"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

16 ק"מ עם מוט תקוע בגוף: המשיך לטייל אחרי תאונה מחרידה

דיוויד סיפאלדי, אח במיון, החליק על סלעים בטיפוס לפסגה הגבוהה במונטנה, ומקל ההליכה שלו חדר לגופו מצד לצד • מה שקרה אחר כך, כשהחליט לרדת מההר עם המוט עדיין נעוץ בבשרו, נשמע כמו תסריט הוליוודי • וגם - הבקשה המרגשת שביקש בדרך

0השמעה
16 קילומטר, עם המוט תקוע בגוף , צילום מסך
16 קילומטר, עם המוט תקוע בגוף. צילום: צילום מסך

סיפור הישרדות שנשמע כמעט לא ייאמן מגיע מארצות הברית: אח במיון בן 32 נדקר במקל ההליכה שלו במהלך טיפוס הרים, ובמקום לחכות לחילוץ, ירד ברגל כ-16 קילומטרים במורד ההר כשהמוט עדיין נעוץ בגופו ובולט משני צדדיו.

דיוויד סיפאלדי טיפס יחד עם שני חברים על פסגת גרניט, ההר הגבוה במדינת מונטנה (כ-3,900 מטר), בניסיון להשלים את המסלול התובעני ביום אחד. במרחק של כשני מיילים מהפסגה הוא החליק על סלעים ונפל. "סתם החלקתי על כמה סלעים, זה היה משהו מוזר לגמרי", סיפר. כשקם, גילה שאחד ממקלות ההליכה חדר נקי דרך הצד שלו.

מקל ההליכה התקוע, צילום: צילום מסך

וכאן נכנס לתמונה המקצוע שלו

"המוח הרפואי שלי נדלק", תיאר. הוא נשם עמוקות, מישש את המוט מבעד לעור, והצליח לקבוע שהפגיעה לא חדרה לריאה או לחזה אלא נותרה ברקמות הרכות בלבד.

המסקנה: המצב אינו מסכן חיים מיידית, והוא יכול לרדת מההר בכוחות עצמו. חבריו צילמו את הפצע כדי שיוכל להעריך אותו טוב יותר, והם קיבלו החלטה נדירה - להשאיר את המקל נעוץ במקומו ולא לחלץ אותו בשטח.

מסע של שעות עד הטיפול

מכאן החל מסע ירידה של שעות, על פני שדות סלעים, שדות שלג ושבילים תלולים. סיפאלדי קיבע את המוט בעזרת רצועת האפוד שלו, חבר אחד הלך לפניו והתווה את הדרך, והשני צעד מאחור ועקב אחר הדימום, בעוד חבר נוסף יצר קשר עם צוותי החילוץ באמצעות מכשיר תקשורת לוויני.

ואולי הרגע שממצה הכי טוב את מי שהוא: ליד אגם בדרך, ביקש סיפאלדי מאחד החברים ללכת קדימה ולהזהיר מטיילים אחרים, כדי שילדים לא ייחשפו למראה הפצע.

אחרי כשש שעות הגיע אל תחילת השביל בכוחות עצמו, פונה לבית חולים בבילינגס, ושם סוף סוף הוצא המוט מגופו. "אני מרגיש בר מזל", אמר. "עוד כמה סנטימטרים לצד, וזה היה סיפור אחר לגמרי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר