"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בגלל משבר האקלים: אתר המורשת שנמצא בסכנת הכחדה
שילוב קטלני של תהליכים גאולוגיים ועליית פני הים • מומחים לאסונות טבע מזהירים כי הנוף העירוני העתיק עלול להיעלם לחלוטין • פרויקט מצפה האקלים החדש מנסה לפענח את הדינמיקה ההרסנית
אתר מורשת ביוון (אילוסטרציה). צילום: iStockphoto

בגלל משבר האקלים: אתר המורשת שנמצא בסכנת הכחדה

שילוב קטלני של תהליכים גאולוגיים ועליית פני הים • מומחים לאסונות טבע מזהירים כי הנוף העירוני העתיק עלול להיעלם לחלוטין • פרויקט מצפה האקלים החדש מנסה לפענח את הדינמיקה ההרסנית

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

האיהיוונידלוס שוקע בקצב של כסנטימטר אחד בשנה ומתמודד עם עלייה מהירה במפלסי הים הסובבים שמאיימת על עצם קיומו של האתר עד סוף המאה. ממצאים אלה עולים ממדידות ניטור חדשות שהציג פרופ׳ קונסטנטינוס סינולאקיס, מומחה לאסונות טבע.

מפלס הים המקומי צפוי לעלות ב-21 עד 28 סנטימטרים עד 2050 לפי תרחישים אופטימיים ושליליים, וב-48 עד 87 סנטימטרים עד 2100. צפי זה מעלה דאגה לנוף הארכיאולוגי הנמוך ולהמשכיות האי עצמו. סינולאקיס הזהיר גם שההתחממות הפלנטרית עלולה להתקדם מהר יותר מההערכות הנוכחיות, והדגיש את הצורך במדידות שיטתיות של גלים באמצעות מכשירים ייעודיים, כדי לחזק את ההגנה על האתר.

החשיבות התרבותית של דלוס עמוקה. האי מוכר כאתר מורשת עולמית, ובו שרידים של התיישבות אנושית המתוארכים לאלף השלישי לפני הספירה. הוא גם מוקד של מיתוס ופולחן יווניים: זהו המקום שבו נולדו אפולו וארטמיס, ואתרים מקודשים ומקדשים עלו על גבעותיו כאשר עולי רגל הגיעו מכל רחבי יוון. האי מציע לבקרים את אחת הדוגמאות השמורות ביותר לנוף עירוני יווני עתיק, שלא שונה בידי אדריכלות מודרנית.

אי יווני, אילוסטרציה, צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

פרויקט מצפה האקלים ומערכות הניטור הטכנולוגיות

פעולות הניטור של האי הן חלק מפרויקט מצפה אקלים שהושק בדלוס כדי לספק נתונים בזמן אמת וברזולוציה גבוהה על הסביבה הטבעית ועל הלחצים המשפיעים על מונומנטים באי. רשת המכשירים האטמוספריים, האוקיינוגרפיים והסיסמולוגיים הותקנה בתחילת 2024 כדי להגן על אתר המורשת העולמית של אונסק"ו. רשת זו מקושרת לתשתית מחשוב העל של האקדמיה של אתונה, כדי לאפשר מעקב רציף של השפעות האקלים.

מומחים המעורבים במחקר אומרים כי שילוב של שינוי אקלים ותהליכים גאולוגיים מקומיים גורם לשקיעה או להרמה לאורך החופים, כך שדלוס חווה תזוזה כלפי מטה שמחמירה את הסיכון מעליית הים. מערך המכשור החדש נועד לפענח את הדינמיקות הללו ואת העומסים שהן מטילות על מבנים עתיקים.

ממצאים "בעלי חשיבות מיוחדת" מהניטור יאפשרו תצפית רציפה על התנהגות תת-ימית, ימית ויבשתית באזור, וכן תצפית לוויינית, ובכך יספקו תמונה משולבת של דלוס ושל המונומנטים שלה, אמר כריסטוס זרפוס, הנציג הלאומי של יוון לשינוי אקלים והמנהיג המדעי של הפרויקט. מפעילי הרשת הדגישו כי גם מדידת תאוצת הקרקע במהלך רעידות אדמה ״קריטית להבנת האופן שבו מתקנים עתיקים מגיבים למאמץ סייסמי״, הסביר ד"ר ניקולאוס מליס, מנהל מחקר במכון לגיאודינמיקה ביוון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...