בפעם הראשונה שכפיר קיסר, 23, טס לתאילנד הוא היה ילד בן 10 וכבר אז התחיל הניצוץ של החיבור למדינה. "אבל הפעם הראשונה שבאמת חוויתי את תאילנד הייתה אחרי הצבא. בגיל 21 החלטתי לצאת לטיול הגדול, בלי שום ידע מקדים על המזרח, כשהייתי שומע את המילים סרי לנקה או וייטנאם הרגשתי כאילו מדברים איתי על כוכבים כמו נגה או פלוטו".
"בסוף 2025 החלטתי - את שנת 2026 אפתח אחרת", מספר קיסר, עד לא מזמן תושב מודיעין-מכבים-רעות. "יצאתי להגשים חלום ולהיות וולוגר טיולים שמטייל בכמה שיותר מדינות מעניינות ונידחות בסטייל שלי עם ההומור, הסתלבט והכבוד שלי. אני מטייל לבד, מכיר אנשים חדשים באמצע הדרך ופוגש חברים מפעם שמטיילים בעולם כמוני".
"התאילנדית שאימצה אותי"
"בטיול הראשון שלי הייתי כמעט חודש שלם בפאי שבצפון, התאהבתי במקום, ובכל לילה בשוק הייתי הולך ואוכל אצל מאמא חמודה אוכל תאילנדי בזול, הייתי מדבר איתה תאי (תאילנדית), צוחק איתה אוהב אותה ובערך שבועיים אחרי שהכרנו היא פשוט אימצה אותי".
"היא הייתה מארחת אותי אצלה בבית, מכינה לי אוכל בחינם, דואגת לי למאכלים חדשים, וכל שנה כשהגעתי מחדש הייתי מפתיע אותה והיא הייתה מתייחסת אליי כמו הבן שלה. המקרה הזה הוא באמת קיצוני אבל מקרים כאלו שהתחברתי לתאילנדים ש״אימצו״ אותי יש לי עשרות, וזה החוויה הכי כיפית מבחינתי. שבן אדם עם אפס משאבים, מחליט לתת לך כל כך הרבה ממה שאין לו".
כסף, תרבות ותכנון
"שלושת הדברים שבאמת משדרגים לכם את החופשה בתאילנד: כסף, תרבות ותכנון. זה ההבדל בין להיות תייר לבין לחוות את תאילנד על הצד הטוב ביותר", מספר כפיר. "הרבה ישראלים מגיעים לתאילנד עם תחושה שזה 'גן עדן זול' ואז עושים בדיוק את הטעויות שגורמות לחופשה להיות יקרה, שטחית ומלאה באכזבות.
הדבר הראשון הוא הצד הכלכלי. "מי שמתנייד רק באזורים מתוירים, אוכל במסעדות מערביות או מסעדות רק עם תפריט באנגלית, סוגר אטרקציות דרך סוכנויות תיירים ומזמין כל דבר דרך המלון - משלם לפעמים פי 2, פי 3 ואפילו פי 4 על אותה חוויה".
"בתאילנד, דווקא המקומות הכי פשוטים הם הכי טובים: דוכני אוכל מקומיים, מסעדות שכונתיות, תחבורה ציבורית, אוטובוסים, רכבות ואפילו אופנועים. זה לא רק חוסך כסף - זה גם מכניס אתכם לחוויה הרבה יותר אותנטית. פתאום אתם לא 'עוד תיירים', אלא אנשים שחיים רגע כמו מקומיים. מי שמבין את זה מוקדם, מוצא את עצמו אוכל טוב יותר, משלם פחות, וחווה הרבה יותר".
"תאילנד היא מדינה סופר נוחה, ולא חייב להיות תייר עשיר כדי לחוות את הנוחות הזאת. התניידות בערים הגדולות - אפליקציות Grab וגם bolt יעשו את העבודה מושלם, במחיר שלא משתווה לטוקטוקים או למוניות שעוצרים ברחוב, אפשר גם לקחת טרמפ של אופנוע אם אתם מטיילים לבד שחוסך לכם שעות בפקקים בשעות העמוסות בבנגקוק. רק עם קסדה. התניידות של מעבורות או נסיעות ארוכות ממקום למקום - 12go, אפליקציית המעברים של המזרח שחובה להכיר".
בלי גישה של "אני תייר, מגיע לי"
הדבר השני הוא הפן התרבותי, והוא אולי הכי חשוב. "תאילנד היא לא יעד אירופי עם חופים. זאת תרבות אחרת לגמרי, עם קודים שונים, רגישויות שונות והיררכיה מאוד ברורה של כבוד. חיוך קטן, ראש קצת מורכן, טון דיבור רגוע ולמידה של מילה או שתיים בתאי יכולים לשנות לחלוטין את האופן שבו יתייחסו אליכם.
התאילנדים מזהים בשנייה מי בא בגישה מתנשאת של “אני תייר, מגיע לי”, ומי בא בגישה של סקרנות, כבוד ורצון אמיתי להכיר. ברגע שאתם מתאמצים טיפה להבין את התרבות - פתאום יזמינו אתכם לשבת לאכול איתם, יספרו לכם על מקומות שלא מופיעים בגוגל, ויפתחו לכם דלתות לחוויות שמטיילים אחרים בכלל לא נחשפים אליהן. זה ההבדל בין חופשה של תמונות לאינסטגרם לבין חוויה שמשאירה חותם אמיתי. אצלי זה היה השפה, מהרגע שלמדתי את השפה נכנסתי לעולם אחר לחלוטין, 2 מילים סופר קלות שממש מגניב להגיד - ״סבאי די מאי״ - מה שלומך? ו״ארוי״ - טעים מאוד".
"לא לרדוף אחרי מקומות שראיתם בטיקטוק"
הדבר השלישי הוא תכנון הטיול. "כאן הרבה נופלים בין שני קצוות: או שהם מגיעים בלי שום מושג, 'נזרום כבר', ומבזבזים ימים שלמים על נסיעות לא נכונות, אזורים לא מתאימים או אטרקציות שלא קשורות אליהם; או שהם בונים לו״ז חונק, עם 10 נקודות ביום, ואז יוצאים מהחופשה עייפים יותר מאשר בעבודה. תאילנד מחייבת תכנון חכם: להבין מראש איזה אזורים מתאימים לאופי שלכם - עירוני, טבע פראי, חופים, כפרים מקומיים – להתאים את הקצב לעצמכם, ולא לרדוף אחרי כל מה שוויראלי בטיקטוק או באינסטגרם".
"לא כל מקום 'מפורסם' באמת שווה את הזמן שלכם, ולא כל חוויה שמתאימה לאחרים מתאימה לכם. מי שמתכנן נכון - בוחר אזורים שמתאימים לו, משאיר מקום לספונטניות, ולא מפחד לצאת רגע מהמסלול של התיירים - מגלה שתאילנד יכולה להיות הרבה יותר עמוקה, הרבה יותר זולה, והרבה יותר מרגשת ממה שחשבתם.
"לדוגמה, משפחה של חמש נפשות עם ילדים קטנים יותר תהנה באי קוסמוי מאשר באי קופנגן. קוסמוי הרבה יותר נוחה מבחינת מוניות, מבחינת מקומות מערביים, ריזורטים במחירים משתלמים ואטראקציות מוכרות כמו אומגות, פילים וקופים. וקופנגן זה אי קצת פחות נוח, עם קהל יעד של מטיילים ואנשים אחרי צבא, יותר מסיבות וים ופחות אטרקציות לילדים".
ועוד טיפ מבעל ניסיון: שימו לב לדלק
"במהלך המסע שהקפתי את צפון תאילנד עם אופנוע ותיק גב, נתקעתי באמצע היער כי נגמר לי הדלק, ללא קליטה, ללא אינטרנט ,ללא מים ואוכל. נתקעתי יותר משלוש שעות, השמש ירדה הקור של הצפון הגיע ואני עם סוודר אחד קטן קופא מקור. חשבתי שאכלתי אותה ואני צריך להשאיר את האופנוע פשוט ביער וללכת ברגל עד לכביש הראשי. משום מקום תאילנדי מקומי הגיע עם אופנוע ועגלה, ונסע 30 דק לכל כיוון כדי להביא לי בקבוק של דלק והוצלתי. זה היה מלחיץ מאוד, בהתחלה הייתי אופטימי שמישהו יגיע אבל ככל שעבר הזמן הבנתי שאכלתי אותה ויצאתי לא אחראי מספיק עם עניין הדלק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו