הדרכון בדרך לטלפון: המהפכה שרשות האוכלוסין מתכננת לישראלים

אם הייתם יכולים לחדש דרכון מהסלון, לעבור בנתב"ג בלי להוציא מסמך מהכיס, ולהגיע ללשכת האוכלוסין רק במקרים חריגים - כנראה שהייתם חושבים שמדובר בחזון לעוד עשור. אבל לפי התוכניות שעליהן עובד בימים אלה מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, בועז יוסף, חלק גדול מהמהפכה הזו עשוי להגיע ממש בקרוב.

בריאיון ל"היום" הוא חושף כיצד תיראה רשות האוכלוסין של השנים הקרובות - כזו שתסתמך על בינה מלאכותית, שירותים דיגיטליים וזיהוי ביומטרי, במטרה לקצר תורים, לחסוך בירוקרטיה ולהפוך כמעט כל שירות לזמין מהבית.

יוסף מגיע ממשרד הפנים, שם כיהן בתפקידו האחרון כיו״ר הוועדה הקרואה בטבריה ועוד קודם לכן, כממונה מחוז צפון. בעברו שורת תפקידים מוניציפליים בכירים. כעת, בתפקידו כמנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, הוא מסמן יעד שאפתני: "אנחנו רוצים שכמה שפחות אזרחים יצטרכו להגיע ללשכה. המטרה היא שרוב השירותים יינתנו מהבית, בצורה דיגיטלית, מהירה ומאובטחת".

הדרכון הבא שלכם יתחיל בטלפון

הבשורה המשמעותית ביותר עבור הציבור היא האפשרות לחדש בעתיד הקרוב את הדרכון ותעודת הזהות מהבית. ברשות כבר עובדים על מערכת שתאפשר לבצע את כל תהליך הזיהוי באמצעות מצלמת הטלפון החכם, ללא הגעה ללשכה, בכפוף להשלמת הרגולציה ואישורי הגופים האחראים על המאגר הביומטרי ואבטחת המידע.

לדברי יוסף, מבחינה טכנולוגית המערכת כבר קיימת, וכעת נותר להשלים את האישורים הנדרשים. היעד הוא שבתוך כשנה ניתן יהיה להתחיל במהלך.

"אנחנו רוצים להגיע למצב שבתוך פרק זמן קצר ניתן יהיה לבצע את כל מה שצריך לעשות בחידוש דרכונים ותעודות זהות ישירות מהבית באמצעות מצלמת הטלפון החכם", אומר יוסף. "מבחינה טכנולוגית כבר הצלחנו. עכשיו אנחנו משלימים את הרגולציה כדי לוודא שהכול מאובטח לחלוטין".

אך זה לא מסתיים שם. ברשות כבר מתכננים את השלב הבא: דרכון ותעודת זהות דיגיטליים שיישמרו בארנק הדיגיטלי בטלפון הנייד, לצד רישיון הנהיגה ומסמכים נוספים. "יהיו דרכון ותעודת זהות בתוך הטלפון, ובהמשך גם רישיון הנהיגה. הארנק הדיגיטלי ירכז את כל המסמכים במקום אחד". כך, בעתיד, הטלפון עשוי להפוך לאמצעי ההזדהות המרכזי של כל אזרח.

גם תעודת הזהות עומדת להשתנות

בקרוב צפויה גם תעודת הזהות הפיזית לעבור מתיחת פנים. במקום המסמך המוכר, ברשות מתכננים כרטיס בגודל של כרטיס אשראי, עם רכיבי אבטחה מתקדמים וברקוד.

במקביל תושק אפליקציה חינמית שתאפשר לכל אזרח, בנק או בית עסק לבדוק בתוך שניות האם תעודת הזהות שמוצגת בפניהם מקורית או מזויפת. כיום רוב אמצעי ההגנה הקיימים אינם נגישים לציבור, והמהלך נועד להקשות משמעותית על זיופי זהויות.

כך ייראה נתב"ג של העתיד

גם חוויית המעבר בנתב"ג צפויה להשתנות.

ברשות כבר מפעילים פיילוט של שערים חכמים המבוססים על מצלמות ובינה מלאכותית. המערכת יודעת לזהות אם יותר מאדם אחד מנסה להסתנן בצורה בלתי חוקית באותו מעבר עם אדם אחר - תופעה שהתגלתה לאחרונה. 

לדברי יוסף, בעתיד המעבר בגבולות יהפוך מהיר ודיגיטלי הרבה יותר, "המטרה שלנו היא שכמה שפחות אנשים יצטרכו לפגוש פקיד. מפגש עם עובד צריך להיות רק כשיש בעיה. כל השאר יכול להיות דיגיטלי".

הבינה המלאכותית כבר עובדת מאחורי הקלעים

המהפכה הדיגיטלית אינה מיועדת רק לאזרחים.

ברשות משלבים כיום מערכות בינה מלאכותית בשורת תהליכים פנימיים: החל מהמרת מערכות מחשוב ותיקות לטכנולוגיות חדשות, דרך בדיקת עשרות מסמכים שמגישים עובדים זרים, ועד תרגום אוטומטי בזמן אמת של ראיונות בשפות שונות ותמלולם המלא.

יוסף מדגיש: "זה לא בא במקום העובדים. להפך. אני רוצה שהעובדים יעשו את הדברים שבהם צריך לחשוב. אם לא צריך לחשוב - המכונה יכולה לעשות את זה טוב יותר ומהר יותר".

כלומר, במקום שעובד יעבור ידנית על עשרות מסמכים, מערכת AI בודקת אם כל האישורים צורפו, מזהה מסמכים חסרים ומעדכנת את המבקש באופן אוטומטי. הבינה המלאכותית מאפשרת לעובדים להתמקד בהחלטות המורכבות, בעוד שהעבודה הטכנית מתבצעת במהירות גבוהה יותר על ידי AI.

"אני לא מרוצה מהמצב שבו אזרח מחכה שלושה חודשים כדי לחדש דרכון"

אחת הביקורות המרכזיות כלפי רשות האוכלוסין בשנים האחרונות נוגעת לזמני ההמתנה הארוכים. בועז יוסף מודה כי המתנה של שלושה חודשים לתור במרכז הארץ אינה מצב תקין.

כדי להתמודד עם העומס, מתכננת הרשות לפתוח שתי לשכות דיגיטליות גדולות במרכז הארץ, שבהן יוצבו כ-20 עמדות שירות עצמי בכל סניף. הלשכות החדשות יהיו פתוחות עד השעה 22:00, כך שגם מי שעובד בשעות היום יוכל להגיע בערב ולחדש דרכון בתוך דקות.

במקביל תופרד פעילות האשרות מפעילות הדרכונים בלשכות מסוימות, כדי לצמצם עומסים ולשפר את חוויית השירות.

גם תופעת הבוטים שספסרו בתורים, לדבריו, כמעט נעלמה לאחר שהרשות הטמיעה מערכות "אנטי־בוט" חדשות. עם זאת, הוא מזכיר כי הבעיה העיקרית עדיין נמצאת אצל הציבור: רבים נזכרים לבדוק את תוקף הדרכון רק שבועות ספורים לפני הטיסה. הרשות כבר שולחת הודעות תזכורת ומעודדת את הציבור לחדש דרכונים דווקא בחודשי החורף, אז גם האגרה מוזלת.

יותר עובדים זרים ופחות בירוקרטיה

תחום נוסף שעבר טלטלה מאז פרוץ המלחמה הוא נושא העובדים הזרים.

לדברי יוסף, מספר העובדים הזרים בישראל הוכפל מכ-120 אלף לפני המלחמה לכ-250 אלף כיום, ובמהלך 2027 הוא עשוי להגיע ל-300-380 אלף. לדבריו, המחסור מורגש כמעט בכל ענפי המשק: בנייה, חקלאות, תעשייה, מסעדנות וסיעוד, ולכן המדינה פועלת להרחבת ההסכמים עם מדינות נוספות.

במקביל פועלת הרשות לקצר משמעותית את זמני הטיפול במומחים זרים. כיום התהליך נמשך כשלושה חודשים, אך היעד הוא לצמצם אותו לשבועיים בלבד באמצעות דיגיטציה, אוטומציה ובינה מלאכותית.

"כמה שפחות בירוקרטיה, כמה שיותר שירות"

בסופו של דבר, כל המהלכים מתחברים לאותה תפיסה: שירות ציבורי שדורש פחות הגעה פיזית ופחות המתנה.

אם התוכניות אכן ייצאו לפועל, אזרח שירצה לחדש דרכון, להוציא מסמך רשמי או לעדכן פרטים אישיים יוכל לבצע את רוב הפעולות מהבית, בלי לבזבז שעות עבודה, לעמוד בפקקים או להמתין חודשים לתור.

ברשות מעריכים כי מדי שנה מגיעים ללשכות בין מיליון וחצי לשני מיליון אזרחים. ככל שיותר שירותים יעברו לדיגיטל, כך ייחסכו למשק מיליוני שעות עבודה, עומסי תנועה וזמני המתנה, והמפגש עם הפקיד יהפוך, לפחות לפי החזון, לחריג ולא לשגרה.