"פרובוקציה בביקיני" מול שומרי המקום: "מעיין המריבה" בנקודת רתיחה

חום כבד בשישי בצהריים מוציא את הישראלים לחפש מקור להתרעננות, שכשוך במעיינות הוא לבטח רעיון מתאים באוגוסט. גלית, 51, חילונית תושבת ירושלים לא מוותרת על הביקור השבועי, יש שיאמרו "הפרובוקציה השבועית". היא פוקדת את מעיין עין איתמר, ליד מושב אורה, כבר השבוע השישי ברציפות. חמושה בביקיני, "בלי להתבייש", היא יושבת, מול 20 גברים. היא נגד כל העולם מבחינתה. המעיין מגיע לנקודת רתיחה והפתרון עדיין לא נראה באופק.

עין איתמר עלה לכותרות בעבר וגם בשבועות האחרונים בעקבות חיכוך בין הטובלים, לרוב גברים דתיים שמתערטלים במקום לצורך הטבילה, לבין נשים או גברים אחרים שרוצים להעביר זמן במעיין יחד עם בנות הזוג. "הדרת נשים, אלימות והטרדות מיניות במעיינות באזור ירושלים", נטען. "גברים שמשתלטים על השטח הציבורי", נכתב. אז יצאנו למעיין כדי לנסות להבין את התמונה הכללית והתמונה מורכבת.

את מגיעה בשביל הפרובוקציה?

"זו לא פרובוקוציה, אבל כן יש פה עניין עקרוני. יש פה חבורה שחושבת שהמקום שלהם. והוא לא", מסבירה גלית.

טוענים שיש עוד מספיק מקומות באזור שאת יכולה להגיע לשם לטבול.

"גם בליפתא אתה רואה גברים ערומים ואני מניחה שאם אגיע לשם אני לא אצא משם בחיים".

את פה כבר כמה שבועות ברציפות. זה בסדר לך לספוג את העלבונות, הקללות?

"אם זה מה שצריך, זה מה שצריך. אני אמשיך לבוא לכאן עד שיתחיל להיות לי קר".

לא עדיף להסדיר שעות נפרדות לגברים ונשים?

"לא. יש מקווה, שיילכו למקווה". אלא שמקווה סגור לא נותן את אותו מענה כמו המעיין הפתוח בשמש החמה, באוויר הרי ירושלים.

מה עושים פה? "יושבים במעיין, נהנים כולם ביחד", מספר אחד הגברים הצעירים. "יושבים, מכייפים, יום שישי. אנחנו כל שישי כאן. יושבים במעיין, עם שירים, אווירה".

אם באה לכאן ילדה או אישה?

"הן יכולות להכנס, יש פה ילדות כל שבוע".

אבל יש כאן גברים שנכנסים בעירום.

"רק לניקבה (בור הטבילה)".

אבל אם יש אישה שזה מפריע לה?

"זה שלה, יש עוד הרבה מעיינות באזור".

יש ציפייה של חלק מהטובלים שנשים יילכו למעיינות אחרים באזור. "אין בריכה אחת בירושלים בהפרדה", אומר לנו טובל אחר. אך מבדיקה קצרה בעיריית ירושלים מובן שיש אפשרויות לשחייה נפרדת בבריכות של העירייה.

"הבריכה פה היא בזכותם"

חלק מהגברים שמגיעים למעיין מסבירים את הבעלות על המקום באופן הבא: "אנחנו באים, מנקים את המעיין מלכלוך, מירוקת, מסדרים את האבנים, דואגים שיהיה נעים, שיהיה אפשר לטבול כאן. בעבר היו פה גורמי טרור, היו פה פיגועים". איתמר דורון, על שמו נקרא המעיין, הוא בעצמו חסיד ברסלב תושב האזור שנרצח בפיגוע ב-1998.

"גם להם מגיע מעיין. יש כל כך הרבה מסביב", מספרת א', אישה חילונית נוספת שעוברת באזור מדי יום כחלק מהריצה היומית שלה, ובדרך טובלת וממשיכה. "הבריכה פה היא בזכותם. הם משפצים, בונים, מנקים. היו פה ערבים עוינים, היו פה פיגועים". את א' הטובלים כבר מכירים. ברגע שהיא מגיעה במסגרת הריצה היומית, הגברים יוצאים מהמעיין הצידה ומאפשרים לה לטבול בלי להפריע.

"מצד שני המעיין עדיין ברשות הרבים", א' מסייגת. "הם לא יכולים לסלק את גלית. אני מציעה שיעשו שעות לנשים ושעות לגברים. גם לגברים החרדים מגיע, אני רואה את שני הצדדים".

"המקום היחיד שנותן לי שקט בראש"

שני גברים פוסט-טראומטיים ממלחמת חרבות ברזל מספרים מה המקום בשבילם. "זה המקום היחיד שנותן לי שקט בראש. אתה יודע מה ראיתי ב-7 (באוקטובר)? אתה יודע איזה ריחות לא יוצאים לי מהראש? זה המקום היחיד שמשכיח ממני את הריחות והמראות". טובל אחר מוסיף: "היא (גלית) באה לפה בשביל להתריס, רוקדת בכוונה תוך כדי שירי שבת".

שעות לתוך החום. שני שוטרים מגיעים ומחרימים את בקבוקי האלכוהול תוך שהם מתווכחים עם הטובלים. שתי נשים, אמא ובת, שהולכות לכיוון המעיין, רואות את הבלגן וחוזרות על עקבותיהן.

ואז הגיע ירון: "סתמו ת'פה, אף אחד לא מדבר"

ואז הגיע ירון אגסי (שם בדוי). ירון הוא אחד הטובלים הוותיקים באזור, הוא דואג שהמעיינות יישארו מסודרים ושלא יגיעו גורמים עוינים. הוא שולט בנערים ובצעירים הטובלים ביד רמה. ברגע שהבין שיש עיתונאי באזור הוא אוסר על כל הטובלים לדבר עם גלית: "סתמו ת'פה. לא לדבר, לא לקלל, אף אחד לא מוציא מילה לכיוון שלה".

שמו של ירון נקשר בעבר ובהווה באיומים על נשים וגברים מחוץ לחבורה הטבעית שלו, כאלה שביקשו להעביר את זמנם במעיין. "אני מכיר גורמים שלא אוהבים שאתם פה. בשבועות הבאים הם מתכוונים לטפל בזה". האם זה איום? אנחנו שואלים את ירון. "זה לא איום, אם אני אומר שיש מאחוריכם נחש כדי להזהיר אתכם, מה אתם מבינים מזה?".

המשטרה: נפתחה חקירה

מוקדם יותר השבוע גלית הגישה תלונה במשטרה בעקבות איומים, אלימות פגיעה בשם הטוב. במשטרה מסרו כי "עם קבלת התלונה במשטרה נפתחה חקירה במטרה להגיע לחקר האמת. משטרת ישראל פועלת להגברת הנוכחות והסיורים באזור המעיינות בירושלים, במטרה לשמור על הסדר הציבורי ולהבטיח את ביטחונם ושלומם של כלל המבקרים במקום".

גורם בעיריית ירושלים מספר כי למרות שהמעיין לא נמצא בתחום השיפוט של העיר, ברור שהוא משרת לא מעט מתושבי העיר. "כמו כל פנינת טבע במרחב העיר אנחנו מצפים שהוא יוכל לשרת את כולן וכולם בצורה נעימה ושווה, כמו שקורה ברבים מהאתרים בעיר שבהם משתמשים בני ובנות אוכלוסיות שונות".

בתגובה לטענה על מחסור בבריכות שמאפשרות שחייה בהפרדה משיב הגורם: "מדובר בטענה שהיא פשוט לא נכונה, בכל הבריכות העירוניות יש גם שעות בהפרדה".