"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא תמיד עוגנים ברציף: מה קורה כשאוניית הקרוז נשארת בלב הים

מה גורם לאוניית קרוז לעצור הרחק מהחוף, איך מגיעים בכל זאת ליבשה, ולמה חשוב לבדוק את זה עוד לפני שמזמינים את ההפלגה?

,עודכן
0השמעה
בכמה מהיעדים היפים בעולם הקרוז בכלל לא מגיע לרציף. צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

אחת ההפתעות שממתינות לנוסעי קרוזים היא הרגע שבו מתברר שהאונייה כלל לא תעגון ברציף. במקום זאת, היא עוגנת בלב הים, והנוסעים מועברים אל היבשה באמצעות סירות שירות קטנות המכונותTender Boats.

הסיבה לכך פשוטה: יש נמלים שבהם המים רדודים מדי, הרציפים אינם גדולים מספיק עבור אוניות הענק, או שקיימות מגבלות סביבתיות שנועדו להגן על שוניות אלמוגים ואזורים ימיים רגישים. לכן, במקום להיכנס לנמל, האונייה עוגנת במרחק קצר מהחוף וההגעה מתבצעת בשיט של כ-5 עד 20 דקות.

Tender Boats - משמשות להגעה מהקרוז לנמל,צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בקרוז ממוצע של שבוע, נהוג להיתקל בנמל אחד או שניים שבהם נדרשת ירידה באמצעות טנדרים, אם כי הדבר משתנה בהתאם למסלול.

בין היעדים שבהם משתמשים לעיתים קרובות בשיטה הזו נמצאיםסנטוריני,גרנד קיימן,קוטורשבמונטנגרו,קאבו סן לוקאס,סנט בארת'סובונייר. עם זאת, באותם יעדים ייתכן שביקור אחד יתבצע באמצעות סירות ובביקור אחר האונייה דווקא תעגון ברציף - הכול בהתאם לגודל האונייה, תנאי הים ומצב הנמל.

איך זה עובד בפועל?

ברוב חברות הקרוזים ההנחיות נמסרות ערב קודם או בבוקר ההגעה לנמל. נוסעים שהזמינו סיורי חוף דרך חברת השיט מקבלים בדרך כלל קדימות בירידה, בעוד שנוסעים עצמאיים עשויים להידרש לאסוף כרטיסי תור לפני העלייה לסירות.

כדאי לוודא מראש האם האונייה עוגנת ברציף,צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

גם בחזרה לאונייה כדאי להיערך מראש. התורים עלולים להיות ארוכים, ולכן מומלץ להגיע לרציף לפחות 30 עד 60 דקות לפני מועד הטנדר האחרון - שלרוב יוצא מוקדם יותר משעת הפלגת האונייה.

יש גם חסרונות

מלבד זמני ההמתנה הארוכים יותר, תנאי מזג האוויר משפיעים משמעותית על התהליך. כאשר הים סוער או הרוחות חזקות, קברניט האונייה עשוי להחליט לבטל לחלוטין את הירידה לחוף מטעמי בטיחות.

בנוסף, לא כל סירות הטנדר נגישות לנוסעים המשתמשים בכיסאות גלגלים או בעזרי ניידות. בחלק מהנמלים יש צורך לחצות מרווח גדול בין האונייה לסירה ואף לרדת במדרגות - דבר שעלול למנוע מנוסעים מסוימים לרדת לחוף כלל.

עם זאת, יש גם פתרונות מתקדמים. באוניות מסדרת Edge של סלבריטי קרוזס, למשל, נעשה שימוש בפלטפורמתMagic Carpet, שמאפשרת במקרים מסוימים גישה נוחה יותר בין האונייה לסירת הטנדר. גם שם, הנגישות תלויה בסירה המקומית ובתשתיות הנמל.

לכן, אם אתם מתכננים קרוז וחשובה לכם נגישות מלאה - או שאתם פשוט רוצים לדעת מראש האם צפויה ירידה באמצעות סירות - מומלץ לבדוק זאת מול חברת השיט עוד לפני ההפלגה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר