בזמן שכולם חיפשו באירופה: כך הצליחו מלי וליאל להיעלם מהרדאר

במשך כמעט שבוע השאלה הגדולה הייתה היכן נמצאות מלי יהלומי ובתה ליאל. עכשיו, לאחר שאותרו בריאות ושלמות בארגנטינה והתברר כי עזבו את אוסטריה מרצונן, התעלומה מקבלת כיוון אחר לגמרי: כיצד הצליחו השתיים להתרחק אלפי קילומטרים מווינה בזמן שבני משפחתן ורשויות בכמה מדינות ניסו להתחקות אחר עקבותיהן?

ככל שנחשפים פרטים נוספים מהחקירה, כמה מהאירועים שנראו בתחילה חריגים ומדאיגים מתחברים לאפשרות שהמהלך לא היה ספונטני, אלא תוכנן מראש.

שני הטלפונים נותקו

אחד מסימני השאלה המרכזיים מתחילת הפרשה היה הטלפונים הניידים. בשלב מסוים שני המכשירים היו כבויים ולא ניתן היה עוד לאכן אותם - פרט שהקשה משמעותית על הניסיון להבין בזמן אמת לאן המשיכו השתיים.

לאחר איתורן פורסם כי במסגרת החקירה עלה שהאם ובתה הצטיידו גם בטלפונים חלופיים. אם אכן המכשירים האחרים נרכשו כחלק מתכנון הנסיעה, הדבר עשוי להסביר כיצד נותק למעשה אחד מקווי המידע המרכזיים שיכלו לסייע באיתורן.

ההזמנה הסתיימה דווקא בשבת

פרט נוסף, שקיבל בתחילת הפרשה פחות תשומת לב, נראה כעת מעניין במיוחד: לפי דיווחים שפורסמו במהלך החיפושים, דירת האירוח בווינה הוזמנה מראש רק עד שעות הצהריים של שבת, והשתיים עזבו אותה עם חפציהן בהתאם למועד שנקבע בהזמנה.

העיתוי עורר סימני שאלה משום שהמשפחה תיארה את מלי וליאל כשומרות שבת. אחיה של מלי אף סיפר במהלך החיפושים לתקשורת האוסטרית כי אינו חושב שהשתיים נוהגות לכבות את הטלפונים בשבת ובוודאי שלא את שני המכשירים במקביל.

בזמן שהשתיים עדיין הוגדרו נעדרות, ההתנהלות הזו הגבירה את החשש לשלומן. עכשיו, לאחר שהתברר שעזבו מרצונן, אותו רצף אירועים מעלה שאלה אחרת: האם מועד העזיבה היה חלק מתוכנית שנקבעה עוד קודם לכן.

הסרטונים שהשאירו את וינה בתמונה

אחד הפרטים המסקרנים ביותר נוגע לסרטונים שנשלחו לבני המשפחה מתוך דירת האירוח בווינה.

לפי דיווחים שפורסמו לאחר האיתור, בחקירה עלה חשד כי השתיים צילמו בווינה סרטונים שיועדו למשפחה, אך המתינו עם שליחתם עד שכבר המשיכו למדינה אחרת.

אם החשד נכון, מי שקיבל את הסרטונים יכול היה באופן טבעי להניח שהשתיים עדיין נמצאות במקום שבו צולם התיעוד, בזמן שהן כבר המשיכו במסען.

מה עדיין לא ברור

בסופו של דבר, האיתור בארגנטינה פתר את השאלה החשובה ביותר - השתיים נמצאו בחיים ולא נשקפה להן סכנה. לאחר שנבדק כי אינן נמצאות תחת איום ולא עולה חשד לעבירה פלילית, הן הורשו להמשיך בדרכן.

אבל דווקא סיום החיפושים משאיר כעת שורה אחרת של שאלות פתוחות. מדוע בחרו שלא לעדכן את משפחתן? מתי התקבלה ההחלטה להגיע לדרום אמריקה? האם כיבוי הטלפונים, השימוש לכאורה במכשירים אחרים ועיתוי שליחת הסרטונים היו כולם חלק מאותה תוכנית?

במשך ימים כל העיניים הופנו לווינה ולאירופה, בזמן שהשתיים הצליחו להתרחק אלפי קילומטרים משם.