ארבעה עובדי קרקע בנמל התעופה של פרנקפורט אובחנו כחולים במלריה, בלי שאיש מהם ביקר במדינה נגועה.
העובדים, שטיפלו בכבודה ובמטענים, נעקצו ככל הנראה מוקדם יותר השבוע. מחלקת הבריאות המקומית פתחה בחקירה אפידמיולוגית, ומכון רוברט קוך למחלות זיהומיות דיווח על המקרה בעלון האפידמיולוגי שלו.
החשוד המרכזי: יתוש אנופלס בודד שהגיע כנוסע סמוי על סיפון מטוס מאזור נגוע. דובר נמל התעופה פרנקפורט אישר את הפרטים והודה כי למרות מערכי ההגנה בשדה, לא ניתן לשלול שיתוש יסתתר בתוך המטען, ויעקוץ ברגע שייחשף מחדש לאור יום. הטיסה הספציפית שממנה הגיע היתוש טרם זוהתה.
לנוסעים המסר חד-משמעי: אין שינוי בשגרת הטיסות, אין מגבלות בטרמינלים, ואין עלייה בסיכון לעוברים בשדה או לתושבי האזור.
למה דווקא עכשיו
המנגנון כמעט קולנועי. יתוש שעולה למטוס באזור נגוע נכנס למעין תרדמת בגלל המיזוג בטיסה: הוא לא ניזון, לא פעיל, ופשוט נוסע. כשהמטוס נוחת ונכבה, ובמיוחד בחום של יולי האירופי, הוא מתעורר רעב ותוקף את מי שנמצא בסביבה, כלומר צוותי מטען, ניקיון ואחזקה. בדיוק מהסיבה הזאת מטוסים שנוחתים בגרמניה מאזורים נגועים עוברים ריסוס בחומרי הדברה.
בעקבות המקרה הוציאה הנהלת השדה התרעה לכלל עובדי הקרקע: לעקוב אחר מצבם הבריאותי, ובמקרה של חום פתאומי לציין מפורשות בפני הרופא חשד ל"מלריה של נמל תעופה", כדי למנוע אבחון שגוי.
145 מקרים ב-55 שנה
הנתונים ממחישים עד כמה האירוע חריג. מחקר שניסה למפות את כל מקרי "מלריה של נמל תעופה" ו"מלריה של כבודה" באירופה בין 1969 ל-2024 הגיע ל-145 מקרים בלבד. תשעה מתוכם נרשמו על אדמת גרמניה, והמקרה האחרון בפרנקפורט היה ב-2023.
במכון רוברט קוך מזהירים שדווקא הנדירות היא הבעיה: רופאים באירופה נוטים לקשר מלריה לנוסעים שחזרו מאפריקה או מדרום אמריקה, ולכן עלולים לפספס את האבחנה אצל מי שכלל לא יצא מהמדינה. אבחון מאוחר מעלה משמעותית את הסיכון למהלך מחלה קשה. ההמלצה החדשה: לשקול בדיקת מלריה אצל כל עובד שדה תעופה עם תסמינים, במיוחד בקיץ ובעבודה מול טיסות בין-יבשתיות.
הפעילות בנמל - נמשכת כרגיל
פרנקפורט (FRA) היא אחד מיעדי הקונקשן העמוסים ביותר בדרך ליעדים מרוחקים, ולכן השאלה המתבקשת היא האם צריך לשנות תוכניות. התשובה שלילית. לא פורסמה אזהרת מסע, אין מגבלות בריאותיות בשדה, ואין עדות ליתושים נגועים באזורי הטרמינל הציבוריים או בקרב נוסעים.
חשוב גם לזכור כי מלריה אינה עוברת מאדם לאדם. ההדבקה אפשרית אך ורק דרך עקיצה של יתוש אנופלס ששאב קודם דם מאדם נגוע. בגרמניה אמנם קיימים מיני אנופלס מקומיים, אך התנאים הסביבתיים להעברה רחבה אינם מתקיימים, והסיכון להתפרצות בציבור הרחב אפסי.
