איציק בלס הפך בשנים האחרונות ליוצר תוכן מאוד מחוזר על ידי הריזורטים ובתי המלון היוקרתיים בעולם, שרק מחכים שיגיע ליצור להם תוכן ולפרסם אותם בעמוד האינסטגרם שלו, עם יותר מרבע מיליון עוקבים. "אני מקבל הזמנות גם ממדינות כמו קטאר, סעודיה ולבנון, אבל למרבה הצער נאלץ לסרב להצעות כי אין לי אפשרות לבקר שם בגלל הדרכון הישראלי", הוא מספר.
בימים אלה הוא נמצא בפעם השנייה באינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם. "לאינדונזיה הגעתי בפעם הראשונה לפרויקט גדול שכלל את כל המלונות האייקונים והמפורסמים של באלי. ההצלחה של הפרויקט הייתה מסחררת, מאות מיליוני צפיות לכל פוסט. בשבוע שעבר הגעתי שוב לבאלי בפעם השנייה לקראת הפרויקט הבא שלי בבאלי שיוצא לפועל בספטמבר הקרוב. היה חשוב לי להגיע לפני לבדוק בעצמי בדיוק את הריזורטים, את סוגי הסוויטות והלוקיישנים".
איך הגעת לאינדונזיה במלחמה?
"הפעם בעקבות המצב נאלצתי לנסוע לבית שאן ולהיכנס במעבר הגבול היבשתי לירדן, לנסוע שעתיים וחצי לשדה התעופה של עמאן, לאחר מכן לטוס לדובאי, ומדובאי עליתי על טיסה נוספת לבאלי".
עם איזה דרכון נכנסת לאינדונזיה?
"עם דרכון ישראלי, מעבר לכך שיש לי הזמנה רשמית והתהליך עבורי היה הרבה יותר קל ומזורז, גם ישראלים עם דרכון ישראלי יכולים ללכת לנפוש בבאלי וזה פשוט מאוד ואין צורך בדרכון זר. בשנה האחרונה יש שירות חדש שמנפיק ויזה לישראלים שרוצים לנפוש בבאלי, כל מה שצריך זה להוציא ויזה בעלות של 1200 דולר לאדם. הוויזה תקפה ל-90 יום מרגע הוצאתה, ניתן לשהות באינדונזיה עד 60 ימים, והיא תקפה לכניסה חד פעמית בלבד".
ספר על המלונות שאתה מסקר
"אני תמיד הולך למלונות הכי יוקרתיים ואיכותיים, בוחר בסוויטות הכי מפוארות, כי זה מה שמתאים לקהל שלי וזה מה שהוא דורש. בבאלי זה היה קצת שונה, כי מעבר לריזורטים המפוארים והיוקרתיים יש מלונות שהם מאוד מיוחדים ואייקונים בבאלי שהשהייה בהם היא סוג של חובה, כי אלה מלונות שתמצאו רק בבאלי".
מה מיוחד במלונות האלה?
"באלי מציעה מלונות נוספים מיוחדים ושונים מכל המלונות שאנחנו רגילים אליהם בעולם, חדרי אירוח יוקרתיים במבני במבוק באוויר הפתוח. חדר השינה, הסלון, האמבטיה והשירותים פתוחים לרווחה. אין דלת, אין חלון, הכול פתוח לטבע, זאת הייתה חוויה מיוחדת מאוד. המלון המיוחד והמפורסם ביותר שמציעה את חווית האירוח הזאת הוא מלון 'VELUVANA' הכולל כ-9 וילות במבוק שונות, העלות היא בערך 5,000 שקלים ללילה".
"אתר לינה אייקוני נוסף הוא מקום יחסית חדש בשם Private Jet Villa, שהוא בעצם מטוס שהוסב לווילה מפנקת עם בריכה, המתאים לאירוח של עד 4 אנשים, מדובר בחוויה מטורפת עם נופים קסומים העלות היא כ-15,000 שקלים ללילה".
מה המלון המיוחד ביותר באי?
"יש המון מלונות מיוחדים, וכל מלון מיוחד בפני עצמו, אבל ללא ספק אחד המקומות האייקונים ביותר באי הוא המלון Hanging Gardens of Bali. הבריכה של המלון זכתה עשרות פעמים בתואר 'הבריכה היפה ביותר בעולם', השירות במלון היה מדהים, המלון ממוקם ממש בתוך יערות הגשם של אובוד והנופים מרהיבים במיוחד. האירוח במלון הוא בווילות עם בריכה פרטית, ומכל וילה יש נוף קסום אחר, אם היית בבאלי ולא הגעת למלון הזה, זה כאילו לא היית בבאלי. העלות נעה בין 2000 ש"ח ללילה ועד ל-20,000$ ללילה ב-palace של הריזורט שכולל 5 חדרים, שף פרטי, בריכה ענקית, זה ממש סוג של ארמון בתוך הריזורט, שמיועד בעיקר לנסיכים מהמפרץ, ועשירי עולם.
איך בונים מסלול בעצם לחופשה בבאלי?
"באלי אולי נראית כמו יעד קטן על המפה, אבל בפועל היא מורכבת מכמה אזורים שונים לגמרי באופי שלהם, ולכן הצעד הראשון הוא להבין מה רוצים מהטיול. אני ממליץ לבחור שניים או שלושה אזורים מרכזיים ולא לנסות “לכבוש” את כל האי. למשל, לשלב בין הדרום עם החופים, הגלישה וחיי הלילה, לבין אובוד שהיא יותר ירוקה, רגועה ומלאה תרבות וטבע. מי שיש לו זמן, יכול להוסיף גם את איי נוסה, שהם כבר חוויה אחרת לגמרי של נופים דרמטיים ופחות מתוירים. עוד דבר חשוב הוא להגדיר את סגנון הטיול מראש. יש מי שמחפש רוגע וספא, אחרים רוצים הרפתקאות בטבע, ויש כאלה שבאים בעיקר בשביל החופים והאווירה. ברגע שזה ברור, הרבה יותר קל לבנות מסלול נכון כי לא מנסים לדחוס הכול, אלא בוחרים מה מתאים".
"אחת הטעויות הכי נפוצות שאני רואה היא תכנון לפי 'רשימת מקומות חובה' בלי להתחשב בגאוגרפיה. בבאלי הנסיעות יכולות לקחת זמן, ולכן עדיף להתמקם כמה ימים בכל אזור ולרכז אטרקציות קרובות, במקום לבלות חצי מהטיול בדרכים. מעבר לזה, אני תמיד אומר להשאיר מקום לאוויר. לא לתכנן כל שעה ביום. שניים שלושה דברים ביום זה מספיק לגמרי. דווקא הרגעים הלא מתוכננים שהם ישיבה בבית קפה קטן, טיול אקראי בין שדות אורז או שקיעה על חוף הים הם אלה שהופכים את החופשה למיוחדת".
איזה אטרקציות מיוחדות יש בבאלי?
"אחת החוויות הבולטות היא הביקור בטרסות האורז של אובוד, במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות, כשהערפל עוד יושב על השדות והכול נראה כמעט ציורי. זה לא רק מקום לצילום, אלא רגע של שקט שמאפיין את הצד הרוחני של האי. מהצד השני לגמרי, יש את המקדשים שעל הצוקים כמו אולוואטו, שם אפשר לתפוס שקיעה מרהיבה בשילוב מופע קצ’אק מסורתי. זה חיבור מיוחד בין טבע דרמטי לבין תרבות מקומית עתיקה".
"מי שמחפש קצת אדרנלין, ימצא את זה בקלות באומגות ונדנדות ענק מעל הג’ונגל, חוויה שהפכה לאחד הסמלים של באלי בשנים האחרונות. ויש גם את המפלים בצפון האי, כמו סקמפול, שדורשים הליכה קצרה אבל נותנים תחושה של גילוי מקום כמעט בתולי. ואי אפשר לדבר על באלי בלי להזכיר את איי נוסה, ובעיקר את נופי הצוקים של נוסה פנידה. זה אחד המקומות הבודדים שמצליחים להפתיע גם מטיילים שכבר ראו הרבה בעולם. בסופו של דבר, מה שהופך את האטרקציות בבאלי למיוחדות הוא לא רק היופי שלהן, אלא התחושה שהן נותנות. זה יעד שבו כל חוויה, קטנה או גדולה, מרגישה קצת אחרת מהרגיל".
ספר על האוכל שם, מנה שאהבת במיוחד?
"הקולינריה של באלי היא חלק בלתי נפרד מהחוויה עצמה. המטבח המקומי מלא בטעמים עמוקים, תבלינים, ושילוב מעניין בין פשטות לבין יצירתיות מודרנית שמגיעה ממסעדות שף ברחבי האי. אחת המנות שהכי השאירה עליי רושם נקראת “Royal Bumbu Nusantara”. זו מנה שנולדה כביכול בהשראת המטבח המלכותי האינדונזי, והיום מגישים אותה בכמה ממסעדות היוקרה בבאלי. מדובר בשילוב מאוד מדויק של פילה דג טרי או בשר עדין, שמבושל בתערובת תבלינים מקומיים עשירה, לצד רוטב קוקוס עמוק עם עשבי תיבול טריים וטוויסט מודרני של מטבח עילי".
"מה שמיוחד במנה הזו זה לא רק הטעם, אלא גם ההגשה. היא מגיעה כמו יצירת אמנות, עם צבעים שמגיעים מהטבע עצמו, וכל ביס מרגיש מתוזמן ומדויק. זה מסוג המנות שאתה לא רק אוכל, אלא ממש חווה. אבל מעבר למנות היוקרתיות, מה שאני הכי אוהב בבאלי זה המעבר החד בין דוכני רחוב פשוטים לבין מסעדות ברמה גבוהה. אתה יכול לאכול ארוחה מדהימה בכמה דולרים, ואז בערב לשבת לחוויית שף מוקפדת לחלוטין. בסופו של דבר, האוכל בבאלי משקף בדיוק את האי עצמו, שילוב בין מסורת עמוקה לבין פתיחות לעולם, בין פשטות ליוקרה, וזה מה שהופך אותו לכל כך מיוחד".
איך המקומיים מתייחסים אליך כשהם שומעים שאתה מישראל?
"אני זוכר ערב אחד באובוד, הגעתי למופע מקומי קטן בכפר, כזה שלא באמת מופיע במדריכים. ישבתי בצד עם חברים שלי מסעודיה וכווית שהגיעו לבקר, וכשאנשים שמעו מאיפה אני, זה פתאום הפך למשהו הרבה יותר אישי. כמה מהם ניגשו אליי, שאלו שאלות, ניסו להבין מי אני ואיפה זה בדיוק ישראל. הייתה שם התרגשות אמיתית. גם במלונות הרגשתי את זה. לא פעם שמעתי מאנשי צוות שהם מחכים לתיירים מישראל, סקרנים להכיר, לשמוע, לארח. יש תחושה של ציפייה חיובית, של רצון לחיבור. זה משהו שמפתיע ומרגש, במיוחד כשמבינים שמדובר במדינה המוסלמית הכי גדולה בעולם שמצליחה לשמור על פתיחות וחום אנושי כל כך טבעי".
"באיזשהו שלב, אחד המבוגרים בכפר אמר לי שאני הישראלי הראשון שהם פוגשים. זה אולי נשמע פשוט, אבל הרגע הזה הרגיש מאוד מיוחד. פתאום אתה מבין שאתה לא רק תייר, אלא מישהו שמייצג מקום רחוק שהם שמעו עליו אבל לא באמת הכירו. בהמשך הערב, הזמינו אותי לשבת קרוב יותר, להסביר לי על המופע, ואפילו לשתף אותי בטקס קטן שהיה חלק מהאירוע".
"הכול נעשה בצורה מאוד טבעית, עם הרבה חום ופתיחות. הרגשתי כאילו נכנסתי לרגע לעולם שלהם, לא מבחוץ אלא ממש מבפנים. ואם אני מסתכל על זה בפרספקטיבה רחבה יותר, זה לא משהו שחוויתי רק בבאלי. גם בפרויקטים שלי בירדן ובמצרים, וגם במדינות ערב נוספות, קיבלתי בדיוק את אותה תחושה של קבלת פנים חמה, “אהלן וסאהלן”, חיוך, ולעיתים גם בקלאוות על הדרך, הצוותים של המלונות שאני עובד איתם במדינות ערב כבר הפכו לחברים מעבר לעבודה, אנחנו ממש מבלים ביחד אחרי הצילומים ומדברים גם ביום יום וזה לא משנה אם מדובר באיש יחסי ציבור לבנוני, או מנכ״ל מלון קטארי, תמיד כולם קיבלו אותי בחיבוק ואהבה".
"יש משהו מאוד אנושי ופשוט במפגשים האלה, שמזכיר כמה אנשים דומים אחד לשני, לא משנה מאיפה הם מגיעים. בסופו של דבר, התחושה שחוזרת שוב ושוב היא של קבלה. לא משנה מאיפה הגעתי, תמיד קיבלו אותי בחיבוק גדול ובאהבה. וזה בעיניי אחד הדברים הכי חזקים בבאלי, לא רק הנופים או האוכל, אלא האנשים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו