספן. התערוכה, שאצר ויזם ד"ר ליאור אלון, כוללת ציורים שיצר בתקופות שונות, עבודת ברונזה וחלקים מאוסף האמנות הפרטי שלו. בציוריו חוזרים דימויים כמו חמסות, לבבות ופירמידות, בסגנון שנע בין ציור מופשט, איור וקומיקס. בחלל נוסף מוצגות עבודות מאוסף האמנות של גלר, ובהן יצירות של אמנים ממדינות שונות ואפילו ציור של קונגו השימפנזה שהתפרסם בזכות ציוריו.

מי שמגיע עם ילדים וגם מי שלא יכול להמשיך לאחת האטרקציות המזוהות ביותר עם רמלה: בריכת הקשתות, מאגר מים תת־קרקעי בן יותר מ־1,200 שנה, שבו אפשר לשוט בסירות קטנות מתחת לקשתות האבן העתיקות.

ואז מגיעים לשוק

אחרי היסטוריה וארכיאולוגיה מגיע השלב שבו רמלה מצטיינת לא פחות: אוכל.

שוק רמלה הוא לא שוק שמגיעים אליו רק כדי לקנות ירקות בדרך הביתה. הוא רועש, צבעוני, צפוף במידה הנכונה ומלא בריחות של תבלינים, מאפים ואוכל שמתחשק לעצור בשבילו.

כדאי להגיע רעבים. בכניסה מחכה הפלאפל של צ'יקו ביס, בהמשך אפשר למצוא את הסנדוויץ' הטוניסאי המקורי ואת בורקס בבא, ואלה רק חלק קטן ממה שמחכה בין הדוכנים. מסביב תמצאו פירות וירקות, תבלינים, מאפים, דגים ועוד ובמחירים שכבר לא פשוט למצוא באזור המרכז.

בימי הפסטיבל אפשר יהיה להכיר את השוק גם במסגרת סיור קולינרי מודרך הכולל שש טעימות כשרות ומשביעות. הסיור יוצא ממוזיאון רמלה בשעה 13:30, נמשך כשעה ועובר בין האוכל לבין הסיפורים הקטנים של השוק - כולל תיבת דואר בריטית ישנה שהגיעה לכאן מלונדון.

התחנה שלא ציפינו ליהנות ממנה

את היום סיימנו במקום שלא בדיוק נשמע כמו תחנת חובה בטיול עירוני: מוזיאון המשאיות.

אלא שגם כאן חיכתה הפתעה. מדובר במתחם פתוח גדול וצבעוני ובו עשרות משאיות וכלי רכב ותיקים, חלקם נראים כאילו יצאו מסרט תקופתי. בין המשאיות והטרקטורים יש גם כלי רכב קטנים שעליהם יכולים ילדים - וגם מבוגרים - לנסוע ברחבי המתחם. הכניסה למוזיאון המשאיות ללא תשלום.

בסוף ספטמבר העיר הופכת לפסטיבל אחד גדול

אם צריך תירוץ להגיע לרמלה, בסוף החודש יהיה אחד טוב במיוחד. ב־29 וב־30 בספטמבר יתקיים בפעם העשירית פסטיבל "רמלה עיר עולם", והשנה, לרגל חגיגות העשור, האירועים יתפרשו על פני עשרה מוקדים ברחבי העיר.

במשך יומיים יתקיימו מופעים, פעילויות לילדים, אירועי קהילות, תהלוכות ומופעי רחוב, מתחמי ספורט ומים, גיימינג ומולטימדיה, לונה פארק, נינג'ה, החלקה על הקרח, קולינריה וסיורים.

מרבית האירועים יהיו פתוחים לקהל ללא תשלום, והכניסה למופעים המרכזיים תעלה 30 שקלים בלבד.

הבמה המרכזית תוקם ברחבת המגדל הלבן. ב־29 בספטמבר ייפתחו האירועים בשעה 16:00 בתהלוכה רב־תרבותית, ובהמשך יופיעו מיכל הקטנה, בבויה ומאיה פפאיה. בשעות הערב יעלה אייל לוי ב־20:45, נועה קירל ב־21:30 ו־Like Queen ב־22:45.

למחרת, 30 בספטמבר, ייפתחו האירועים ב־17:00, מני ממטרה יעלה ב־18:00, ובערב יגיעו סטפן לגר ב־20:45, מה קשור ב־21:30 ורגב הוד ב־22:45.

כשהמגדל הלבן יתעורר

אחד האירועים המסקרנים של חגיגות העשור יתקיים ב־29 בספטמבר בשעה 20:00. תחת השם "המגדל הלבן מתעורר", יהפוך המבנה ההיסטורי לבמה למופע אור־קולי שנוצר במיוחד לפסטיבל.

קרני לייזר, מוזיקה חיה, סקסופון וחצוצרה ישולבו במופע שמנסה לחבר בין אלף שנות היסטוריה של העיר לעשר שנות הפסטיבל.

וזה לא הכול. ברחבת המגדל הלבן יפעל מתחם אוכל עם פודטראקים ודוכנים עד חצות; בדשא היכל התרבות, ברחבת הרמב"ל ובשכונות יפעלו מתחמי ילדים ומתנפחים; בשדרות דני מס יתקיים "רחוב בתנועה" עם פסלי אדם, הולכי קביים ולהטוטנים; ובאולם הספורט אריה דוידסקו יפעל מתחם החלקה על הקרח.

בשכונות העיר יחכו גם מתחמי ספורט ומים, גיימינג ומולטימדיה, לגו, קולנוע בתלת־ממד ומסלול נינג'ה באורך 100 מטר. מרבית הפעילויות יתקיימו בין 11:00 ל־18:00, כך שאפשר בהחלט להפוך את הפסטיבל ליום טיול שלם בעיר ולא להגיע רק להופעה בערב.

עיר עולם - ולא רק בשם

אבל אולי החלק שמסביר יותר מכל את שמו של הפסטיבל הוא אירועי הקהילות.

ב־28 בספטמבר, עוד לפני פתיחתו הרשמית, יתקיימו מופעים המיועדים לקהילות השונות בעיר, בהם "שלגיה" לחברה הערבית וערב תרבות רוסית וישראלית. ב־29 בספטמבר יתקיים מופע לוותיקי העיר בהשתתפות ננסי ברנדס, ובהמשך "קראו לו ג'ו", שבו ליאור אלמליח וגוסטו יבצעו משיריו של ג'ו עמר.

ב־30 בספטמבר תהפוך "סוכת עיר עולם" ברחבת היכל התרבות לחגיגה יוונית עם מוזיקה, אוכל ואווירה ים־תיכונית בהשתתפות נגן הבוזוקי טובי עזומי. הכניסה חופשית.

וזה בדיוק המקום שבו הפסטיבל מתחבר לעיר שבה הוא מתקיים. הפסיפס התרבותי הוא לא קונספט שהומצא לצורך האירוע - הוא חלק מרמלה עצמה.

"השנה אנו חוגגים עשור לפסטיבל 'רמלה עיר עולם', ואני גאה במיוחד בדרך שהפסטיבל עשה מאז ייסדתי אותו", אומר ראש העיר מיכאל וידל. "רמלה היא עיר שאין דומה לה בישראל, עיר של קהילות, תרבויות, מסורות, היסטוריה וחיים משותפים".

שווה להגיע לפני ההופעה

מי שמתכנן להגיע לפסטיבל, ההמלצה שלנו היא לא להסתפק בבמה המרכזית.

אפשר להתחיל בבוקר במסגד הגדול, להמשיך למוזיאון רמלה, לטייל ולטעום בשוק, לשוט בבריכת הקשתות, לטפס למגדל הלבן - בהתאם לשעות הפתיחה והתיאום הנדרש - ורק אחר כך להגיע למתחמי הפסטיבל ולהופעות.

במהלך ימי האירוע יתקיימו גם סיורים מודרכים באתרי התיירות וסיורים באוטובוס קומותיים בין מוקדי העניין בעיר.

אם יש משהו שלמדנו מהיום הזה, הוא שרמלה סובלת בעיקר מכך שרבים מאיתנו פשוט לא באמת מכירים אותה.

הכתבת הייתה אורחת של עיריית רמלה