נופים מהפנטים, שלווה ים תיכונית: חזרנו מקרוז קרוב - וכשר

מעטים הסיפורים שהלהיבו את הקהל כמו האודיסאה. מלך אתיקה אודיסאוס סייע למלך היוונים אגממנון להערים על הטרויאנים ולנצח במלחמה, אבל דרכו הביתה הפכה למסע מייגע ורצוף סכנות. האויבים, המפלצות והאלים שהתמודד מולם בדרך הפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות המערבית והומחזו באינספור הצגות וסרטי קולנוע.

לא ניתן כמובן ניתן לשחזר את המסע המיתי, אבל נדמה שהפלגה ליוון יכולה להעניק לתייר הישראלי הזדמנות נפלאה להתחקות אחר הנופים המהפנטים, ללמוד על המיתולוגיה היוונית וההיסטוריה העתיקה, וליהנות מהשלווה הים תיכונית. חוויה שיש בה ערך מוסף מעבר לחופשה סטנדרטית ומתאימה גם למשפחות עם ילדים.

מחירים וחדרים

יצאנו להפלגה ליוון על אוניית "קראון אירס" של מנו ספנות. האונייה מציעה חדרי סטנדרט, דה-לוקס וסוויטות עם מרפסות. טווח המחירים משתנה לפי ימי ההפלגה, היעד, סוג החדר, תאריך ההזמנה ועוד. כך, לדוגמה, בדצמבר הפלגה של שלושה לילות לקפריסין תעלה לאדם בחדר זוגי סטנרטי 346 יורו. הזמנת כרטיס דומה לאפריל תעלה 329 יורו. הפער בין חדר ללא חלון לחדר עם חלון עומד על כמה עשרות יורו. סוויטה תעלה לכם כ-260 יורו יותר. הכרטיס הוא לפנסיון מלא וכולל כמעט את כל הפעילויות ואירועי הבידור.

מה עדיף? הסוויטות מרווחת במיוחד וכוללות סלון קטן עם טלוויזיה, חדר אמבטיה ומרפסת הצופה לים. מי שאוהבים להתפנק בחדר בשלווה ובפרטיות לא יתאכזבו. לעומת זאת, גם החדרים הרגילים מרווחים דיים, והאונייה כוללת מרחבי ישיבה רבים שבהם אפשר לבלות בשעות ההפלגה והעגינה.
העובדה שמאות נוסעים נמצאים באנייה מורגשת בעיקר בשעות הירידה והעלייה, במסדרונות המובילים אל חדרי האוכל ולעתים באזורי המעליות. עומס הנוסעים ניכר ובדרך היציאה תיאלצו לעמוד בתורים די מעיקים.

אמנם יש ניסיון של הנהלת האונייה לתזמן את היציאה בין סיפונים ומחלקות, אבל זה לא מצליח למנוע את העומס. גם אם אתם במחלקה ראשונה תיאלצו להמתין בתורים. מלבד מחיר הכרטיסים, חשוב לקחת בחשבון הוצאות נוספות בתכנון מראש: סיורים מאורגנים בחוף, ביטוחים, הוצאות לקניות, טיפ לצוות וכדומה. יש לתת את הדעת גם לנושא האינטרנט. חבילות שתרכשו בארץ יופעלו רק במדינת היעד (יוון, למשל), ויתנתקו כשתפליגו ליד מדינות אחרות כמו טורקיה. לא מעט נוסעים נתקלו בבעיה הזו. מה גם שהחיבור לווי-פיי בהפלגות של אניות כרוך בתשלום על חבילות גלישה יקרות יחסית.

עולים לסיפון

צוות העובדים באונייה אדיב למדיי ושמח לסייע בכל דבר חרף רמת הטאקט המוכרת של התייר הישראלי הממוצע. "יש לנו כאן באנייה 32 תרבויות שונות, אבל אנחנו בכל זאת עושים עבודה די טובה ביחד", התגאה הקברניט היווני של האנייה. "בעיר הולדתי לקוניה שביוון, השיעור הראשון שאנחנו מלמדים את הילדים הוא לכבד את האחר ולשמור על גאווה". לדבריו, צוות הספינה כולל ראשי מחלקות מאוקראינה, קובה, בריטניה, הפיליפינים, מצרים וכמובן ישראל. היום הראשון התאפיין במזג אוויר סוער, כך שלא מעט נוסעים חשו סחרחורת קלה. עם זאת, הים נרגע למחרת. ביום הראשון מוצעות הדרכות כלליות כדי להקל על ההתמצאות במבוך של האנייה - תשע קומות וכאלף חדרים.

הקומות העיקריות שבהן מתקיימים אירועי הבידור הן 6,5 ו-10. שם תוכלו ליהנות ברוב היום מסרטי קולנוע, נגנים יוונים, סדנאות יצירה, פעילות גופנית ועוד. לצד זאת, הסרטים שמוצגים ישנים יחסית ובכל מקרה אפשר לשדר יותר מהם לאורך היום באולמות האונייה. בהפלגה אצלנו הקרינו למשל את "ספיידרמן: רחוק מהבית" מ-2019, "עולם היורה: עולם חדש" מ-2022, ו"לשחרר את שולי" מ-2021. שתי הלהקות בהפלגה היו הלהקה הקובנית ולהקת "ים של קרח" שהציגו מופעי שירה וריקודים בערבים, כולל מחוות למוזיקה הישראלית.

יתר הקומות כוללות בעיקר את החדרים של הנוסעים ושל צוות האנייה. מלבד בריכות, ג'קוזי, סאונה, בתי קפה ואולמות בידור, "הכראון איריס" כוללת גם בית כנסת, ספא, חדר כושר, קזינו, חדר משחקי וידאו וחדר ילדים שבו נמצאת לאורך היום מדריכה. הנוסעים הם ברובם מבוגרים, משפחות עם ילדים וזוגות בירח דבש.

אתגר התפריט

נוסעים ששוחחו עם "ישראל היום" ציינו בהומור שהאתגר המרכזי שלהם להפלגה הוא לשמור על המשקל או לפחות לא להשמין יותר מדי. ואכן, האונייה מתגאה בחדרי האוכל שלה שמציעים תפריטים מגוונים, כולל עבור צמחונים וטבעונים. לאונייה יש משגיח כשרות, כך שלקהל שומר המסורת נחסך חלק נכבד מהארגון המקדים. בבוקר מוגשת ארוחה חלבית ובצהריים ובערב מוגשות ארוחות בשריות. מי שמחפש דווקא אוכל לא כשר יכול לבקר במסעדות ביוון בזמני העגינה.

חדרי האוכל עובדים במתכונת בופה, כשבכל עמדה הצוות מגיש ממבחר המנות. השירות מאוד זריז ויעיל. מלצרים גם עוברים בין השולחנות ומציעים קפה, שתייה ומרקים בהגשה. לפחות בשתי עמדות האוכל מטוגן במקום. בבקרים מוגשות חביתות עין וחביתות ירק. בערבים מוגשים שווארמה, בשר מוקפץ, נתחי דגים או שניצלים. התפריט משלב בין תפריט ישראלי קלאסי (שניצלים, פלאפל, ממולאים, אורז, דגים, עופות צלויים) לבין המטבחים האסייאתי והדרום אמריקני. כך תוכלו ליהנות מאמפנדס, נודלס וכרוב ממולא בשר לצד אינסוף סלטים וקינוחים.

מלבד חדרי האוכל, האונייה כוללת מסעדות בתשלום כמו "לה ביסטרו" שמציעה תפריט צרפתי ותפריט אסייתי. במסעדה המחירים נעים בין 25 יורו ל-45 יורו לארוחה של מנת פתיחה, סלטים, מרק, סושי, מנה עיקרית וקינוח. למרות התשלום הנוסף, לא כדאי לפספס את מרק הבצל, צלי הטלה והפאי לימון. מסעדה נוספת בשם "סאן מרקו" מגישה תפריט איטלקי בסיפון העליון, שכולל פיצות ופסטות. באופן כללי המחירים במסעדות בתשלום ובבתי הקפה באונייה דומים לארץ.

סיורי החוף

אחד היתרונות בהפלגה של מספר ימים באיים שונים הוא סיורי החוף שמציעה האונייה. מדובר בסיורים מאורגנים, שטווח המחירים שלהם נע בין 50 ל-110 יורו בערך. בכל אי שבו עוגנים ניתן כמובן לטייל עצמאית, אבל הסיור המאורגן כולל הסעה באוטובוס, כרטיסי כניסה לאתרים, אבטחה מקומית, ביטוח ומדריכים בעברית וברוסית.

שווה להירשם לפחות לסיור אחד ולהתרשם בעצמכם. צריך לומר שהסיורים תלויים לא מעט במדריך. יכול שתקבלו על מדריך טוב עם ידע רחב, ויכול להיות שתיפלו על מדריך שיקריא טקסט שנשמע כמו עלון תיירות.

ביום שבת האונייה עגנה מול האי קוס. היציאה התבצעה דרך מעבורות שהובילו אותנו למעגנה. קוס הוא אחד ממוקדי התרבות היוונית העתיקה וכולל מספר אתרים ארכאולוגיים יפהפיים. במהלך השנים האי נכבש על ידי האימפריה העות'מאנית והוחזר ליוון אחרי מלחמת העולם השנייה.
אנחנו הצטרפנו לסיור באסקפליון - בית מרפא בעבר הרחוק שהוקדש לאל יווני בעל אותו השם. עם עליית האימפריה הרומית והנצרות, ירדה קרנו של האתר ובאחת מרעידות האדמה שפקדו את האזור נגרם נזק רב. כיום האתר מוקף ביערות ומוגדר כשמורה ארכיאולוגית. לאחר עלייה בגרמי מדרגות עתיקות, אפשר להשקיף על הים התיכון ועל חופיה של בודרום בדרום טורקיה - ללא ספק נוף עוצר נשימה. בשלב הבא בסיור עצרנו ביקב משפחתי שפועל כמעט מאה שנה. קיבלנו הסבר על הפקת היין המקומי, ואחר כך עברנו לטעימות של יינות, גבינות ולחם.

למחרת עגנו בעיר הנמל פיראוס ויצאנו לטיול במקדש פוסידון שבכף סוניון. מדובר בכחצי שעה נסיעה. בצידי הדרך עברנו על פני אתרי בנייה, הרים, כפרים ועיירות ציוריות. סיורים אחרים יצאו לאתר האקרופוליס והמוזיאון בלב אתונה. לפי המדריכה, אזור אתונה עד בתקופה האחרונה לגל של משקיעי נדל"ן מסין ועד ארה"ב, כך שמדי כמה רחובות הופיע עוד בית מלון או קזינו בתהליכי בנייה.
האתר הארכיאולוגי בסוניון מתוארך לכ-500 שנה לפנה"ס. מקדש פוסידון ממוקם על צוק המשקיף על ים משובץ איים וסלעים. על פי המיתולוגיה המקומית, היוונים הקדומים רצו לפייס את אל הים פוסידון ואת אלת החכמה אתנה ולכן בנו להם שני מקדשים. שתי דמויות אלה עומדות גם במרכז מסעו של אודיסאוס, שנאבק בסופות של פוסידון ומסתייע בעצותיה של אתנה. האתר של פוסידון שרד ברובו, אך עם השנים הוזנח ותקרתו קרסה. גם הפסל של פוסידון, שלפי ההערכות היה מוצב במקום, נגנב או נהרס. כיום המקום משמש גם כעדות למאבק היוונים בפרסים שזרעו הרס במתחם.

ביום אחר עגנו מול העיר נאפפליו בחצי האי הפלופונז. הפעם יצאנו לסיור בקברי המלכים ובעיר מיקנה. עיר עתיקה שלפי המיתולוגיה היוונית נשלטה על ידי המלך אגממנון ממלחמת טרויה. רדיפתו אחר הלנה, אשת אחיו מנלאוס, תגרור את אודיסאוס לשנים בגלות. הקבר שבו ביקרנו היה השמור ו"הצעיר" ביותר (מתוארך לכאלף שנה לפני הספירה).

מיקנה הייתה עיר ראשית ואימפריאלית בימי קדם. את השער אליה מעטרים שני אריות שראשיהם ככל הנראה נגנבו על ידי שודדי עתיקות. התרבות המיקנית התפשטה לכל רחבי האזור באלף הראשון לפני הספירה. עם הזמן העיר ננטשה. בחפירות ארכיאולוגיות נמצאה בה מסיכת זהב שיוחסה בהתחלה לאגממנון, אבל בהמשך התברר שהיא עתיקה יותר מתקופתו (אם אכן היה קיים). במקום יש מוזיאון שמציג שלל שרידים מהתרבות המיקנית.

אירוע בלתי צפוי

היעד האחרון שבו עגנה האנייה היתה עיר הנמל הרמופולי שבאי סירוס. העיר עצמה נקראת על שם הרמס, אל המסחר והתקשורת ביוון העתיקה. ואכן, במהלך השנים נחשבה הרמופולי למרכז מסחר משגשג. אנחנו הצטרפנו לסיור בין הכפרים הציוריים של האי שמלאים בכנסיות, בתי קפה ומפרצים.
הכנסיות מעוטרות בציורים מרהיבים של מרטירים נוצרים וצופנות סיפורים אפלים על רדיפותיהם על ידי הרומאים בתקופה הפגאנית של האימפריה. חשוב כמובן לכבד את התרבות והדת במקום ולהימנע ממבוכות (למשל, לא להתפנות בקרבת כנסיות).

רוב תושבי האיים מסבירי פנים, אבל כמו בכל מקום בתקופה זו יש קבוצה קטנה של צעירים שהולכים שבי אחר התעמולה הפרו-פלסטינית. ביום שבו ביקרנו באי סירוס התקיימה הפגנה שכללה פריסת דגלי אש"ף מול שערי העירייה. מנגד, המשטרה המקומית דאגה למעגל אבטחה ושמרה על מרחב ביטחון.

הכותב היה אורח של "מנו ספנות"