מסע בגליל התחתון: מוזיקה עתיקה, סיפורים ומפגשים מרגשים

הקיץ הולך ונמתח, האובך והיובש מסרבים להרפות. רגעים ספורים לפני הגשם שהובטח בסוף השבוע, יצאנו לגליל העליון ליומיים בין זריחות לשקיעות, בעלי מלאכה וסיפורים שמסופרים רק כאן.

מפגשים אנושיים

לקראת צהריים הגענו למבדד נטופה הסמוך להררית. נזירה חייכנית וסרבנית־צילומים קיבלה את פנינו בפתח חנות קטנה עם ריבות וקרמיקה בעבודת יד.

היא הובילה אותנו אל מבנה אבן החבוי בין העצים. ירדנו במדרגות החצובות באדמה אל חלל תפילה צנוע וחף מקישוטים: סלע, עץ וצבע המיועדים לניתוק מן החוץ ולחיבור בלתי אמצעי שבין האדם לעצמו ולאלוהיו.

מהמרפסת הפשוטה נפתח נוף ישיר לבקעת בית נטופה שניצבה יבשה וצמאה, ומחכה למי הגשמים שהובטחו.

משם המשכנו בנסיעה קצרה לביתו של שיר סופר, מוסיקאי שמתמחה בנגינה על עשרות כלי נגינה עתיקים וייחודיים. בסדנה שלו עשרות רבות של קערות טיבטיות מוזהבות בכל הגדלים, גונגים עצומים וכלי מיתר ונשיפה שהביא ממונגוליה ומקשמיר, אבל המרשימה מכולן היא היכולת שלו להפיק נגינה מהלשון ומחלל הפה בלבד.

לינה מפנקת

בשעת אחר צהריים, רגע לפני שקיעה, טיפסנו לפיסגת הר כמון, אל חוות רום, שם בילינו את הלילה.

ארוחת ערב נדיבה הוגשה במסעדת החווה, לצד יין ישראלי ואל מול שקיעה מרהיבה מהמרפסת. בתום הארוחה חלפנו על פני פסל העז המעופפת המואר בלילה, בדרכנו ל- Glow Glaming, מתחם לינה מפנק באוהל מאובזר עד אחרון הפרטים.

לכל אוהל פינת ישיבה ולצידה אמבט חם הצופה לנוף הפתוח בפרטיות מוחלטת. מתוך עקרון של אירוח בר קיימא, החווה מציבה דגש על הסביבה הטבעית ומגבירה את החיבור לקהילה המקומית.

בחמש בבוקר נפתח השער החשמלי של היישוב כמון. בתצפית נאספו חובבי זריחה, ואנחנו ביניהם. העננים הסמיכים כמעט גרמו לנו לאבד תקווה, אך השמש עלתה, נחושה לזרוח למרות הכל. קרניה הצהובות-כתומות האירו את בקעת בית נטופה והשתקפו על פני מימי הכנרת שלפנינו, צובעים אותם באור רך של בוקר.

מעט לאחר שובנו יוצא עדר העזים אל המרעה, ואנחנו מסבים לארוחת בוקר עשירה, עשויה ממיטב חומרי הגלם שמגדלים בחווה.  בסיומה, יצאנו אל חממת הסוקולנטים ואל המחלבה ההומאנית הקטנה, לצפות בתהליך הגיבון ובגלגלי הגבינה על המדפים, מעבר לחלון הזכוכית, ממתינים להבשלה.

הצטיידנו בגבינות נהדרות הביתה, נפרדנו מחוות רום שהיטיבה איתנו כל כך, והמשכנו הלאה, אל התחנות הבאות שלנו.

כרם עצי הזית

שמן זית מעולה מעיד על טיבו באמצעות הריח. התיישבנו בחצר ביתו של ד"ר עלי מאזן בדיר ח'נא, רופא שיניים בעברו, וכיום - חוקר עצי זית עתיקים, וטעמנו בהתאם להנחיותיו המדוקדקות את שמן הזית שנמזג: החל מהלשון ודרך חלל הפה, כששובל של חריפות מרירה חורך את הגרון. עוגיות מעולות הוגשו לצד חליטת נענע ריחנית שנקטפה זה עתה.

התלווינו למאזן אל כרם עצי זית בני 2,800 שנה, גזעיהם משתרגים זה בזה. שמענו ממנו על המאבק בין שימור לבין פיתוח ועל תהליך ההעתקה המורכב והיקר של עצי זית עתיקים, לטובת סלילת כבישים.

מאזן הוביל אותנו אל נקודת המחלוקת: עץ זית קשיש שסביבו חפירות לטובת סלילת כביש, ובהמשך עץ זית נוסף שנכרת ללא אישור, ענפיו וגזעו נוסרו וצמרתו עדיין מוטלת על האדמה.

ברקע מולנו נישאו צריחי המסגדים והכנסיה של הכפר. בתי תפילה ריתקו אותי מאז ומתמיד. התלווינו למאזן לביקור במסגד העתיק של הכפר. שם אנחנו פוגשים את האימאם לשיחה קצרה ולסשן צילומים.

בית תפילה מרשים

משם המשכנו למצודת דאהר אל-עומר ולמסגד א־רחמאן, היפה ביותר שראיתי מעודי. הדלתות נפתחות אל חלל פנימי רחב במיוחד שמדגיש את הגובה של הכיפה המרכזית. הקירות מעוטרים בדגמים גאומטריים וקשתות עדינות, וחלקים גדולים מהם צבועים בגוני כחול עמוק.

במרכז תלויה נברשת עצומה ומבחוץ הכיפות והמינרטים הגבוהים משלימים את המראה ומבליטים את נוכחותו של בית התפילה המרשים בנוף הגלילי. מי ידע שדיר חנא יכולה להפתיע כל כך.

נפרדנו ממאזן בחיבוק ויצאנו לכיוון כמאנה. מיהרנו לטפס אל גג בניין שבנייתו טרם הושלמה, לתפוס את גווני הכתום העזים של השקיעה בגבו של המסגד.

התיירות מתאוששת מהמלחמה

משם המשכנו לאוהל אל עין, אל עיד ואל אשתו אח'לאס. שטיחים אדומים וביגוד מסורתי תלויים על הדפנות, ובמרכזו שולחן מלא כל טוב. התיישבנו לסעוד בשר כבש, עוף ואורז, עלי גפן ממולאים וקינחנו בתה ובקפה.

עיד הצטרף אלינו, ושיתף אותנו במנהגי הנישואים המסורתיים של העדה וסיפר כיצד המלחמה בשנתיים האחרונות פגעה כמעט אנושות בתיירות, לב הפרנסה בגליל.

רק עכשיו ניכרת התאוששות, והקמת המתחם הבא לאירוח כבר מתוכננת.

אלו היו יומיים של פלא בגליל התחתון, עם סיפורים ומפגשים עם בעלי מלאכה, כלי נגינה עתיקים ובתי תפילה שנפתחו בפנינו ברוחב לב. הלב גדוש וכרטיסי הזיכרון מלאים.

בדרך חזרה נפתחו כמובטח שערי השמיים וגשם חזק ניתך, מלווה בכדורי ברד. כמה חיכינו לגשם שישטוף את האבק, ירווה את האדמה, יפנה את המועקה שהצטברה כאן ויביא איתו התחלה חדשה.