לא רכב אספנות: הסיבה שבאלסקה משאירים מכוניות ישנות בחצרות הבתים

בערים רבות באלסקה קיימת תופעה מסקרנת: בחצרות חלק מהבתים הפרטיים עומדות מכוניות ישנות, חלקן בלי לוחיות רישוי, אחרות חלודות או עם צמיגים ריקים מאוויר, שנראות כאילו לא זזו במשך שנים. התופעה היא תוצאה של תנאי החיים הייחודיים במדינה הגדולה בארצות הברית.

עבור מטיילים רבים מדובר במחזה מפתיע, במיוחד כשמדובר באחת המדינות העשירות והמפותחות בעולם. מאחורי התופעה עומדות בעיקר סיבות גיאוגרפיות, כלכליות ומעשיות: אלסקה היא המדינה הגדולה ביותר בארה"ב, אך גם אחת הדלילות ביותר באוכלוסייתה. יישובים רבים מנותקים ממערכת הכבישים הארצית, וחלקם נגישים רק באמצעות מעבורת או טיסה.

עלות הפינוי גבוהה יותר משווי הרכב עצמו

המשמעות היא שפינוי רכב ישן אינו דומה למה שמוכר במדינות אחרות בארצות הברית. כדי לגרוט מכונית, לעיתים יש צורך להזמין גרר למרחק של מאות קילומטרים, להעלות את הרכב על מעבורת או להוביל אותו למרכז מחזור מרוחק. במקרים רבים, העלות הכוללת של ההובלה והפינוי גבוהה יותר משווי הרכב עצמו, ולכן בעלי הרכב פשוט משאירים אותו בחצר.

מקור לחלקי חילוף

אבל לא כל המכוניות הללו הן גרוטאות שננטשו. במקרים רבים הן נשמרות במכוון ומשמשות כמקור לחלקי חילוף עבור רכב אחר של המשפחה או השכנים, במיוחד באזורים מרוחקים שבהם מוסכים וחלקי חילוף אינם זמינים בקלות או שהזמנתם יקרה ואורכת זמן. בצפון אמריקה נהוג לכנות כלי רכב כאלה "Parts Cars", כלומר מכוניות שנשמרות לצורך פירוק חלקים ושימוש חוזר בהם. עבור רבים מתושבי אלסקה זו גישה מעשית וחסכונית, ולא בהכרח סימן להזנחה.

עם זאת, הרשויות אינן מעודדות השארת רכבים ישנים ללא הגבלה. כלי רכב נטושים עלולים לדלוף שמן מנוע, נוזלי בלמים, דלק וחומרים נוספים שעלולים לזהם את הקרקע ואת מקורות המים. לכן, בשנים האחרונות מפעילות רשויות מקומיות ברחבי אלסקה תוכניות מיוחדות לפינוי גרוטאות רכב, המכונות Junk Vehicle Haul-Away Programs. במסגרת התוכניות הללו, שממומנות בחלקן באמצעות מענקים של מדינת אלסקה, תושבים יכולים למסור כלי רכב ישנים לפינוי ולמחזור בעלות נמוכה בהרבה מהרגיל. בין הרשויות שהפעילו תוכניות כאלה בשנים האחרונות ניתן למצוא את סקגוויי, פיירבנקס ויישובים נוספים.

מי שמבקר בסקגוויי, למשל, עשוי להבחין במיוחד בתופעה. העיירה הקטנה, שאליה מגיעות מדי קיץ ספינות קרוז רבות, מחוברת אמנם בכביש ליוקון שבקנדה, אך המרחק ממרכזי המחזור הגדולים והעלויות הגבוהות של הובלת כלי רכב גורמים לכך שלא מעט מכוניות ותיקות נשארות בחצרות הבתים במשך שנים. בין הבתים אפשר עדיין לראות דגמים משנות ה-70 וה-80, שחלקם משמשים לחלפים וחלקם פשוט נשארו במקום משום שפינוים אינו משתלם כלכלית.