20 שנה אחרי שנשמעה שריקת הסיום של המלחמה העקובה מדם בבלקן, האזור משנה כיוון: מדינות שהיו פעם בכותרות קודרות בחדשות, פורחות מחדש והופכות ליעדים נחשקים לצעירים מכל אירופה. ישראלים עדיין מגיעים לחופשות קצרות, אבל דווקא למי שסיים צבא או תואר, זה הזמן לגלות את הבלקן כטיול הגדול הבא: זול, ירוק, אותנטי - ולא רחוק מהבית.
יוגוסלביה הייתה, בעיני רבים, הניסיון המושלם לאחד את מדינות הבלקן אחרי נפילת האימפריות בתום מלחמת העולם הראשונה - חזון של מדינה אחת, חזקה ומאוחדת, שתחבר בין עמים שונים שחולקים היסטוריה, תרבות וחלומות.
את חזון האחדות החזיקו מדינות שהיו "רפובליקות סוציאליסטיות" במסגרת הפדרציה היוגוסלבית. שמותיהן דאז: סרביה, קרואטיה, סלובניה, בוסניה והרצגובינה, מקדוניה ומונטנגרו.
יותר קרוב ולא פחות טוב: האם הבלקן בדרך להפוך למקום החדש לטיול אחרי צבא? // צילום: חן שקד HighAir Expeditions
50 יורו ליום: הכירו את "המקום הכי יפה בבלקן"
לצד יוגוסלביה שכנה אלבניה - מדינה שבחרה להסתגר מהעולם ולצעוד במסלול קומוניסטי קיצוני במיוחד תחת שלטונו של אנוור הוג'ה, שהפך אותה לאחת המדינות המבודדות והקשוחות באירופה. בתום העשור הקשה של שנות ה-90, החל תהליך איטי של שיקום, פיוס ובנייה מחדש - כל מדינה בדרכה ובקצב שלה.
הבלקן מתעורר
כיום, כשני עשורים לאחר המלחמה, מדינות הבלקן נפתחות מחדש - לא רק כישות פוליטית נפרדת, אלא כיעד תיירותי עולה. הערים שוחזרו, הכבישים נסללו מחדש, והחיים שבו לפעום בשווקים, בטיילות ועל גדות האגמים. מקומות שפעם סימלו הרס וסבל - כמו סרייבו, דוברובניק, בלגרד או סקופיה - הפכו לשם נרדף לאירוח חם, אדריכלות מרתקת, אוכל אותנטי ונופים פראיים.
בתוך מגמת ההתעוררות של הבלקן, גם התיירות מישראל נמצאת במגמת עלייה חדה. נפתחים עוד ועוד קווי תעופה ישירים מישראל ליעדי הבלקן, והישראלים בוחרים לוותר על ערי הבירה הקלאסיות של מערב אירופה - ולחוות את הקסם הפשוט, הזול והאותנטי של הבלקן.
משפחות צעירות שמחפשות יעד רגוע וירוק, זוגות בחופשות קצרות, וגם תרמילאים - כולם מצטרפים לגל חדש של מטיילים ישראלים שמעדיפים את הנופים של מונטנגרו, את הרחובות התוססים של בלגרד, או את החופים הבלתי נגמרים של אלבניה. הבלקן מציע משהו שלא תמיד קל למצוא באירופה: שילוב של קרבה גיאוגרפית, מחירים נגישים, תרבות חמה - ותחושת גילוי אמיתי.
חלק מהקסם של הבלקן טמון בזהות הכפולה שלו - מצד אחד, ירושה מהאימפריות הגדולות של מזרח אירופה הקלאסית כמו האימפריה האוסטרו-הונגרית ושיירים של אדריכלות סובייטית. ומהצד השני, נשמה ים־תיכונית חמה מכיבוש טורקי של כ500 שנה.
זו לא אירופה "לבנה ומרוחקת" וגם לא מזרח תיכון, אלא משהו באמצע: שילוב מסקרן של דתות, שפות, תרבויות וטעמים בעיקר הרים, המון נופים והרים כמו משמעות שמו של הבלקן, הר מיוער.
החופש לתכנן תוך כדי תנועה, הקלות שבמעבר בין גבולות והתחושה שהבלקן עדיין לא מרגיש כמו יעד תיירותי שגרתי - יש בו שקט, אותנטיות, ומקומות שלא כולם גילו - כל אלה הופכים את הבלקן לאופציה שהרבה יותר צעירים מכל אירופה מתחילים לשים עליה עין.
טרק פסגות הבלקן
חן שקד, הבעלים של חברת HighAir expeditions, מספר על החוויה הבלקנית שלו: טרק פסגות הבלקן הוא מסע עוצמתי בלב הרי הבלקן, שאורך כ-180 ק”מ ונפרש על פני שלוש מדינות - אלבניה, קוסובו ומונטנגרו. זהו מסלול מעגלי שמשלב נופים משתנים, תרבויות מקומיות ואתגר פיזי ומנטלי שהופך לחוויה בלתי נשכחת.
טרק פסגות בלקן // צילום: חן שקד HighAir
כל חלק במסלול מרגיש כמו עולם בפני עצמו: באלבניה הנופים פראיים ומרשימים הרים חדים ומעברים תלולים. המקומיים מארחים באהבה, עם קפה טורקי שחור, גבינות ביתיות ואוכל מיוחד.
בקוסובו הנופים משתנים והופכים לגבעות ירוקות ורכות יותר, האווירה שלווה והנוף יותר פסטורלי. זה חלק שמביא איתו תחושת רוגע, עם שבילים נוחים, כפרים קטנים ואנשים חמים.
ובמונטנגרו הנוף נראה כאילו צויר ביד אמן. פסגות עגולות, עמקים פתוחים, אגמים כחולים ותצפיות עוצרות נשימה. זו סגירה מושלמת למעגל של טבע, עומק וחוויה מדהימה.
בנוסף לנופים, אחד הדברים שהופכים את הטרק הזה לכל כך מיוחד הוא האנשים שפוגשים בדרך, גם המקומיים שמארחים אותך כאילו אתה בן משפחה, וגם מטיילים מכל העולם שהולכים יחד, מתחברים תוך כדי תנועה, משתפים חוויות ויוצרים קשרים אמיתיים. טרק פסגות הבלקן הוא לא עוד טיול הוא מסע שלם שמחבר בין טבע, תרבות, אתגר וחיבור אנושי - חלום אמיתי.
איפה עוד כדאי לבקר בבלקן
בלגרד בירת סרביה היא עיר הבירה הכי פחות מתאמצת באירופה - וזה הקסם שלה. חיי לילה, מבצר בלגרד, נהרות, גשרים, אוכל ושופינג. מחוץ לעיר הבירה מחכים ערים שמתאימות לטיול של יום כמו נובי סאד ופטרוברדין, כפרים ציוריים, טבע, ומסלולים פחות מוכרים.
מקדוניה הצפונית: יעד רגוע שמתאים למי שמחפש חוויה מקומית באמת. אגם אחריד הוא פנינה אמיתית, סקופיה מסקרנת ושונה, והנופים - ירוקים, שלווים, ונטולי רעש. סקירה מלאה על המדינה הקטנה והמפתיעה הזו תמצאו בכתבה המלאה.
קוסובו: המדינה הצעירה ביבשת מציעה שילוב ייחודי של תרבות אלבנית, השפעה טורקית וזהות עצמאית שנבנית כל הזמן מחדש. קוסובו שונה בנוף התרבותי שלה - ההשפעה האלבנית והטורקית יוצרת אווירה שמרגישה פחות אירופאית ויותר ערבית. הקוסוברים מעריכים מאוד את המערב ותוכלו למצוא דגלי האיחוד האירופי, הממלכה המאוחדת וארה"ב פרושים בדרכים.
ערים בולטות בקוסובו הן פרישטינה, עיר הבירה, פריזרן עם ההר שלצידה, פץ' (נהגה כמו: פה) שהוא יעד למטפסי הרים ומיטרוביצה, עיר יפה ומעניינת שבה עדיין חיים גם סרבים וקיימת מתיחות חיה בין האוכלוסיות השונות.
לקוסובו ניתן לעבור כתיירים רק ממקדוניה או מאלבניה, אל תנסו לעבור מסרביה לקוסובו ולהפך. הסרבים אינם מכירים בקוסובו ורואים בה שטח שלהם.
סלובניה - אמנם נושקת לאוסטריה ואיטליה ונראית פחות "הבלקן הקלאסי", היא מציעה טבע ירוק, אגם בלד המפורסם, מערות נטיפים ועיירות יפיפיות לטיול יותר רגוע.
שקודרה, העיר בצפון המדינה היא פרשת דרכים, תוכלו לראות שם המון תרמילאים שעוברים ממקום למקום. חלק להרים המיוחדים והנופים בצפון אלבניה, חלק בדרך לטירנה ודרום אלבניה, וחלק עוברים לפודגוריצה וערים אחרות במונטנגרו דרך אגם שקודרה.
להתנייד בבלקן: תחבורה ציבורית, מעברי גבול ושיטוט בין ערים וכפרים
במדינות הבלקן ההרגשה במה שקשור לתחבורה היא קצת כמו העולם השלישי. התחבורה הציבורית היא מאוד ארעית, בחלק מהמדינות אין רשתות של רכבות כלל והמעבר בין המדינות עם רכב הוא לא תמיד מהיר ודורש לעיתים מסמכים רבים ולא קונבנציונלים.
במעברי הגבול נדרשים להכין מספר מסמכים מראש, כמו דרכון, רישיון נהיגה בינלאומי (לא הפלסטיק שיש לכם בארנק, אלא האחד שמוציאים בחנויות אופטיקה) ועוד מספר מסמכים שכדאי להתעדכן מראש. השכרת רכב בבלקן היא עניין זול, אבל חשוב לברר מראש את התנאים, איפה אפשר לנסוע ואם בכלל אפשר לעבור את הגבולות. הנהיגה בבלקן היא חוויה מיוחדת בהחלט.
המחירים עדיין שפויים, המקומיים מסבירי פנים, והטיסות הישירות - בעיקר של חברות ישראליות - הופכות את המסע לפשוט מתמיד. תוך שעתיים-שלוש אתם יכולים לנחות בטירנה, בלגרד או פודגוריצה - ולהתחיל טיול שלא דומה לשום דבר אחר.
