לא בסין ולא בהודו: העיר הצפופה בעולם - שכנראה לא הכרתם

דאקה, בירת בנגלדש, היא כיום האזור העירוני הצפוף ביותר בעולם (והשני בגודל אוכלוסייתו). אוכלוסיית המטרופולין חצתה את רף ה-36.6 מיליון בני אדם. לצד הצמיחה הדמוגרפית הקיצונית, העיר מתמודדת עם השלכות משבר האקלים ועם השפעותיה של טלטלה פוליטית עמוקה במדינה.

קצב הגידול של העיר מציג זינוק חד: בשנת 2000 מנתה דאקה כ-17 מיליון תושבים, נתון שהוכפל בתוך 26 שנים בדיוק (נכון לשנת 2026). תחזיות דמוגרפיות מעריכות כי קצב הצמיחה יימשך, ואוכלוסיית העיר צפויה להגיע לכ-52 מיליון תושבים עד שנת 2050.

הצפיפות השפיעה באופן ישיר על המרחב הציבורי ברחובות. "אי אפשר ללכת מטר אחד בעיר הזו בלי להתחכך בכתף של אדם אחר", מתאר יוצר התוכן הניו-זילנדי ניק (2.06 מיליון מנויים ביוטיוב) בתיעוד מלב המטרופולין. לדבריו, למרות האתגרים הלוגיסטיים העצומים והעובדה שאנשים אינם מפנים דרך אפילו לאמבולנסים, הרחובות משדרים אנרגיה טהורה וקצב חיים אינטנסיבי.

הגדרת הצפיפות: ההבדל בין מנילה לדאקה (וזווית ישראלית)

כדי להבין את דירוג הערים הצפופות בעולם, יש להבחין בין גבול מוניציפלי רשמי לבין "אזור עירוני רציף". בבחינת עיר בודדת לפי גבולותיה הצרים, מנילה (בירת הפיליפינים) היא הצפופה בעולם עם מעל 41,500 תושבים לקמ"ר. לשם השוואה, בני ברק מדורגת בעשירייה הראשונה בעולם בהגדרה זו, עם כ-30,000 תושבים לקמ"ר.

לעומת זאת, כאשר בוחנים מרחב עירוני ומטרופוליני רציף (הכולל את עיר הליבה והפרברים סביבה), דאקה היא המנצחת הגדולה. המרחב הבנוי שלה שומר על צפיפות חסרת תקדים של כ-30,000 תושבים לקמ"ר לכל אורך השטח הרציף. היא עוקפת אזורים עירוניים צפופים אחרים כמו מומבאי שבהודו (כ-26,000 תושבים לקמ"ר) ומוגדישו שבסומליה.

מדד צפיפות האוכלוסין: גבול מוניציפלי מול מרחב עירוני רציף

מחאות הסטודנטים והתפטרות ראש הממשלה: הדרמה הפוליטית ברחובות

הגידול הדמוגרפי מתרחש על רקע שינויים פוליטיים היסטוריים ודרמטיים בבנגלדש. מחאות סטודנטים נרחבות, שהחלו בעקבות זעם על מערכת מכסות פוליטית במשרות ממשלתיות יוקרתיות (שהיו שמורות למקורבי מפלגת השלטון), הובילו להדחתה של ראש הממשלה הוותיקה שייח' חסינה (Sheikh Hasina) לאחר 15 שנות שלטון.

חסינה התפטרה ונמלטה להודו, ומאז בית דין מיוחד מצא אותה אשמה בפשעים נגד האנושות וגזר עליה גזר דין מוות.

התושבים המקומיים מביעים ביקורת גלויה וחריפה על המשטר הקודם. "היא הרסה את המדינה שלנו", סיפרה תושבת מקומית בסרטון של ניק. "בזמן השלטון שלה אף אחד לא יכול היה להביע את דעתו באופן חופשי. לא הייתה כאן דמוקרטיה".

השפעות הטלטלה והמהפכה עדיין ניכרות היטב ברחובות. נוכחות מוגברת של שוטרי פיזור הפגנות ("משטרת פיגועים") וחסימות כבישים קיימות בנקודות שונות, לצד נוכחות צבאית של חיילים חמושים השומרים על אזור המרכז הפיננסי והדיפלומטי בשל המצב המתוח. לצד זאת, התושבים מביעים תקווה לשינוי חיובי ומצפים למערכת בחירות חדשה והגונה.

תעשיית מחזור מקומית: מחלקי משאיות ועד קשקשי דגים לקוסמטיקה

כדי להתמודד עם תנאי המחיה, המחסור והעוני, תושבי דאקה פיתחו תערכת יוצאת דופן של מחזור ושימוש חוזר בכל חומר גלם אפשרי.

בשווקים, נפחים מקומיים אוספים חלקי מתכת ישנים, כמו חלקי מערכות מתלים (ספרינגים) של משאיות או מוטות ברזל מאתרי בנייה, ומעצבים אותם מחדש לכלי עבודה וסכיני מאצ'טה עמידים במיוחד. במקביל, יצרנים מקומיים אוספים משטחי עץ ישנים של ספינות והופכים אותם לרהיטים ומיטות זולות.

ענף מחזור נוסף בעיר מבוסס על שאריות מתעשיית הדגים הענפה. שומן וקרביים של דגים שנאספים מהשוק מורתחים בחביות ענק ונמכרים ישירות למפעלי סבון מקומיים.

במקביל, נשים בשווקים אוספות, מנקות ומייבשות קשקשי דגים שנמכרים לפי קילוגרמים. קשקשים אלו מיוצאים לסין כחומר גלם עבור תעשיית הקוסמטיקה העולמית, אם כי הנשים העובדות מתלוננות כי המתווכים גוזרים את רוב הרווח והן אינן מקבלות את התמורה המגיעה להן.

בשוקי המזון, אחד המוצרים הנפוצים ביותר הוא ה"פאן" (Pan) - תערובת לעיסה מסורתית המבוססת על עלה טבק, אגוז בטל וסיד.

המדריך המקומי שהתלווה לניק, ג'ואל (Juel), מסביר כי אגוז הבטל משמש כחומר ממריץ רב עוצמה: "הוא משפיע על המוח ומעלים את תחושת הרעב. הוא מסייע לעובדים שרחוקים מהבית ואין להם גישה קבועה למזון להמשיך לעבוד". השימוש הממושך בו שוחק לחלוטין את שיני הלועסים, שעוברים עם השנים לגרסאות טחונות של המוצר.

השווקים על פסי הרכבת ופליטי האקלים

התשתיות העירוניות בדאקה קורסות תחת עומס האוכלוסייה, וכאשר יורד גשם כבד למשך מספר שעות, הרחובות מוצפים לחלוטין במי ביוב מעורבים בחשש קבוע מפני חוטי חשמל חשופים המהווים סכנת חיים.

באזורים מסוימים, שוקי דגים וירקות פועלים ישירות על פסי הרכבת הפעילים של העיר. מדי עשר דקות, עם הגעת הרכבת, הרוכלים מפנים במהירות את הסחורות מהמסילה, ממתינים שהקרונות יעברו, ומחזירים את הדוכנים מיד לאחר מכן.

במקביל, דאקה קולטת לתוכה עשרות אלפי תושבים המוגדרים כ"פליטי אקלים" -  אזרחים מאזורי החוף של בנגלדש שאיבדו את בתיהם ואת אדמתם שנעלמה עקב עליית מפלס הים ואסונות טבע.

הסכנה הממשית של דאקה

מהגרים אלו מצטופפים בשכונות עוני מסיביות (כמו שכונת קוראל). בביקור של ניק באחד הבתים בשכונה (הנחשב למעמד גבוה יחסית עבור התנאים שם), מתברר כי חמישה בני אדם ישנים יחד בחדר קטן, ללא מקרר (הנחשב למצרך מותרות), כאשר החשמל מסופק בחינם אך הם משלמים על גז לבישול ועל שכירות חודשית.

החשש המרכזי של מומחים ואנשי מקצוע בעיר נוגע למיקומה הגאוגרפי של דאקה, היושבת ישירות על קו שבר גאולוגי פעיל ("Fault zone").

"בנגלדש נמצאת בדיליי מטורף לרעידת אדמה גדולה", מזהיר המדריך ג'ואל, ומצביע על המבנים הישנים, הצפופים והשבריריים בני מאות השנים שנשענים זה על זה וסובלים מסדקים עמוקים. "אם תהיה כאן רעידת אדמה או שריפה גדולה, בגלל הצפיפות והסמטאות הצרות, כוחות ההצלה לא יוכלו להגיע לבניינים האחוריים, והאסון בנפש יהיה בלתי ניתן לדמיון".