עיר הרפאים של קים ג'ונג און: כפר התעמולה שהקימה צפון קוריאה

מרחוק זה נראה כמו עוד כפר רגיל: מגדל מים, קווי חשמל, רחובות נקיים ואורות הבוקעים מחלונות המבנים. אבל מבט מקרוב מגלה תמונה אחרת לגמרי. ב"כפר השלום", כפי שהוא מכונה על ידי המשטר בצפון קוריאה, אין אפילו תושב אחד, ולפי משקיפים מדרום קוריאה גם מעולם לא התגורר בו איש.

הכפר קיג'ונג-דונג ממוקם באזור המפורז (DMZ), המפריד בין צפון קוריאה לדרומה, והוקם בשנת 1953, לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק שסיים את מלחמת קוריאה. מומחים סבורים כי "כפר השלום", המכונה גם "כפר התעמולה", הוא רק אחד מתוך מספר יישובים פיקטיביים שהקים המשטר הצפון קוריאני.

למרות שצפון קוריאה טוענת כי מתגוררות בכפר יותר מ-200 משפחות, תצפיות ארוכות שנים של מודיעין דרום-קוריאני, כוחות או"ם ועיתונאים מצאו כי הוא עומד ריק לחלוטין: הממלכה המבודדת ידועה בכך שהיא מציגה לעולם תמונה מלאכותית של שגשוג והצלחה כלכלית, וקיג'ונג-דונג נבנה כחלק מהמאמץ לשכנע את תושבי דרום קוריאה כי החיים בצפון טובים ומשגשגים יותר.

עד היום ממשיך המשטר לטעון שהכפר שוקק חיים, אך בפועל הוא מזכיר יותר תפאורה נטושה של אולפן קולנוע הוליוודי מאשר יישוב אמיתי.

ההיסטוריה של קיג'ונג-דונג

הכפר הוקם מאפס בשנת 1953, עם סיומה הלא רשמי של מלחמת קוריאה. המלחמה, שנמשכה שלוש שנים, גבתה את חייהם של כשלושה מיליון בני אדם. אמנם הסכם שביתת הנשק עצר את הקרבות, אך שתי הקוריאות מעולם לא חתמו על הסכם שלום רשמי.

האזור המפורז שמפריד בין המדינות נחשב עד היום לאחד האזורים המתוחים והחמושים ביותר בעולם. הוא זרוע מוקשים, מוקף גדרות תיל, עמדות שמירה וחיילים.

רוחבו של האזור המפורז כארבעה ק"מ, והוא משתרע לאורך כ-250 ק"מ. לאחר המלחמה פונו כל היישובים האזרחיים שבתחומו, וכל אחת מהמדינות הורשתה להחזיק או להקים כפר אחד בלבד בתוך הרצועה.

דרום קוריאה הותירה על כנו את הכפר דסונג-דונג ("כפר החירות"), שבו מתגוררים כ-226 תושבים שחיו במקום עוד לפני המלחמה. איש אינו רשאי לעבור להתגורר בכפר, ותושביו מחויבים לשאת תעודות מיוחדות ולעמוד בעוצר לילי קבוע. על פי דיווחים, חודרים מצפון קוריאה ניסו לאורך השנים לחטוף תושבים מהכפר, ולאחר מכן טענו כי ערקו מרצונם לצפון.

לעומת זאת, צפון קוריאה בחרה להקים כפר חדש לחלוטין, קיג'ונג-דונג, שנועד לשמש חלון ראווה לעוצמתה הכלכלית של המדינה, אך בפועל הפך לעיירת רפאים.

שלדי בטון ריקים ללא רצפות

למרות טענות המשטר כי במקום מתגוררים יותר מ-200 תושבים, משקיפים מדרום קוריאה טוענים כי איש אינו חי בו: מפקד הכוחות הרב-לאומיים שהוצבו בצד הדרום קוריאני, רוברט ואט, בעל ניסיון פיקודי ומודיעיני עשיר בשטח, מחדד את התמונה ומתאר כי רבים מהמבנים כוללים חלונות מצוירים בלבד, בעוד שאחרים הם שלדי בטון ריקים ללא רצפות.

אחד הסימנים הבולטים ביותר לכך שהכפר אינו מאוכלס הוא תאורת הרחוב. מדי ערב נדלקים האורות באופן קבוע כדי ליצור אשליה של חיים ופעילות. בשנות ה-50, כאשר רוב צפון קוריאה כלל לא נהנתה מחשמל סדיר, התאורה הזו נועדה בעיקר להרשים את תושבי הדרום.

המשטר ממשיך לטעון כי בכפר פועלים גן ילדים, בתי ספר יסודיים ותיכוניים, מרכז רפואי ומאות תושבים מרוצים. בפועל, האנשים היחידים שנראים במקום הם עובדי תחזוקה שמגיעים מדי יום לטאטא את הרחובות ולתחזק את המבנים, אף שאין בהם דיירים.

מלחמת התרנים

המומחה פרופ' פיטר קים מאוניברסיטת קוקמין בסיאול, המנתח את המהלכים הצפון-קוריאניים, מסביר כי קשה מאוד לדעת מה באמת מתרחש בצפון קוריאה מעבר למה שהמשטר מאפשר לראות.

אחת הדוגמאות הבולטות למאבק התעמולתי בין שתי הקוריאות היא "מלחמת התרנים". בשנות ה-80 הקימה דרום קוריאה בכפר החירות תורן דגל בגובה כ-98 מטרים. בתגובה בנתה צפון קוריאה בקיג'ונג-דונג תורן גבוה אף יותר, המתנשא לגובה של כ-160 מטרים, שהיה באותה תקופה הגבוה בעולם.

גם גודל הדגלים הפך לחלק מהתחרות: לאחר שדרום קוריאה הניפה דגל במשקל כ-130 קילוגרם, הגיבה צפון קוריאה בדגל כבד בהרבה, במשקל כ-270 קילוגרם. כיום נחשב התורן של קיג'ונג-דונג לרביעי בגובהו בעולם.

קרב הגרסאות: "מלחמת רמקולים"

מלבד "מלחמת התרנים", שתי הקוריאות ניהלו במשך שנים גם "מלחמת רמקולים". צפון קוריאה שידרה ללא הפסקה תעמולה שקראה לתושבי הדרום לערוק אליה והיללה את הישגי המשטר. דרום קוריאה השיבה באמצעות שידורי K-pop בעוצמה כה גבוהה, עד שניתן היה לשמוע אותם עמוק בתוך שטח צפון קוריאה.

מוזיקת K-pop הפכה לכלי תעמולה רב עוצמה משום שהיא מציגה את דרום קוריאה כמדינה עשירה, מודרנית ומלאת צעירים מצליחים ואטרקטיביים. בשנת 2004 הופסקו שידורי הרמקולים לאחר ששתי המדינות הגיעו למסקנה שאיש אינו מפיק מהם תועלת. אמנם העימות התחדש לתקופה קצרה בשנת 2016, אך מאז דעך שוב, והרמקולים נותרו ברוב הזמן דוממים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו