סיפור הישרדות שנשמע כמעט לא ייאמן מגיע מארצות הברית: אח במיון בן 32 נדקר במקל ההליכה שלו במהלך טיפוס הרים, ובמקום לחכות לחילוץ, ירד ברגל כ-16 קילומטרים במורד ההר כשהמוט עדיין נעוץ בגופו ובולט משני צדדיו.
דיוויד סיפאלדי טיפס יחד עם שני חברים על פסגת גרניט, ההר הגבוה במדינת מונטנה (כ-3,900 מטר), בניסיון להשלים את המסלול התובעני ביום אחד. במרחק של כשני מיילים מהפסגה הוא החליק על סלעים ונפל. "סתם החלקתי על כמה סלעים, זה היה משהו מוזר לגמרי", סיפר. כשקם, גילה שאחד ממקלות ההליכה חדר נקי דרך הצד שלו.
וכאן נכנס לתמונה המקצוע שלו
"המוח הרפואי שלי נדלק", תיאר. הוא נשם עמוקות, מישש את המוט מבעד לעור, והצליח לקבוע שהפגיעה לא חדרה לריאה או לחזה אלא נותרה ברקמות הרכות בלבד.
המסקנה: המצב אינו מסכן חיים מיידית, והוא יכול לרדת מההר בכוחות עצמו. חבריו צילמו את הפצע כדי שיוכל להעריך אותו טוב יותר, והם קיבלו החלטה נדירה - להשאיר את המקל נעוץ במקומו ולא לחלץ אותו בשטח.
מסע של שעות עד הטיפול
מכאן החל מסע ירידה של שעות, על פני שדות סלעים, שדות שלג ושבילים תלולים. סיפאלדי קיבע את המוט בעזרת רצועת האפוד שלו, חבר אחד הלך לפניו והתווה את הדרך, והשני צעד מאחור ועקב אחר הדימום, בעוד חבר נוסף יצר קשר עם צוותי החילוץ באמצעות מכשיר תקשורת לוויני.
ואולי הרגע שממצה הכי טוב את מי שהוא: ליד אגם בדרך, ביקש סיפאלדי מאחד החברים ללכת קדימה ולהזהיר מטיילים אחרים, כדי שילדים לא ייחשפו למראה הפצע.
אחרי כשש שעות הגיע אל תחילת השביל בכוחות עצמו, פונה לבית חולים בבילינגס, ושם סוף סוף הוצא המוט מגופו. "אני מרגיש בר מזל", אמר. "עוד כמה סנטימטרים לצד, וזה היה סיפור אחר לגמרי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו