"כשאתם מדמיינים גן עדן - אתם כנראה מדמיינים את המדינה הזאת"

אחרי מסע של שלושה חודשים באיים של האוקיינוס השקט, הגעתי אל המדינה האחרונה למסע הזה וכנראה המוכרת והמפותחת מכולן - פיג׳י.

כבר בנמל התעופה הבנתי שהמדינה הזאת לא דומה בשום צורה לשאר המדינות בהן ביקרתי בטיול הזה: מאות תיירים בשדה התעופה, ריזורטים מפנקים ואוכל מערבי. אבל בכל זאת בין כל התיירים - מתחבאת תרבות מהממת ועתיקה. השדה בפיג׳י הוא היחיד בעולם שיש בו 24/7 נגנים בחצאיות מסורתיות שמקבלים את כל האורחים בנגינה ובברכת "בולה!", "שלום" בפיג׳ית.

את היום הראשון העברתי בעיר התיירותית נאדי והופתעתי מאוד לגלות שרוב המקומיים בה בכלל הודים. כשהבריטים שלטו בפיג'י הם הביאו אלפי הודים שיעבדו במטעי סוכר. היום הם כבר הפכו לחלק מהאוכלוסייה ומחשיבים את עצמם כפיג׳ים. איזה מוזר להיות בקצה השני של העולם ולהרגיש בכלל שהגעתי להודו ולאכול קארי?

הדבר הראשון ששמים לב אליו בפיג׳י הוא כמה הקצב חיים שליו ורגוע. נשים יושבות בצד הדרך בכל פינה למכור פירות ומחייכות, ילדים קטנים משחקים בפחית. כיף לראות שלמרות כל התיירות, התרבות והאותנטיות נשארו פה.

מעיר הבירה לקחתי מעבורת לשרשרת איים שנקראת יאסווה, חלקם מאוד מפותחים ומתויירים וחלקם יחסית בתוליים - אבל כולם נראים כמו גן עדן אמיתי. קוקוסים ומים בצבע טורקיז, צלילות מהטובות בעולם ואפילו הגשמתי חלום וצללתי עם כרישי שור.

בכי של אושר

אבל גולת הכותרת לא הייתה החופים, אלא הפיג'יאנים המקומיים, שמעבר לזה שכל כך אדיבים ושמחים, הם מאוד אוהב את ישראל. ביום האחרון שלי בפיג׳י חילקתי לכמה מקומיים מגני דוד ומחזיקי מפתחות של הארץ והם בכו מאושר.

כמה עולה כאן לינה? פיג'י יקרה, לילה במלון פשוט יעלה 150-200 שקלים לאדם. בריזורט ממוצע 500 שקלים ובריזורטים יוקרתיים 1,500 שקלים לאדם. קפה יעלה בערך 10 שקלים.

כיף לראות שיש מדינות שאפילו שיש בהן כל כך הרבה תיירות לא נותנות לה למחוק את התרבות בה. וככה נגמר לו מסע של שלושה חודשים באיים של האוקיינוס בשקט - פפואה גינאה החדשה, איי שלמה, ונואטו, טונגה, סמואה ופיג׳י. אחד האזורים המרתקים והבתוליים בעולם שפגשתי במסעות שלי.