ילדה קטנה, בת בערך 5, עם שיער חלק וחצאית טוטו ורודה ניצבה באמצע חדר אוכל הומה אדם ובכתה. היא לא בכתה באכזבה או בהתקף זעם של ילדים אלא מהתרגשות. "אני באמת יכולה לאכול כל מה שאני רוצה?" היא שאלה את אמא שלה שנראתה כמי שמתקשה לשמור על פנים חתומות ורק אמרה: "כן, אבל תדאגי גם לקחת לך ירקות".
כדי להבין מדוע דיון בין אמא לבת על ארוחת בוקר במלון בסגנון "הכל כלול באילת" הופך לסצנה אמוציונלית, חשוב לציין שהילדה סובלת ממחלת הצליאק, מחלה אוטואימונית, שהטריגר המפעיל אותה הוא אכילת גלוטן. הילדה ואמה השתתפו בסוף שבוע של נופש ללא גלוטן במלון יו קורל ביץ' של רשת המלון פטאל בעיר אילת.שלושה ימים של חוויית "הכל כלול", שלוש ארוחות ביום, נשונשי בר בים ובבריכה, פינוקים שונים במהלך שעות היום ואפילו פיצה בחצות, הכל ללא שביב של גלוטן.
ההיערכות של צוות המלון היא לא פחות ממדהימה. חודשים של הכנות עבור כמה סבבי אירוח בני שלושה ימים כשהצוות מנקה את המטבח מגלוטן, דואג לתכנן ולהמציא מנות ללא גלוטן ולומד כל שנה מחדש את הכללים הדורשים להגן על בריאותם של האורחים הרגישים. התוצאה בחדר האוכל היא שפע בלתי נתפס של מנות מסוגים שונים, חלקן מוכנות במקום לבקשת הסועדים. רבים מהאורחים שמגיעים לנופש בפעם הראשונה מוכים באלם. "איבחנו את הבן שלי בגיל שלוש לצליאק, מאז זו מלחמה למצוא עבורו דברים שהוא נהנה לאכול בחופשות, פה הוא מתקשה לבחור מה הוא רוצה מרוב שפע", אומרת באושר שני, תושבת המרכז.
אני מבין את ההתרגשות שלה. אשתי סובלת מצליאק שאובחן לפני כשני עשורים מצאה את עצמה מסתובבת ללא מילים בחדר האוכל הגדול, מתקשה להחליט מה לטעום קודם. היכולת לא לפחד, לבחור מה שהיא רוצה מבלי להצטרך לשאול מפנה מקום בראש לחופשה אמיתית.
חמודי חוג'יראת, השף של בית המלון, הפך את האירוח ללא גלוטן לסוג של משימה אישית. "אני ומנכ"ל המלון יושבים חודשים לפני וחושבים על מנות חדשות ורעיונות חדשים. נניח הפעם ישבנו במטבח ועשינו ניסויים איך להכין בלינצ'ס ללא גלוטן, בסוף הצלחנו והילדים מאוד מרוצים. אני תמיד מנסה לחשוב על הילדים, שחווים ביום יום את האכזבה של הקושי לאכול בחוץ, ואני רוצה שתהיה להם חוויה כמה שיותר מיוחדת", הוא מספר בעודו מפקח על עמדה שמכינה שניצל בחלה, מאכל עממי ופשוט שמכינים בכל מקום ושכל כך קשה לסובלים מצליאק למצוא מחוץ לבית.
"מה שאני אספר לך יפתיע אותך", אומר לי מנכ"ל המלון רועי אהרון, "עם כל העבודה אקסטרה שאנחנו צריכים לעשות,הרי לא פשוט להתארגן כמוסד גדול לכזה אירוע, הצוות פה מחכה לנופש ללא גלוטן. הצוות מרגיש את אסירות התודה של האורחים על המאמץ המיוחד וזה נותן מוטיבציה".
אותה מוטיבציה אכן ניכרת באנרגטיות וסבר הפנים הנעים של עובדי המלון, ובמיוחד של צוות הבידור, שמפעיל את הילדים ומארגן מופעים מרשימים בערבים. בשעה שעמדנו באחד המופעים הללו הבנו משהו מעניין, חשנו שאנחנו זרים בתוך קהילה שבה רוב האנשים מכירים אחד את השני. אחרי שהמופע נגמר והילדים הולכים לישון, המבוגרים חולקים משקה יחד, בסוג של בילוי לילי. "אנחנו באים לפה כבר חמש שנים", מספרת אביטל, תושבת המרכז "אנחנו מכירים פה המון אנשים וגם לילדים יש חברים".
מי שעומד מאחורי הפרויקט המדהים הזה של נופש ללא גולטן, והקהילה המגובשת שהוא יצר הוא דן סולומון, יו"ר ארגון זכויות הצליאק שפועל למען יצירת מודעות למחלה גם במערכת הפוליטית אך גם בקרב הצרכנים. סולומון עצמו הקים את הארגון למען בתו שאובחנה עם צליאק והנופשים השנתיים הפכו לאחד מפרויקטי הדגל של הארגון.
"אנחנו מקיימים חמישה סבבים בכמה מלונות שונים ברחבי אילת. זה היה מאבק לא קל. התחלנו לפני תשע שנים וקיבלנו סירובים ממלונות שונים, עד שמלון אחד של רשת פתאל הסכים לקחת על עצמו את האירוע והתחלנו עם 100 חדרים. היום אנחנו מתייצבים על 2,500", הוא מספר בגאווה ועם חיוך עייף של מי שישן מעט בלילות האחרונים. בעוד אנו מדברים, חולפת לידנו ילדה עם צלחת גדולה עמוסה מאפים, "אבל אתה רואה, זה שווה מבחינתי את הכל", אומר סולומון ומחייך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו