4 מדינות מהמונדיאל שכדאי להכיר - מעבר לכדורגל

מונדיאל 2026 הוא הגדול ביותר שנערך אי פעם. לראשונה ישתתפו בטורניר 48 נבחרות, והרחבת המפעל פותחת את הדלת לא רק למעצמות הכדורגל המוכרות, אלא גם למדינות שרבים מהאוהדים בקושי מכירים. לצד ארגנטינה, ברזיל וספרד, יופיעו גם נבחרות שהעפלתן עצמה נחשבת לסיפור סינדרלה.

אבל עבור חובבי הטיולים, מדובר בהרבה יותר מסיפור ספורטיבי. מאחורי חלק מהנבחרות המפתיעות מסתתרים יעדים מרתקים, עשירים בהיסטוריה, תרבות וטבע, שעדיין לא נכבשו על ידי התיירות ההמונית.

אוזבקיסטן: מהפכת הכדורגל של מרכז אסיה

כמעט 40 מיליון תושבים חיים באוזבקיסטן, אך רק כעת המדינה חוגגת העפלה ראשונה בתולדותיה למונדיאל. אחרי שנים של אכזבות, השקעה ממושכת בכדורגל המקומי ובמחלקות הנוער הפכה אותה לנבחרת הראשונה ממרכז אסיה שמבטיחה את מקומה בגביע העולם.

אלא שכבר הרבה לפני הכדורגל, אוזבקיסטן הייתה אחת התחנות החשובות בעולם. במשך מאות שנים עברה כאן דרך המשי המפורסמת, שחיברה בין סין, המזרח התיכון ואירופה.

"טיול לאוזבקיסטן הוא מסע אל לב דרך המשי, למקום שבו נפגשו אימפריות, סוחרים ותרבויות במשך מאות שנים", מסבירה סיגל גבע, מדריכת טיולים בחברת אקו טיולי שטח מבית איסתא ספורט ומומחית למרכז אסיה. "אנחנו נוסעים ברכבת בין טשקנט, סמרקנד ובוכרה, מטיילים בשווקים עמוסי תבלינים ופירות יבשים ומגיעים גם אל הרי הטיאן שאן. בכל מקום מרגישים את המפגש בין תרבויות, דתות ועמים שהשאירו כאן חותם עמוק".

כף ורדה: הסינדרלה הגדולה של הטורניר

מבין כל המשתתפות במונדיאל, קשה למצוא סיפור מפתיע יותר מזה של כף ורדה. ארכיפלג של עשרה איים געשיים בלב האוקיינוס האטלנטי, עם מעט יותר מחצי מיליון תושבים, הצליח להפוך בשנים האחרונות לכוח עולה בכדורגל האפריקאי ולהבטיח את מקומו בטורניר הגדול בעולם.

אך מעבר לכדורגל, מדובר באחד היעדים הייחודיים ביותר באפריקה.

"מה שמיוחד בכף ורדה הוא שכל אי מרגיש כמו עולם אחר", אומר בן קציר, מדריך טיולים ומומחה למערב אפריקה. "יש כאן הרי געש פעילים, עמקים ירוקים, כפרים ציוריים, חופים מרהיבים ושיט בין האיים. אפשר לשחות עם צבי ים, לטייל בין מטעי קפה וקני סוכר ולהרגיש שילוב נדיר בין תרבויות אפריקאיות, פורטוגליות ודרום אמריקאיות".

לדבריו, אחת החוויות המיוחדות ביותר היא הקרנבל של העיר מינדלו, שנחשב לאחד הססגוניים באפריקה.

גאנה: הרבה יותר ממעצמת כדורגל

גאנה כבר אינה אורחת חדשה במונדיאלים. הנבחרת שלה הפכה לאחת המזוהות ביותר עם הכדורגל האפריקאי, וב-2010 הייתה מרחק פנדל אחד בלבד מהעפלה היסטורית לחצי הגמר.

אבל המדינה עצמה מציעה הרבה מעבר למגרש.

גאנה הייתה בעבר מרכז ממלכת האשנטי העוצמתית, והיא נחשבת גם לשער הכניסה המושלם למערב אפריקה. לצד חופים טרופיים ויערות גשם, היא מציעה מפגש בלתי אמצעי עם תרבויות עתיקות, שווקים תוססים ופסטיבלים צבעוניים.

"הייחוד של גאנה הוא האנשים", אומר קציר. "לאורך הדרך מבקרים במבצרים שמספרים את סיפור סחר העבדים, פוגשים קבוצות אתניות שונות, נחשפים למסורות עתיקות ולפסטיבלים מרשימים. זו חוויה שמאפשרת להכיר את אפריקה האמיתית, דרך התרבות, האמנות והקהילות המקומיות".

חוף השנהב: הדור שאחרי דרוגבה

חוף השנהב חוזרת למונדיאל לראשונה מאז 2014, אחרי שנים שבהן הייתה מזוהה עם כוכבי העל דידייה דרוגבה ויאיא טורה, שניים מהכדורגלנים האפריקאים הגדולים בכל הזמנים.

כיום, דור חדש של שחקנים מנסה להחזיר את הנבחרת לצמרת, אבל למטיילים המדינה מציעה הרבה יותר מהישגים ספורטיביים.

בלב המדינה נמצא הפארק הלאומי טאי, אחד מיערות הגשם הראשוניים האחרונים במערב אפריקה, שבו חיים שימפנזים, היפופוטמים ננסיים ומינים נדירים נוספים.

לאורך חופי האוקיינוס האטלנטי נמצאת גם גראנד־בסאם, העיר הקולוניאלית הראשונה של המדינה, שהוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ומשלבת מבנים צרפתיים היסטוריים לצד כפרי דייגים אפריקאיים מסורתיים.

עבור רוב הצופים, מונדיאל 2026 יהיה קודם כל חגיגת כדורגל. אבל עבור לא מעט אנשים, זו גם תהיה הזדמנות להכיר מדינות שבדרך כלל לא מופיעות ברשימת יעדי החופשה הפופולריים.