הישראלי שביקר באי המבודד: "נדהמתי לשמוע שסבא רבא שלו היה קניבל"

עד לפני מעט יותר ממאה שנה, ציד ראשים וקניבליזם היו נפוצים באיי שלמה. המנהגים האלה נעלמו בהדרגה עם הגעת המיסיונרים הנוצרים בתחילת המאה ה-20.

מדינת האיים השוכנת צפונית לאוסטרליה, אוצרת בתוכה סיפורים על מזבחים להקרבת קורבנות אדם, ערמות גולגלות ואתרי פולחן. הנוצרים שהשתלטו על המקום עם הזמן ניסו בכוח למחוק את התרבות הזו מההיסטוריה, אך בשנים האחרונות השבטים מבינים מחדש את החשיבות של שימור הזיכרון הקולקטיבי. איתי חן, 27, יוצר הפודקסט ״מטוסי נייר״, חקר במסגרת הטיול הגדול שלו את אסיה והפסיפיק במשך שנה וחצי.

ציד ראשים והקרבת ילדים

עד הגעת הנצרות, המבנה החברתי באיי שלמה היה שבטי. לכל שבט היתה הטריטוריה שלו, האי שלו, ומחלוקות היו נפתרות הרבה פעמים בציד ראשים.

ציד הראשים היה מתבצע על ידי צבא הלוחמים של כל שבט - קבוצת גברים צעירים, לעתים נערים, שהיו יוצאים למסעות ציד כנגד שבטים יריבים עם מטרה ברורה - לחזור עם כמה שיותר גולגולות של גברי השבט השני. הציד לא תמיד היה למטרות מלחמה ולפעמים למטרת הפגנת כוח. רק הלוחמים שהיו חוזרים עם גולגלות יכלו לצאת מהמעגל של הלוחמים ולהתחתן. זאת אומרת שהיית חייב להוכיח את עצמך על מנת לצאת ממעגל הלוחמים ולהקים משפחה. ככל שאספת יותר גולגלות של שבטים יריבים ככה זכית לכבוד רב יותר ויכולת להרשים את אשתך העתידית ואביה.

"סיפורי הזוועות שמטו לי את הלסת"

"את הסיפורים שמעתי ממורגן, סולומוני (תושב איי שלמה) בן כ-50, לחייו תפוחות מלעיסת אגוז הביטלנאט הנפוץ באיים. מורגן גדל על סיפוריו של סבא רבא שהיה בין אוכלי האדם האחרונים שנשארו. סיפורי הזוועות שמטו לי את הלסת. הם בהחלט לא מתאימים לכל אחד", מספר איתי.

"את הסיור עם מורגן התחלנו בלגונת מרובו על האי בו התגוררה משפחתו. במרחק 5 מטרים מהמטבח יש אתר ״טאבו״ יוצא דופן בו על פי הסיפור נשמרו מעל ל-300 גולגלות אדם כולל 2 אירופים שהגיעו לחקור את האיים. לאורך השנים הגולגלות נשברו ונשחקו מהמים והרוח, אבל בתוך כמה דקות של חיפוש מצאנו חלקי קרקפת יחסית שלמים".

"חוטפים את ילדי השבט השני"

"במסעות המלחמה והצייד היו תופסים הלוחמים ילדים של בני השבט השני, וחוטפים אותם. עם חזרתם, היו מבצעים ריקוד טקסי מיוחד מול ראש השבט ומציגים בגאווה את השלל - ראשים ערופים וילדים. את הילדים היו קושרים אל אבן ייעודית שנמצאת בסמוך לקו המים ומעלים קורבן".

"בלב הלגונה שוכן האי ״נוסה רוביאנה״ (Nusa Roviana), האי המרכזי בו התיישבו בעבר תושבי הלגונה ובו התפתח אתר הפולחן המרכזי לציד הראשים. על פי האמונה בפסגת ההר שוכנת הטיולה, אלת המלחמה של איי שלמה. האלה בצורת חצי כלב וחצי אדם והיא שקבעה והכווינה את היציאה לציד הראשים. הטיולה שכנה בסלע שראשו כשל כלב ונמצא עד היום בפסגת ההר. לפי המסורת רק הכהן הדתי יכל לתקשר עם האלה ולפענח את מסריה".

"לפני כל יציאה למסע ציד היו מגיעים הלוחמים להתייעץ עם הכהן האם זהו הזמן נכון לצאת ואיפה נמצאים האויבים. האגדה מספרת שעל מנת להתייעץ היו לוקחים הלוחמים את התינוק הצעיר ביותר ומעלים אותו אל ההר. אם הוא לא היה בוכה בהגעה לפסגה, היו מביאים תינוק אחר ומקריבים אותו. כהן הדת שגר בסמוך לפסגה, היה מכווין את הלוחמים לאן לצאת על פי כיוון הסיבוב של ראש הכלב. הרוח הייתה מלווה את הלוחמים ומכווינה אותן בדרך אל היעד במהלך השייט בסירת הטומקו".

"כאשר היו יוצאים הלוחמים למסע הציד שלהם, הם היו מפליגים בסירת קאנו ארוכה ומהירה שיכולה לשאת בין 30-50 לוחמים. משמעות השם טומקו בשפה המקומית - ״בבקשה אל תבכי אנחנו חיים. בגלל המבנה הייחודי שלה הסירה נחשבת לסירת משוטים המגיעה ל-27 קמ״ש. הטומקו שימשה ליציאת למסעות הצייד אבל לא רק. היא שימשה ככלי תחבורה יעיל ביציאה לדייג, נופש או מפגשים בין שבטים".

הנוצרים חיסלו את הקניבליזם

המיסיונרים הנוצרים פעלו בתחילת המאה ה-20 לחיסול תופעת הקניבליזם, והיא נעלמה בתוך שנים ספורות יחסית. אנשים יכלו בשקט לעבור לאיים אחרים מבלי לחשוש לחייהם (או לראשם), אתרי ה״טאבו״ נשכחו ואיתם דעכו הסיפורים.

"איי שלמה היא יעד שונה במיוחד לאור התרבות העשירה שלו, הוא לא אתר תיירות קלאסי והטיול בו בהחלט מאתגר. אין הרבה תשתיות תיירותיות, המעברים בין האיים מתבצעים באמצעות סירות פרטיות ויקרות והמשאבים מוגבלים. אבל, תושבי האיים השמחים והחייכנים הם שעשו את הטיול הזה לייחודי כל כך. כל כך ייחודי שאני עוד מאמין שאחזור", מסכם איתי.