שיא החורף מאחורינו, וזה הזמן המתאים ביותר לטייל סביב ים המלח, לפני שהחום המעיק משתלט על האזור. במשך כל השנה זורמים באזור מעיינות בטמפרטורות שונות, ויש עשרות נקודות ציון ומסלולים שאפשר להעביר בהם את הזמן.
למרבה הצער, בעשור האחרון מפלס הים יורד ב־1.2-1 מטרים מדי שנה. הסיבות מגוונות: מהצד הישראלי, המדינה הקימה את סכר דגניה שמווסת את זרימת המים מהכנרת לנהר הירדן ולים המלח. מהצד הירדני והסורי - נהר הירמוך הוסט לצורכי ניצול המים במדינות הללו. נוסף על כך, מפעלי כי"ל (לימים ICL), שנמצאים בשליטת עידן עופר, שואבים מים ומייבשים חלקים של הים כדי להפיק אשלג.
חוק זיכיון ים המלח מ־1961 מאפשר להרוס את משאב הטבע הציבורי: "המפעלים רשאים להרחיב, לשנות, להחזיק ולהרוס, בים המלח ומתחתיו, כל עבודות, לרבות בריכות אידוי, תחנות שאיבה, קידוחים ומתקנים אחרים". התופעות הנלוות לירידת המפלס הן בולענים, אובדן חופים, צמצום אתרי תיירות והרס תשתיות. אך לצד אלו, יש עדיין שכיות חמדה בדמות מעיינות, נחלים, בריכות ופסלים, מצפון ים המלח ועד דרומו. בחרנו עבורכם את חמשת המקומות המומלצים ביותר לסוף החורף.
נחל קומראן: כת יהודית או מבצר רומאי?
ווייז: חניון (גן לאומי) קומראן.
אורך המסלול: 14-12 ק"מ, 6-4 שעות.
דרגת קושי: מתחיל בעלייה מאתגרת ותלולה, אחריה רוב המסלול קל.
חובה לבדוק לפני: אם יש חשש לשיטפונות.
עוד נקודות ציון באזור: מערות קומראן והאתר הארכיאולוגי.
מיטיבי לכת יכולים לערוך טיול סנפלינג במסלול, אך אנחנו נרחיב על מסלול מעגלי. אחרי שחונים בשמורת הטבע קומראן, יורדים לכביש 90 וצועדים כ־3 ק"מ דרומה, עד הכניסה לעינות צוקים. כאן מתחילים את החלק המאתגר: עלייה תלולה באורך של כ־2 ק"מ על השביל המסומן בשחור, עד שמגיעים לסוכה בפסגת ההר שצופה אל כל חלקו הצפוני של הים, ואל שמורת הטבע עינות צוקים. זוהי למעשה הפסגה של מצוק העתקים. הנוף שמתגלה מדהים: ניתן לראות בבירור את התחתרות הנחלים, את חיבורם לים, וכמובן - את בריכות המים של השמורה.
משם ממשיכים בשביל עם הסימון האדום, עד שמגיעים לפיצול הירוק שמוביל לנחל קומראן עצמו. יורדים אל הנחל ונחשפים לגבים שהתמלאו במהלך החורף. אפשר כמובן לטבול בהם, אך לא מדובר בגבים עמוקים. בהנחה שלא הבאתם איתכם ציוד לסנפלינג, עולים בחזרה וממשיכים בשביל הירוק, שייקח אתכם עד לאתר הארכיאולוגי. החניה צמודה, ותוכלו להגיע אליה ללא תשלום אם תעקפו את האתר מצפון לו (אם תיכנסו למבנה הסגור של האתר תידרשו לשלם).
הנחל קרוי על שמו של האתר הארכיאולוגי קומראן, שנמצא בסמוך לשפכו. לאחר גילוי המגילות, שעליו נרחיב בהמשך, נערכה חפירה ארכיאולוגית שחשפה שרידי יישוב שנבנה בשנים 130-150 לפנה"ס. החוקרים חלוקים לגבי זהות המתיישבים: חלקם סבורים כי ישבה שם כת יהודית, "כת קומראן"; חלק מהחוקרים טוענים שהאתר שימש מבצר לחיילי לגיון רומאים או מצודה חשמונאית; השערה נוספת מעלה את האפשרות כי מדובר במקום מפלט של הכוהנים הצדוקים ששירתו בבית המקדש. כך או כך, שרידי האתר הם לא המסלול העיקרי, אלא נקודת בונוס למטיילים.
בסמוך לנחל נמצאו מגילות קומראן בשנים 1946-1956. המגילות הן מהממצאים הארכיאולוגיים החשובים בארץ ישראל. יש להן חשיבות היסטורית ודתית רבה, משום שכתיבת חלק גדול מהן מתוארכת למאות ה־2 וה־1 לפנה"ס, והן למעשה כתבי יד עבריים קדומים. רוב המגילות נותרו במוזיאון רוקפלר שבמזרח ירושלים, ועברו לידי מדינת ישראל במלחמת ששת הימים ב־1967.
ב־2010 תבעה ירדן בעלות על מגילות ים המלח. לטענתה, המגילות נגנבו ב־1967 ממוזיאון שהיה בשטח ירדני במזרח העיר. ב־2017 תבעה הרשות הפלשתינית בעלות על מגילות ים המלח, וביקשה להכיר בהן כחלק מהמורשת הפלשתינית. לדבריה, המגילות התגלו במערות קומראן בתקופת המנדט, וכיום שטח זה הוא חלק מהשטחים הפלשתיניים.
עין בוקק: קסם בקרבת המלונות
ווייז: חניון נחל בוקק.
אורך המסלול: 3 ק"מ הלוך־חזור, כשעתיים.
דרגת קושי: קל, מתאים גם לילדים וגם לתינוקות במנשא.
חובה לבדוק לפני: אם יש חשש לשיטפונות.
ללא תשלום
עין בוקק הוא מעיין שכבה, שנוצר כשמי אקוויפר פורצים אל פני השטח. זהו סוג המעיינות הנפוץ ביותר באזור ההר בארץ ישראל. מחנים את הרכב בחניון הייעודי למטיילים (בקרבת מקדונלד'ס), ויורדים לנחל. הנחל זורם בכל עונות השנה, כך שתמיד תמצאו בו מים. חלקו של המסלול מוצל, וחלקו מחייב הליכה בתוך המים.
במהלך המסלול תצטרכו להיעזר ביתדות המחוברות לסלע, אך ממש לא מדובר במסלול אקסטרים. בדרך תיתקלו בבריכות שעומק המים בהן משתנה במהלך השנה. המסלול הקצר מסתיים בבריכה רדודה שנמצאת למרגלות מפל עין בוקק. האזור מתאים להפסקת אוכל, קפה ושכשוך. יש אפשרות לטפס לתצפית. הנחל, שמתחפר בין הסלעים, הוא נווה מדבר מיוחד עם מגוון צמחים ובעלי חיים. בסופו הוא נשפך לאגן הדרומי של ים מלח, באזור המלונות. הנחל פופולרי מאוד, והמוני מטיילים פוקדים אותו. אם אתם מעדיפים לטייל כשפחות עמוס סביבכם, התחילו בשעה מוקדמת.
נחל ערוגות: נוף תנ"כי המשלב מים באמצע המדבר
ווייז: חניון נחל ערוגות.
אורך המסלול: כ־4 ק"מ. הליכה של כשעה עד המפל הנסתר. הליכה של כשעה וחצי עד הבריכות העליונות, 7.5 ק"מ. הביאו בחשבון שעליכם לחזור לפני שמחשיך.
דרגת קושי: קל עד בינוני.
תשלום: רשות הטבע והגנים דורשת בכניסה תשלום של 28 שקלים למבוגר ו־14 שקלים לילד. יש להירשם דרך אתר הרט"ג.
המים במסלול נחל ערוגות זורמים בכל השנה, ולכן בכל עונה שתבחרו לטייל בה תוכלו ליהנות מהנוף התנ"כי, המשלב מים באמצע המדבר. אחרי הכניסה, בתוך עשר דקות כבר תגיעו לבריכה הראשונה. תצטרכו לבחור בין המסלול האדום למסלול הכחול. המסלול האדום ממשיך מעל הנחל, ונקרא גם "המסלול היבש". המלצתנו היא ללכת במסלול הכחול, שעובר בתוך ערוץ הנחל.
הדרך משופעת במים זורמים - בבריכות, נביעות מקירות האבן ומהנחל עצמו. השביל המסומן בכחול יביא אתכם למפל הנסתר, שגובהו עשרה מטרים ושקיבל את שמו כי ניתן לראותו רק כשמתקרבים אליו. מימיו מתנקזים לבריכה עגולה, שם גם תוכלו לעצור להפסקת אוכל או לשכשוך. נאסר להדליק אש בשמורה, אז תיאלצו לוותר על הכנת קפה בגזייה.
לאחר מכן תוכלו להמשיך לבריכות העליונות. בדרך תיתקלו בעוד מגלשות מים סלעיות, ואז תוכלו לחזור דרך השביל האדום, שהוא מעט יותר קצר. מאוד מפתה להיכנס אל הבריכות העליונות, וגם שם תוכלו לעצור להפוגה. בדרך תזכו לראות שפני סלע, יעלים וצמחייה מקומית. המסלול מתאים גם לילדים.
חוף מצוקי דרגות: בריכות קטנות, בוץ מינרלי וחוף מבודד
ווייז: מעבר מצוקי דרגות.
ללא תשלום
חונים בחניון העפר, מעט אחרי המחסום הצבאי, ויורדים עד לחוף. נדרשת הליכה של כרבע שעה עד המעיינות. גם כשהגעתם לשפת הים, הישארו עם נעליים או סנדלים, מכיוון שגבישי המלח עלולים לפצוע את רגליכם. המקום לא מוצל, לכן מומלץ להצטייד בכובע ולא להגיע בימים חמים. לאורך קו המים אפשר לראות בריכות קטנות. בעקבות נסיגת הים, נביעות קטנות של מים מתוקים, שהיו בעבר בתוכו, נמצאות כיום על היבשה. כמו כן, תוכלו לראות בדרך בולענים קטנים, שחלקם התמלאו במים.
שימו לב: אם המים בגוון סגלגל או ירקרק - לא מומלץ להיכנס פנימה. היכנסו רק לבריכות בצבע לא מחשיד, וליתר ביטחון - רק לאלו שצמודות לקו החוף, במרחק מטרים בודדים ממנו. סביר להניח שתראו בהן אנשים נוספים, וכך תוכלו להיות בטוחים. ואם כבר באנשים עסקינן, הביאו בחשבון שזה חוף שנודיסטים נוהגים להעביר בו את הזמן בנעימים. בים עצמו תוכלו להוציא מהקרקעית בוץ אפור, עשיר במגנזיום, בסידן, באשלגן, בסטרונציום ועוד. אפשר בהחלט למרוח על הגוף ולשטוף לאחר מכן במי הבריכות המתוקים.
אשת לוט ומערת סדום: "ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח"
ווייז: אשת לוט.
ללא תשלום
נציב מלח שבולט בקצהו של הר. ניתן לראות אותו בנסיעה על כביש 90. הדמיון של נציב המלח לצורת אדם, והמיקום שלו בסדום, מרפררים שניהם לסיפור המקראי מספר בראשית: כשלוט הוברח עם משפחתו רגע לפני החרבתה של סדום, אשתו לא נשמעה לציווי האלוקי לא להביט לאחור, ובשל כך - עונשה היה להפוך לגוש גדול של מלח. "ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח", (בראשית י"ט, כ"ו).
לא הרחק משם שוכנת מערת מלח"ם, הקרויה על שם המרכז לחקר מערות. זו מערת המלח הארוכה ביותר בישראל ובעולם - עשרה קילומטרים. קירות המערה עשויים מלח, ויש בה גם נטיפים וזקיפים רבים, שעשויים גם הם מלח. גילה של המערה הוא כ־7,000 שנה, וקצב התפתחות המחילות בה מהיר ביותר, בגלל מסיסות המלח. לצערנו, הכניסה למערה נאסרה בגלל סכנת התמוטטות, ולכן נמליץ להתבונן בה מבחוץ בלבד.