כשישראלים חושבים על איטליה, בדרך כלל עולות בראש רומא, פירנצה, ונציה או אגם גארדה. אך בקצה הצפון-מזרחי של המגף האיטלקי, על חופי הים האדריאטי, שוכנת אחת הערים המרתקות והמיוחדות באירופה - טריאסטה, בירת המחוז פריולי ונציה ג'וליה. זוהי עיר שאינה דומה לשום עיר איטלקית אחרת: במשך מאות שנים הייתה שערה הימי של האימפריה ההבסבורגית, ביתם של איטלקים, סלובנים, גרמנים, יהודים, יוונים, קרואטים וארמנים, ומקום שבו התרבות הים-תיכונית פוגשת את מרכז אירופה.
עבור כל מטייל טריאסטה מציעה שילוב נדיר של היסטוריה, ארכיטקטורה מרשימה, קולינריה משובחת, נופים עוצרי נשימה - וכל זאת ללא עומסי התיירים המאפיינים ערים מפורסמות יותר באיטליה. בנוסף לכל אלה, המטייל הישראלי יגלה כאן גם היסטוריה יהודית עשירה. בעצם, בטריאסטה צפוי לו עוד בעוד בונוס חשוב מאוד בימינו: העיר הזו מחכה לאורחים מישראל, ועוטפת אותם בסביבה נוחה ובטוחה.
כמעט בלי תעמולה אנטי-ישראלית
בשונה ממחוזות אחרים בארץ המגף כמעט ולא תמצאו באזור ביטויים לתעמולה אנטי-ישראלית או הפגנות תחת דגלי אש"ף. מסימיליאנו פדריגה, נשיא מחוז פריולי ונציה ג'וליה, גינה לא אחת כל ניסיון של חרם כלפי ישראל, ועומד כחומה בצורה להגן על הקהילה היהודית הקטנה של טריאסטה.
ייחודה של טריאסטה מתחיל בהיסטוריה שלה. במשך יותר מ-500 שנה היא לא הייתה חלק מאיטליה כלל, אלא השתייכה לבית הבסבורג ולאחר מכן לאימפריה האוסטרו-הונגרית. הנמל שלה היה מוצאה העיקרי של וינה אל הים התיכון, ממנו הפליגו אוניות לכל רחבי העולם, ואליו חזרו עמוסי כל טוב. משכך, גם הכסף זרם לטריאסטה, שהוכרזה "נמל חופשי". את העושר הזה, שהביא עמו גם עושר אדריכלי ואמנותי, רואים באין ספור ארמונות האלגנטיים שמקשטים את טריאסטה.
השפעה אוסטרית עד היום
ההשפעה האוסטרית ניכרת עד היום כמעט בכל פינה. הרחובות הרחבים, הכיכרות הגדולות ובתי הקפה המפוארים מזכירים יותר את וינה מאשר את נאפולי. למעשה, יש המכנים את טריאסטה "העיר הכי לא איטלקית באיטליה" - מחמאה המבטאת את אופייה הייחודי.
התמונות המרשימות ביותר באיטליה
לב העיר הוא כיכר האחדות של איטליה (Piazza Unità d'Italia), אחת הכיכרות היפות באירופה. מצד אחד היא פתוחה אל הים, ומסביבה ניצבים ארמונות מפוארים שנבנו בתקופת השגשוג האוסטרו-הונגרית. בשעות הערב, כאשר המבנים מוארים והבריזה מן הים מרעננת את האוויר, מתקבלת אחת התמונות המרשימות ביותר באיטליה.
הכיכר ידעה גם רגעים פחות יפים. ב-18 בספטמבר 1938 הרודן בניטו מוסוליני נשא בה נאום שבמהלכו הכריז לראשונה על אימוץ חוקי הגזע ועל המדיניות האנטישמית של איטליה הפשיסטית. מעמד זה סימן את יישור הקו הפומבי של המשטר האיטלקי עם גרמניה הנאצית, והכה בתדהמה את הקהילה היהודית המקומית.
באופן פרדוקסלי, תיאטרון רומי שמור היטב, שנמצא לא הרחק מן הכיכר המרכזית, קשור לתקופה האפלה ההיא. המבנה נחשף סופית באור השמש ובמלוא הדרו במרץ 1938, במהלך עבודות הריסה נרחבות של מבנים מימי הביניים ובתים ישנים שכיסו את העיר העתיקה (Città Vecchia) תחת תוכנית פיתוח עירונית. חלק מהמבנים שנהרסו עמדו באזור שבו שכן לימים הגטו היהודי של טריאסטה, שפעל מהמאה ה-17 ועד ביטולו בתקופת נפוליאון.
מעמדה של טריאסטה כנמל בינלאומי הפך אותה במשך מאות שנים לעיר קוסמופוליטית יוצאת דופן. עשרות שפות נשמעו ברחובותיה, וסוחרים מכל רחבי אירופה והמזרח התיכון עברו בה בדרכם אל העולם. האווירה הזו עדיין מורגשת כיום. לצד הכנסיות הקתוליות ניצבות כנסיות אורתודוקסיות, בתי תפילה סרביים ויווניים, ומבנים היסטוריים של קהילות שונות שהותירו את חותמן על העיר.
מורשת בתי הקפה
גם תרבות בתי הקפה המפורסמת של טריאסטה היא מורשת ישירה של התקופה האוסטרית. בעיר פועלים בתי קפה בני יותר מ-100 שנה, שבהם נהגו לשבת סופרים, משוררים ואנשי רוח. ג'יימס ג'ויס, למשל, התגורר בעיר שנים אחדות, ורבים מפרקי יצירותיו נכתבו בבתי הקפה שלה. גם איטלו סבבו ואומברטו סאבה הפכו את טריאסטה לבירת ספרות של ממש.
טריאסטה נחשבת בעיני רבים לבירת הקפה של איטליה. לא במקרה נוסדה כאן חברת הקפה הידועה Illy, שמוצריה נמכרים כיום ברחבי העולם. עבור המקומיים, שתיית קפה היא כמעט טקס תרבותי. לכל משקה יש שם מקומי משלו, ולעיתים אף איטלקים מאזורים אחרים מתקשים להבין את ה"מילון" הייחודי של בתי הקפה בטריאסטה. הישיבה בבית קפה היסטורי, מול כיכר האחדות או ברחובות המרכז הישנים, היא אחת החוויות שאסור להחמיץ.
לא המטבח האיטלקי המוכר
גם המטבח של טריאסטה שונה מהמטבח האיטלקי המוכר. הקרבה לאוסטריה, סלובניה וקרואטיה יצרה שילוב מסקרן של מטבחים. לצד פסטות ודגים תמצאו שניצלים בסגנון וינאי, נקניקים, מאפים מרכז-אירופיים, מרקי חורף עשירים ועוגות המזכירות את וינה ופראג יותר מאשר את רומא. השילוב הזה הופך כל ארוחה למסע קולינרי בין תרבויות וגבולות.
אחד האתרים המפורסמים ביותר הוא טירת מירמארה (Castello di Miramare), השוכנת על צוק המשקיף אל המפרץ. הארמון, שנבנה עבור הארכידוכס מקסימיליאן מהבסבורג באמצע המאה ה-19, מוקף גנים מטופחים ונחשב לאחת הפנינים הארכיטקטוניות של איטליה. השילוב בין הארמון הלבן, הים הכחול והצמחייה הירוקה יוצר מראה כמעט ציורי. גם מי שאינו חובב היסטוריה ימצא במקום נקודת תצפית מהיפות באירופה.
מעבר לעיר עצמה, האזור שסביבה מציע טבע מגוון במיוחד. רמת הקרסט הסלעית, שעל שמה נקרא המונח הגאולוגי "קרסט", מספקת מסלולי הליכה ותצפיות מרהיבות על הים האדריאטי.
לא רחוק משם נמצאת מערת גרוטה ג'יגאנטה, אחת המערות התיירותיות הגדולות בעולם. חללה העצום, עמודי הנטיפים והזקיפים והעומק שאליו יורדים המבקרים הופכים את הביקור בה לחוויה יוצאת דופן. חובבי הים יכולים ליהנות גם מטיילת ארוכה, מחופי רחצה מטופחים וממסעדות דגים מצוינות הפזורות לאורך קו החוף.
הקהילה היהודית
אחד הפרקים המרתקים ביותר בהיסטוריה של טריאסטה הוא סיפורה של הקהילה היהודית. כבר במאה ה-18 העניקו שליטי האימפריה ההבסבורגית ליהודים חופש מסחר וחופש פולחן, והקהילה היהודית הפכה לאחת המשגשגות באירופה. יהודים מילאו תפקיד מרכזי בפיתוח הנמל, במסחר, בבנקאות ובתעשייה.
סמל בולט לעוצמתה של הקהילה הוא בית הכנסת הגדול של טריאסטה, שנחנך בשנת 1912. זהו אחד מבתי הכנסת הגדולים באירופה ואחד המרשימים שבהם. המבנה העצום, בעל הכיפה האדירה והעיטורים המפוארים, מעיד על ביטחונה העצמי של הקהילה היהודית ערב מלחמת העולם הראשונה.
לאחר חקיקת חוקי הגזע באיטליה ב-1938 הפכו יהודי טריאסטה להיות יעד לרדיפות, ולאחר הכיבוש הגרמני הוקם בסמוך לעיר מחנה הריכוז ריזיירה די סן סאבה - מחנה הריכוז וההשמדה היחיד שפעל על אדמת איטליה. כיום משמש המקום אתר הנצחה ומוזיאון חשוב לזכר הקורבנות.
אחרי השואה נמל טריאסטה שימש כתחנת מעבר מרכזית וחשובה ביותר עבור עשרות אלפי ניצולים מכל רחבי אירופה (במסגרת תנועת "הבריחה" ושארית הפליטה) בדרכם לארץ ישראל. מדוע דווקא טריאסטה? העיר ישבה במיקום אסטרטגי בנקודת המפגש בין מרכז אירופה לים התיכון, והייתה נגישה יחסית ברכבות ובדרכים יבשתיות עבור פליטים שהגיעו ממחנות העקורים באוסטריה, גרמניה ומזרח אירופה. בנוסף, לאחר המלחמה ועד שנת 1954, טריאסטה הייתה "טריטוריה חופשית" בניהול צבאי של בעלות הברית, ארה"ב, בריטניה ויוגוסלביה. חופש הפעולה היחסי הזה איפשר לארגונים יהודיים לפעול בה בצורה יעילה יותר מאשר באזורים אחרים.
הקהילה היהודית בטריאסטה לא השתקמה לממדיה ולמעמדה המקוריים מלפני השואה, והיא נותרה קטנה בהרבה בהשוואה לעבר. עם זאת, הקהילה - בראשות אלסנדרו סלוניקיו והרב אליהו אלכסנדר מלוני - משמרת בגאווה ובזקיפות קומה את הגחלת היהודית.
המיקום של טריאסטה, שביצר פעם את עושרה, רלוונטי למטייל של ימינו. בתוך פחות משעה ניתן להגיע לסלובניה, וכשעתיים נסיעה בלבד מפרידות בינה לבין קרואטיה. רבים משלבים את הביקור בעיר עם טיול באזורי היין של פריולי, באגם בלד שבסלובניה או בעיירות החוף של חצי האי איסטריה.
בעידן שבו ערי התיירות הגדולות באיטליה מתמודדות עם עומסי מבקרים, טריאסטה מציעה חוויה רגועה ואותנטית יותר. היא אינה מנסה להתחרות ברומא או בוונציה, אלא מציעה משהו אחר לגמרי: מפגש נדיר בין הים התיכון למרכז אירופה, בין איטליה לאוסטריה, בין עבר מפואר להווה תוסס.
למטייל הישראלי המחפש יעד תרבותי, היסטורי וקולינרי - ובמיוחד למי שמתעניין במורשת היהודית של אירופה - טריאסטה היא אחת ההפתעות הגדולות של היבשת. זוהי עיר שמצליחה לספר בעת ובעונה אחת את סיפורה של איטליה, של האימפריה האוסטרו-הונגרית ושל יהדות אירופה, וכל זאת על רקע נוף ימי מהיפים בים האדריאטי.
איך מגיעים?
טיסה מישראל לוונציה ומשם נסיעה של כשעתיים ברכבת, או טיסה מישראל ללובליאנה (סלובניה) ומשם נסיעה של כשעתיים באוטובוס, או קונקשן באחת הערים באירופה ומשם טיסה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)