סשה רויטמן, מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות, הגיע יחד עם משפחתו לאתונה במטרה לקחת הפוגה מהמציאות הביטחונית בישראל. אחרי שבועות של חיים תחת איום טילים, הבחירה בבירת יוון נראתה טבעית: עיר אירופית, תיירותית, כזו שאמורה להציע רגע של שקט. אבל לדבריו, תוך דקות בלבד מהרגע שיצא לרחובות העיר התמונה השתנתה לחלוטין.
רויטמן מספר כי הרחובות היו מלאים בגרפיטי וכתובות עוינות: קריאות כמו “smash Zionism”, דגלי ישראל שעליהם צוירו צלבי קרס במקום מגן דוד, וסיסמאות “Free Gaza” שהרגישו, לדבריו, פחות כמו קריאה פוליטית ויותר כמו כלי להפחדה.
לצד זה, הוא נתקל גם בהפגנה שבה הונף דגל עם הכיתוב “Glory to the Axis of Resistance”, לצד דמויות המזוהות עם חמאס, חיזבאללה, החות'ים ואיראן. התחושה, הוא מתאר, הייתה ברורה: לא מדובר במקרה נקודתי אלא באווירה. המשפחה החליטה לא לקחת סיכון ולקטוע את החופשה באופן מיידי.
“זה היה בכל מקום, בכל פינה, אי אפשר היה להתעלם מזה”, כתב במכתב רשמי ששלח לראש עיריית אתונה, האריס דוקאס .
במכתב החריף, רויטמן לא הסתפק בתיאור החוויה האישית, אלא הרחיב את הביקורת כלפי העיר עצמה. “אלה לא אירועים בודדים או ביטויים תמימים”, כתב, “אלא דפוס שיוצר מציאות שבה אנטישמיות הופכת לגלויה ומנורמלת” .
הוא הדגיש כי מעבר לתפקידו הציבורי, הוא כותב כאב: “הגעתי עם ילדיי למה שאמורה להיות עיר אירופית בטוחה ומצאתי מציאות של הפחדה ושנאה” .
אבל החלק החריף ביותר במכתב מופנה דווקא למעמדה הסמלי של אתונה. “אתונה היא לא עוד עיר - היא סמל לדמוקרטיה ולפילוסופיה”, כתב, “אך מה שחווינו משקף עיר שמאפשרת למסרים כאלה להתפשט ובכך מבזה את ההיסטוריה שלה עצמה”.
לסיום, רויטמן קרא לראש העיר לפעול: לא רק נגד אירועים בודדים, אלא נגד התופעה עצמה.
“התמודדות עם אנטישמיות, גם כשהיא מסתתרת מאחורי סיסמאות פוליטיות, היא לא רק אחריות אלא מבחן לערכים שאתונה מתיימרת לייצג” .