היעד הקר-חם הבא: טיסות ישירות, מזחלות שלג, אגם קפוא - וזוהר צפוני

לפלנד הקרה מסתמנת כיעד החם לישראלים בחורף הנוכחי. לאחרונה החלה חברת ישראייר לטוס גם ללפלנד (רוביניימי) ומטוסיה כמעט מלאים.

שיא הטיול בלפלנד הוא צפייה בזוהר הצפוני. כאשר השמיים בלפלנד מתכסים באפלה עמוקה של לילה ארקטי, מופיע באופק מחזה מדהים: מופע אור וצבע המרקד ברקיע כמו מחול של פיות קסומות. גוונים של ירוק זוהר, סגול עמוק, ולעתים הבהוב של ורוד מסתורי, נראים כאילו מישהו מצייר בשמיים משיכת מכחול עדינה של קסם.

אין לי מלים לתאר זאת מלבד השוואה לסרטים צבעוניים בהתעמלות אומנותית. או כמו מופע לייזר איטי ועדין מאוד. המופע מתחיל בפסים ירוקים שהולכים ומתרחבים, עד שנראים כמו מסך או פרוכת של ארון קודש. המראה מזכיר וילון מתבדר ברוח במרפסת, או שמלה צבעונית על חוט כביסה ברוח קלילה. זהו רגע שבו הזמן עוצר מלכת, והרוח הארקטית הקפואה מנשבת על הלחיים, מעוררת בנו צמרמורת, ונושאת עמה ניחוח של שלג טהור וקרחונים נצחיים.

צריך מזל לצפות בזוהר הצפוני. הוא מופיע רק בחורף ורק בלילות צלולים וחשוכים לגמרי. קשה לראותו בשמי הערים עם זיהום אור מתאורת הרחוב והבתים. לא ניתן לראותו גם בשמיים מעוננים.

מוזר לגלות בשמי לפלנד שכוכב הצפון נראה בדיוק מעל ראשנו. לא באזור שבו אנו רגילים לחפש אותו בישראל, כמו שלמדנו במסעות ניווטים בקורס קצינים בבה"ד 1.

הרבה מתחת לאפס

מזג האוויר בלפלנד בתקופה זו הוא קר מאוד ויכול להגיע לעשרות מעלות מתחת לאפס. אבל אל תתנו לאתגר הביגוד להטריד אתכם. בלפלנד אומרים "אין מזג אויר גרוע - יש לבוש לא מתאים". לכן, לאחר הנחיתה של כל קבוצה מאורגנת, לוקחים אותנו למרכז הצטיידות שמזכיר לנו את הבקו"ם. שם משאילים חליפות אוברול חרמוניות, כפפות, מגפיים וציוד שעוטף אותנו מכף רגל ועד ראש. הקור אינו חודר את חליפות השלג הללו אפילו במינוס 20 מעלות. בדקתי.

אם אנו כבר מגיעים ללפלנד, מציעים לנו עוד אטרקציות מידי יום. "יום" זה מושג הפכפך בלפלנד, כי הימים קצרים מאוד בעונת החורף. בשבוע שעבר השמש זרחה בערך ב-9 בבוקר, והחלה לשקוע ב2 וחצי אחר הצהריים.

אחת החוויות המיוחדות ללפלנד היא הפלגה באוניה שוברת קרח. כשהספינה מרסקת את שכבות הקרח העבות של הים הקפוא, שומעים את גושי הקרח נשברים בקולות עמוקים ומלאי עוצמה, כאילו כדור הארץ עצמו נאנח. זה נשמע כמו ריסוק קליפה של ביצה קשה, אבל בווליום חזק. רעש הקרח הנסדק משתלב ברעש מנועי האוניה. סביב הספינה נפרש נוף של שממה לבנה אינסופית.

במהלך ההפלגה עוצרת האוניה, ואנו מוזמנים לרדת ולצעוד על המשטח הקפוא מעל הים. הקרח חורק תחת רגלינו. פתיתי שלג צפים באוויר, ותחושת ריחוף בתוך תמונה חיה. ואז מגיע רגע השיא של טבילה בבריכה של מים קפואים שיצרו המדחפים מאחורי הספינה. מלבישים אותנו בחליפת ציפה כתומה, בתוכה יש תחושה של הגנה בתוך המים הקפואים שמחבקים אותנו אליהם בנשימה קרה. אנו צפים בשכיבה על הגב, מביטים בשמיים הרחבים, וחשים את הקרח סביבנו. כאשר טבלתי במים, בחוץ היתה טמפרטורה של 12 מעלות מתחת לאפס.

אבל בתוך החליפה ההרגשה היתה סתם קרירה. התחושה שאחרי הטבילה היא של ניצחון אישי על הקור והפחד, עם התחדשות אנרגיה שמלווה ברצון להישאר עוד רגע במפגש המופלא הזה עם הלבן העצום. זו לא רק הרפתקה. זו חוויה שמחברת את הגוף, הנפש והיקום סביבנו ליצירה אחת מושלמת.

יום אחר מוקדש לנסיעה במזחלת כלבים. חוויה שנדמית כלקוחה מתוך אגדה. כלבי ההאסקי, חביבים ומלאי שמחה, מכשכשים בזנב, נובחים וקופצים בהתרגשות, שוברים את הדממה ומאותתים שהם כבר מוכנים לצאת לדרך.

הכול מתחיל בשקט הלבן שמסביב, במרחבי שלג אינסופיים ובקור הצלול שנכנס אל הריאות. כשהמזחלת מתחילה לנוע, תחושת חופש טהורה מציפה את הגוף. הרוח הארקטית מלטפת את הפנים, קולות הריצה הקצבית של הכלבים וחריקת המזחלת מתערבבים בשקט של היער, בין עצי אשוח שצמרותיהם מציצות מעל שכבות של שלג עמוק. זהו רגע של ריגוש נקי, חיבור אמיתי לטבע הפראי של לפלנד.

לכל מזחלת רתומים שישה כלבים רצים בהרמוניה מדויקת. זוג מוביל ומנווט, זוג מייצב בזוויות חדות, וזוג חזק במיוחד שנושא בעיקר מאמץ הגרירה.

יום אחר בטיול מוקדש לנסיעה בכרכרות רתומות לאיילי הצפון. זו החיה היחידה שמסוגלת להתקיים בקור העז ששורר פה. המקומיים משתמשים באיילי הצפון לצרכים רבים. לשינוע ונסיעה- האיילים הינם כמו סוסים וחמורים אצלנו. ללבוש- פרוותם משמשת ליצור מעילים מחממים ומגפיים. למאכל- בשרם נאכל כמו בשר בקר אצלנו.

אוכל כשר בלפלנד

בכל טיול לחו"ל אני מחפש אתרים יהודיים. כיום אין בלפלנד קהילה יהודית או בתי כנסת, וגם אין מסעדה כשרה. חברת קשרי תעופה הכשירה מטבח באחד המלונות למשך חודש פברואר בלבד.

אבל שומרי כשרות יכולים להסתדר בלפלנד. המאכל הלאומי שלהם זה מרק דגי סלמון או מרק ירקות, שמבשלים בכלי ייעודי. אפשר להביא מהבית כלים חד פעמיים, או לקנות כאן קערת מרק מסורתית עשויה עץ, שנקראת "קוֹפֶּלְקָה". לבקש שימזגו לנו מהמרק לקופלקה הפרטית שלנו שלא נגע בה שום דבר טרף. בכל מסעדה ומלון מוגשים גם סלט ירקות טרי, תפוחי אדמה מבושלים או פירה, וגם גזר מבושל או מאודה.

ידוע מהספרות שבתקופת מלחמת העולם השנייה ניסו יהודים משבדיה ונורבגיה לברוח מהשלטון הנאצי צפונה ללפלנד. חלקם מצאו מקלט אצל משפחות סאמיות (הילידים של לפלנד), שידועים במסורת הכנסת אורחים. יש עדויות על מסעות רגליים מפרכים בנופים הקפואים ועל ניסיונות לשרוד בתנאים קשים תוך כדי שמירה על המסורת.

ובסופו של דבר, לפלנד היא הרבה יותר מרשימת אטרקציות ושלג עד האופק. זה מסע קטן אל המקום שבו הרעש נשאר מאחור, והשמים מלמעלה מזכירים לנו כמה העולם גדול, וכמה הלב יכול עוד להתרחב. מי שמחפש חורף אחר, עמוק יותר, שקט יותר, ומלא אור דווקא בתוך החושך הארקטי, יגלה בלפלנד לא רק יעד, אלא חוויה שנשארת הרבה אחרי שהמעיל יורד והמזוודה נפרקת בבית. 

הכותב הוא בעל הבלוג 'ותוליכנו לשלום'.