כשחושבים על חיי לילה בחופשה מעבר לים, רוב האנשים מדמיינים ברים שוקקים, שווקי לילה תוססים או רחובות מוארים בבירות אירופיות. אבל עבור יוטיובר המסעות הרוסי VAGA VAGABOND, היעד היה שונה לחלוטין: פיונגיאנג, בירת צפון קוריאה, אחת המדינות המסוגרות והמסקרנות ביותר על פני כדור הארץ.
בסרטון החדש שלו, שמתעד מסע נדיר למדינה (הפתוחה כיום לתיירים רוסים בלבד), הוא חושף שמלבד הסיורים המוקפדים והמונומנטים המפוארים המוצגים באור יום, שגרת הלילה של המקומיים מייצרת מציאות שונה לחלוטין מכל מה שאנחנו מכירים במערב.
העיר שנכבית בחצות
הבידוד התיירותי בצפון קוריאה הוא כמעט מוחלט. התיירים הזרים מחויבים בליווי צמוד של מדריכים ממשלתיים בכל רגע נתון, למעט בזמן השהות במלון. למרות זאת, הוולוגר הצליח לתעד את המתרחש בעיר מבעד לחלונות. "בלילה העיר נראתה שונה לחלוטין," הוא מתאר. "עד סביבות השעה 22:00 מבנים רבים הוארו באורות שהעניקו לחלקים מפיונגיאנג מראה סביר למדי, אבל סביב חצות כמעט כל התאורה הזו כובתה".
האשליה האופטית של עיר בירה מודרנית ותוססת פגה במהירות, ופיונגיאנג, עיר המונה כ-3 מיליון תושבים - שוקעת בעלטה כבדה, ומותירה את אזרחיה בחושך כמעט מוחלט.
שיר הערש שהבהיל את היוטיובר
הרגע המפתיע (והמטריד) ביותר בביקור הלילי התרחש בדיוק בשעה 22:00. לבקשתו המיוחדת של הוולוגר, המדריכים לקחו אותו אל מחוץ לתחנת הרכבת המרכזית של פיונגיאנג כדי לתעד מסורת מקומית יוצאת דופן. ללא כל התרעה מוקדמת, החלה לבקוע מהרמקולים של התחנה מנגינה אלקטרונית נוגה ומצמררת.
מדובר בשיר תעמולה מוכר בשם "איפה אתה גנרל יקר". מתברר כי מדי ערב מופעלת המנגינה הזו ברחבי התחנה, ומשמשת כמעין שיר ערש כפוי עבור התושבים. "המנגינה הרודפת הזו היא בו זמנית השעון המעורר ושיר הערש שאותו שומעים אזרחי פיונגיאנג שמתגוררים קרוב לתחנת הרכבת," הוא מסביר, כשהצלילים המהדהדים ברחובות החשוכים והריקים נשמעים לקוחים מתוך סרט מדע בדיוני דיסטופי.
בין שנות ה-80 למתג תאורה סודי
מכיוון שתיירים אינם מורשים להסתובב בעיר לבדם בלילות, הבילוי מסתכם לרוב בשהייה בחדר. הוולוגר, ששוכנא בקומה ה-37 של המלון עם נוף פנורמי לעיר, מצא את עצמו בסביבה שעצרה מלכת. "הפנים נראה קצת מיושן, הייתי אומר סוף שנות ה-80 או ה-90," הוא משתף, ומתאר כיצד החדר סיפק הצצה נוספת לטכנולוגיה המקומית ולתחושת הפרנויה שמלווה את הביקור במדינה.
"אחד החפצים המוזרים ביותר בחדר היה משהו שנראה כמו רדיו ישן," הוא משחזר. "בהתחלה באמת תהיתי אם זה אולי סוג של מכשיר ריגול, במיוחד בהתחשב במספר החוטים שנעלמו לתוך הקיר מאחוריו". רק לאחר מעט ניסוי וטעייה, התברר כי ה"רדיו" הוא בסך הכל מתג השליטה המיושן על התאורה בחדר ("גילינו שסיבוב הכפתורים שלו פשוט מדליק ומכבה את אורות החדר").
ומה לגבי צפייה בטלוויזיה לפני השינה?
הממיר בחדר ממחיש יותר מכל את הניתוק של המדינה מהעולם החיצון, הוא מציע שמונה ערוצים בלבד: ארבעה בסינית, שניים ברוסית ושני ערוצי תעמולה ממלכתיים של צפון קוריאה.
בסיום התיעוד הלילי, המסקנה שעולה מהסרטון ברורה: מעבר לאנדרטאות הענק ותחנות המטרו המפוארות שמציגה הממשלה באור יום, הלילה בפיונגיאנג חושף את הבידוד העמוק ואת השליטה המוחלטת של השלטון על שגרת חייהם של האזרחים - עד לרמת הצלילים שהם שומעים כשהם עוצמים עיניים.