6,000 טיסות בוטלו: הקריסה הטוטאלית של המדינה השכנה

המלחמות במזרח התיכון ובמיוחד המלחמה האחרונה מול איראן, ממשיכות להכות בענף התיירות של ירדן, גם כאשר המדינה עצמה אינה מוקד ישיר ללחימה. בעיצומה של עונת התיירות המרכזית, אתרים מובילים כמו פטרה וים המלח נותרו כמעט ריקים, לאחר גל ביטולים רחב של טיסות, מלונות וסיורים.

בפטרה, אחד מאתרי המורשת החשובים בעולם, התמונה השתנתה לחלוטין. במקום זרם בלתי פוסק של מבקרים, בעלי הגמלים והסוחרים המקומיים מדווחים על קריסה כמעט מוחלטת. "זה אחוז אחד ממה שהיה", סיפר אחד העובדים במקום, שממשיך להגיע מדי יום למרות היעדר התיירים. עבור רבים מהתושבים - כ-85% מהם מתפרנסים מתיירות - מדובר במכה כלכלית ישירה.

העיתוי קריטי במיוחד. עונת האביב, שנחשבת לשיא התיירות בירדן, נפתחה דווקא עם הסלמה אזורית. העימות בין איראן לבין ישראל וארצות הברית הביא לשיגור מאות טילים וכטב"מים שעברו מעל המרחב האווירי של ירדן. למרות שרובם יורטו, האפקט על התיירים היה מיידי.

הנתונים ממחישים את עומק המשבר. מספר התיירים מאירופה ירד ב-27% בחודש מרץ (וגם ככה היה נמוך לפני בגלל המלחמה של ישראל-חיזבאללה-חמאס), ויותר מ-6,000 טיסות בוטלו במהלך מרץ ואפריל. במקביל, חברות תעופה בינלאומיות השעו קווים עד הסתיו, וסוכנויות נסיעות ביטלו חבילות עד סוף מאי. גורמים בענף מתארים מצב שבו "העונה נמחקה".

גם בענף המלונאות נרשמת פגיעה דרמטית. יו"ר איגוד המלונות, חוסיין הלאלאת, ציין כי ההזמנות בחודש מרץ צנחו בכ-90%, והגדיר את המצב כחזרה ל"נקודת האפס". לדבריו, החשש הוא שהירידה תימשך גם בחודשים הקרובים, ללא סימני התאוששות ברורים.

"משבר כבד המתרחב מיום ליום"

במקביל, יו"ר ועדת התיירות במועצת האעיאן, מישל נזאל, הגדיר את המצב כ"משבר כבד המתרחב מיום ליום". לדבריו, מוסדות התיירות ניצבים בפני "דלתות כמעט סגורות", בעוד ההוצאות התפעוליות וההתחייבויות הפיננסיות ממשיכות להצטבר. נזאל הזהיר כי ללא סיוע מהיר, עסקים נוספים עלולים להיסגר, וקרא לארגון מחדש של הלוואות, דחיית התחייבויות ומתן מימון בתנאים נוחים.

הפגיעה אינה מוגבלת לתיירות בלבד. הכלכלן חוסאם עאיש הסביר כי ההכנסות החודשיות מהענף, שעמדו בעבר על 500 עד 550 מיליון דולר, צנחו לכמעט מחצית. לדבריו, ישנם יעדים שבהם נרשמו ביטולים של קבוצות תיירים בשיעור של 100%, לצד ירידה חדה בתפוסת המלונות ועלייה בעלויות הטיסה - נתונים שמעידים על התכווצות עמוקה של המגזר.

הממשלה הירדנית, שתלויה בתיירות לכ-18% מהכנסותיה, מתמודדת במקביל גם עם עלייה חדה בהוצאות, בעיקר בשל מחירי האנרגיה. ירדן מייבאת כ-95% מהדלק שלה, וההתייקרות הוסיפה כ-200 מיליון דולר להוצאות המדינה בתוך חודש אחד בלבד. בתגובה, הוחלט על צעדי חיסכון במגזר הציבורי.

כדי לבלום את המשבר, הבנק המרכזי של ירדן השיק חבילת סיוע בהיקף של 760 מיליון דינר - כ-1.07 מיליארד דולר. החבילה נועדה לתמוך בענף התיירות, לחזק את הנזילות במערכת הבנקאית ולהקל על הלחץ הכלכלי, לצד חיזוק הביטחון התזונתי נוכח ההתפתחויות האזוריות.

לצד הצעדים הכלכליים, הרשויות מנסות להתמודד גם עם הפגיעה התדמיתית. למרות שירדן נחשבת לאחת המדינות היציבות באזור, רבים בעולם תופסים את כל המזרח התיכון כזירת מלחמה אחת. "ירדן בטוחה, אבל העולם לא מבדיל", אמר גורם ממשלתי.