ארבעה עשורים לאחר שהפכה לאחד אייקונים הוויזואלים המפורסם ביותר של המאה ה-20, שרבט גולה מוצאת עצמה מנהלת חיים אנונימיים יחסית באירופה כשהיא כיום בת 53. האישה שעיניה הירוקות והיוקדות על שער המגזין "נשיונל ג'אוגרפיק" ב-1984 הגדירו עבור המערב את מושג הפליטות האפגנית.
הסיפור החל בשנת 1984 במחנה הפליטים נאסיר באג שבפקיסטן. סטיב מקארי, צלם המערכת, לכד את פניה של יתומה בת 12 ללא ידיעתה וללא הסכמתה המפורשת.
התמונה הפכה בין לילה לסמל של סבל נאצל, אך עבור הילדה עצמה, הפרסום היה קללה מתמשכת. במשך 17 שנים היא כלל לא ידעה שתמונתה מעטרת קירות בערים מרוחקות, בזמן שהיא התמודדה עם עוני מחפיר, נישואים בכפייה בגיל צעיר ואובדן בעלה ובתה למחלות קשות.
ההשפעה הרעה של התמונה על חייה של גולה
כאשר אותרה מחדש בשנת 2002 על ידי צוות המגזין, הפופולריות המחודשת רק העמיקה את הסכנה לחייה. בחברה האפגנית השמרנית, חשיפת פנים של אישה זרה נתפסה כפגיעה חמורה בכבוד המשפחה ובקודים הדתיים.
בשנת 2016 היא נעצרה בפקיסטן באשמת החזקת תעודת זהות מזויפת, אירוע שהוביל לגירושה המתוקשר בחזרה לאפגניסטן. שם, היא הפכה לכלי שרת פוליטי בידי הממשלה הקודמת שביקשה להשתמש בה כסמל לשיקום המדינה, בעוד היא עצמה רק ביקשה שקט ופרטיות.
הגלות באיטליה
בשנת 2021 בעיצומו של הכאוס שנוצר עם נסיגת כוחות ארה"ב והשתלטות הטאליבן, ברחה גולה מאפגניסטן אל איטליה אשר העניקה לה מקלט מדיני וסטטוס של פליטה.
היום, גולה מנסה לשקם את חייה - היא הצהירה בראיונות בעבר כי היא אינה רואה בתמונה מתנה אלא נטל שגזל ממנה את היכולת לחיות חיים נורמליים והפך אותה למטרה לרדיפה.
היא ממשיכה להתגורר בדיור ממשלתי ברומא, כשהיא מתמקדת בהבטחת עתיד ילדיה הרחק מעדשות המצלמה שהפכו אותה למפורסמת בעולם נגד רצונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו