כבר עשור שאוהד הנווד (אוהד נבון, 32), מטייל בעולם ובארץ. לרגל הטיול במדינה ה-99 שלו, הוא הגיע למונגוליה. הוא עבר מאות קילומטרים ביום, ישן באוהל, רכב על סוסים והגיע לכפר נידח של אוהדי ישראל.
למה דווקא מונגוליה?
"אחרי עשר שנות נדודים היה לי קצת חסר טיול הרפתקני. לקחנו נהג עם ואן, אני, בן הזוג שלי ועוד ארבעה ישראלים, ונסענו כל יום, מאות קילומטרים ביום. מוצאים איזה נהר, איזה אגם, איזה נוף יפה, איזה נקודת תצפית, ופשוט מקימים את האוהל, ומבשלים ארוחת ערב, ונהנים מהשקט והטבע והפסטורליות".
"מה שמיוחד במונגוליה זה שהיא מאוד מאוד מגוונת. מצד אחד רואה מדבר ודיונות ענקיות של מאות מטרים בגובה, ומצד שני רכס הרים מושלג, נהרות ואגמים ויערות וסוסים, שזה משהו שממש רציתי לעשות כבר שנים. הסוסים המונגולים מאוד נמוכים, ובלי לדעת לרכוב, יצאנו לרכיבה, כל החבר'ה, במטרה למצוא שבט של נוודים שרועה איילי צפון".
"אחרי יומיים של רכיבה, מגיעים לשבט של רועי איילים, שאתה רואה שהם כל יום זזים ממקום למקום, ובאמת שותים מהנהר, ומבשלים מה שהם מצליחים להכין וללקט באותו יום. איילי הצפון זו חיה קסומה ומרתקת, ויפהפיה, עם קרניים מאוד גדולות, ואף חמוד. הם שותים להם את החלב, וגם עוזרים להם לסחוב את הציוד, וגם כמובן שוחטים אותם למאכל, מאוד טעים".
אוהד הנווד במונגוליה: ביקור במדינה הכי פחות צפופה בעולם // צילום: אוהד הנווד
"מינוס 40 מעלות בחורף, מה שקורה בישראל לא מעניין אותם"
בזמן שאוהד והקבוצה היו שם, המלחמה ברצועת עזה עוד בערה ותקריות אנטי-ישראליות בעולם ארעו כמעט על בסיס יומי. איך התייחסו אליכם כששמעו שאתם מישראל? "הרבה מאוד מהאנשים שם לא כל כך דוברי אנגלית, קשה לתקשר עם המקומיים, וגם מי שאמרתי להם שאני מישראל, לא כזה מעניין אותם פשוט, הם תקועים בעיירות של מינוס 40 מעלות בחורף, מה שקורה בישראל לא כזה מעניין אותם, את רובם", הוא משיב.
"באו אלינו 30-40 אנשים, כמעט כל הקיבוץ, ואמרו לנו, 'עם ישראל חי', והתחילו לשיר ולהגיד כמה שהם בעדנו במלחמה, ואם חס וחלילה קורה משהו לבית שלנו בישראל, אנחנו מוזמנים לבוא אליהם לכמה זמן שאנחנו רוצים"
"הגעתי לכפר אחד בדרום המדינה, שנקרא נהר חי, זו מעין שכונה כזאת של כמה עשרות אנשים שהם חיים כמו קיבוץ, מהללים את ישראל ונותנים לנו לישון שם בחינם, שומעים שאתה תרמילאי ישראלי, ממש הכניסו אותנו לתוך הבית שלהם, פינו לנו איזה יחידת דיור שם, עם דגלי ישראל ויש תפילות בוקר, ופשוט השאירו לנו דירה, אנחנו היינו אחרי שבועיים של לינה באוהל, ולא התקלחנו כבר כמה ימים, ולא ישנו על מיטה כבר כמה ימים, ופתאום הם פשוט פינו לנו את הבית הזה, וזה היה מקסים, מקרר עם אוכל, עם מטבח".
"אוהבים אותנו, מצד שני זה מסוכן לאהוב אותנו"
"בבוקר באו אלינו 30-40 אנשים, כמעט כל הקיבוץ, ואמרו לנו, 'עם ישראל חי', והתחילו לשיר ולהגיד כמה שהם בעדנו במלחמה, ומתפללים לשלומנו, שתמיד יהיה לנו בית חם פה, ואם חס וחלילה קורה משהו לבית שלנו בישראל, אנחנו מוזמנים לבוא אליהם לכמה זמן שאנחנו רוצים".
"זה כל כך כל כך ריגש, ועם זאת גם היה קצת עצוב לראות שהם לא מוכנים שאני אראה את השמות שלהם ואת הפנים שלהם, כי הם מאוד מאוד פוחדים, חברים שלהם שהביעו תמיכה בישראל, אז עשו עליהם פוגרומים - המוסלמים באזור, וזה מבאס שמצד אחד אוהבים אותנו, מצד שני זה מסוכן לאהוב אותנו. ביומיום לא כל כך עניין אותם מאיפה אנחנו, זה באמת אנשים קרים, לא חביבים ומחבקים ונחמדים. שם הם סובייטים, זה לא רק סטריאוטיפ".
מדבר גובי: "עשרה גוונים בתמונה אחת"
"אני הייתי המון בסהרה, וגם במדבר בצ'ילה. מדבר גובי הוא מדבר מאוד מיוחד, קודם כל מוצף בגמלים עם שתי דבשות, שזו חיה מגניבה מאוד, וגם בכללי, פשוט מהמם שם כל הדיונות, זה ממש שילוב בין מעין רכס הרים , לדיונה, לנוף ירוק, השמיים, כאילו בתמונה אחת אתה מקבל עשרה גוונים, וזה מראה מאוד מיוחד. טיפסתי לדיונה הכי גבוהה באזור, ראיתי משם שקיעה, מאוד ממליץ. שפר גורלנו, וכשהגענו היה שם פסטיבל מוזיקה מאוד גדול, אז אנחנו פשוט הסתובבנו שם, בין כל הדיונות, עם דוכני אוכל טעימים בטירוף".
"90% מהאוכל זה כבש"
"הייתה שם איזו אישה שהכינה כל מיני כיסונים כאלה, ופשוט הזמינה אותנו לשבת אצלה בדוכן, והיה כל כך כל כך טעים. באמת לגבי האוכל, 90% מהאוכל זה כבש. טעם חזק של כבש, בלי תבלינים, הכל מאוד פשוט, אפילו מלח פלפל-אין. זה ממש לאכול מים עם כבש, ואיכשהו זה יוצא טעים ופשוט ומנחם. כמובן שאחד הדברים הכי נפוצים שם זה לאכול סוס".
אגם חובסגול
"חובסגול, ממש בצפון המדינה, מרגישים הרבה יותר קריר, ממש על גבול רוסיה. אגם ענק ויפהפה, מפוצץ בכל מיני צימרים. זה ממש מזכיר את סיני, כל החושות האלה על המים, כאלה בקתות או יורטות (אוהלים מונגוליים). היה קר אז לא נכנסנו למים, אבל אם נופלים על שבוע חמים, זה פשוט חלום. בקתה עולה 15 שקלים, 20 שקלים, וסגרת את הסיפור, ואתה ישן באמת במעין צימר כזה על אגם מטורף, לא נופל מאירופה".
עיר הבירה אולן בטור
"אולן בטור, העיר המרכזית, עיר הבירה, עיר ממש יפיפייה: גם מערבית וגם לא, אוכל פצצה, מלא מקומות אוכל, מעניין לראות שהתרבות הקוריאנית מאוד חדרה לשם, כנראה יש שם עסקים קוריאנים או יחסים דיפלומטיים, כי ממש כל חנות ודוכן שני ברחוב זה מסעדה קוריאנית, שזה כיף, זה אוכל מאוד טוב, וגם הרבה דוכני אוכל".
"טיול מאוד זול"
"התשלום הוא במזומן, הם בקושי עם אשראי, וגם עם אשראי, אז אם תרצו מזומן, אין כמעט כספומטים מחוץ לאולן באטר. אז זה טיפ מאוד חשוב. עם כמה כסף אפשר להסתדר? זה היופי במונגוליה, זה טיול מאוד מאוד זול, כי בסוף רוב האוכל אנחנו מבשלים לעצמנו, ישנים בנהר, ואתה משלם בהתחלה לנהג עם הוואן, שזה כבר כולל דלק".
גם אם רוצים, כמו שאמרתי, ברמת מחיה טיפה יותר גבוהה, לישון באוהל מונגולי, זה 20 שקלים ללילה לבן אדם. גם האוכל המקומי, המסעדות, אתה ב-20 שקלים אוכל מנה יפה, של אורז עם איזה תבשיל, או איזה מרק עם כיסונים".
"בסופרים הגדולים בדרך כלל יש גם מסעדות טובות, בקומה למעלה יש שם food court- קומה עם מלא מסעדות ואוכל, יחסית רמה גבוהה וגם די טעים וגם די זול, אז זה באמת משלב את הכל".
"עוד אירוע מאוד מרגש שהיה לנו זה שהנהג החמוד הזה שלנו, בלי בכלל לדעת לתקשר איתנו (באנגלית), אמר לנו 'היום אתם לא ישנים באוהל, אנחנו קרובים לעיירה שאני גר בה, עם אשתי והילדים'. אמנם ישנו באוהל בחצר, אבל הכינו לנו ארוחת ערב, וזכינו לראות מה זה בית באמת מקומי, זכינו לראות טלוויזיה, לשבת איתם ועם הילדים, ופתאום ראינו את התחרות ריקודים שלהם כמו "רוקדים עם כוכבים", וזה באמת חוויה מאוד אותנטית"
למי טיול כזה יכול להתאים?
"גם לטיול אחרי צבא, למי שרוצה משהו קצת יותר הרפתקני. זה בהחלט יכול להתאים גם לסתם חבר'ה שרוצים לבלות את הקיץ במדינה יותר קרה, לעשות שם שלושה שבועות עד חודש, זה אחלה. יש הרבה חבר'ה שעושים את מונגוליה על אופנוע, אבל טיפה פחות מתאים ליחידים, כי זה הרבה מאוד לבד, אתה לא פוגש המון אנשים, וגם המקומיים שאתה מכיר, הם לא יודעים אנגלית, וקשה להסתדר איתם ולתקשר איתם. וגם משפחות, אין המון אטרקציות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו