מטפס הרים נטש את חברתו למות על הר - ועכשיו עומד לדין

המשפט של תומאס פלאמברגר נפתח בכך שהתובעים מאשימים אותו בהריגה ברשלנות חמורה, לאחר שטיפוס חורפי על הר גרוסגלוקנר שבהרי האלפים של אוסטריה הסתיים במותה של בת זוגו בת ה-33, קרסטין גורטנר, סמוך לפסגה ב-19 בינואר 2025.

התובעים אומרים שפלאמברגר, המטפס המנוסה יותר מבין השניים, פעל כ"מדריך אחראי" - אך נטש אותה בתנאים סוערים. הם טוענים שהחלטותיו הכניסו את השניים לסכנה הולכת וגוברת בפסגה הגבוהה ביותר במדינה והסתיימו במוות שניתן היה למנוע.

התובעים פירטו תשע טעויות קריטיות מרגע תחילת הטיפוס. הזוג יצא לכאורה באיחור של עד שעתיים וללא ציוד חירום לקמפינג חורפי בגובה רב. התנאים כללו רוחות עד 74 קמ"ש וטמפרטורות שנעו סביב ‎מינוס 8 מעלות עם תחושת קור של מינוס 20 מעלות.

קרסטין גורטנר / אינסטגרם

פלאמברגר מואשם בכך שהתעקש להמשיך במקום לשוב לאחור בעת שנסיגה עדיין הייתה אפשרית. התביעה טוענת כי הוא אפשר לגורטנר להשתמש במגפי סנובורד רכות שנחשבו כבלתי מתאימות למסע כזה בגובה, שלדבריהם פגעו ביציבותה ובעמידותה.

התביעה האוסטרית טוענת כי יציאה מאוחרת, ציוד בלתי מספק, הנעלה לא מתאימה ומזג אוויר מתדרדר דחפו אותם מעבר לנקודת אל-חזור וחשפו את גורטנר לקור קטלני.

התובעים גם פרשו ציר זמנים של הזדמנויות שהוחמצו עם החרפת מזג האוויר. בשעה 22:50 בקירוב, ב-18 בינואר, מסוק משטרה טס מעליהם, ואף על פי כן, לטענתם, פלאמברגר לא ניסה לתקשר לעזרה או לאותת מצוקה בזמן שהשניים נלכדו בשל תנאי הסופה.

בסביבות 02:00 ב-19 בינואר, הוא לכאורה הותיר אותה בלתי מוגנת ותשושה סמוך לפסגה כדי לחפש עזרה. הוא שב לאחר כשש וחצי שעות ומצא אותה מתה מהיפותרמיה, כך אומרים התובעים.

הם מוסיפים כי הטלפון הנייד שלו היה במצב שקט, מה שגרם לשיחות שלא נענו, וכי הוא לא השתמש בשמיכות הצלה או ציוד אחר כדי להגן עליה מפני הקור. לטענתם, הוא לא הודיע לשירותי החירום עד 03:30 בבוקר, ועד אז התוצאות כבר היו בלתי הפיכות. התובעים מציינים שלא היה לה ניסיון קודם במסע חורפי ארוך, קשה ובגובה רב, בעוד שפלאמברגר היה מנוסה יחסית.

ההגנה דוחה את האישומים ואת רצף הזמנים של התביעה. פלאמברגר מכחיש כי נטש את זוגתו או פעל בפזיזות. עורך דינו, קרל ילינק, כינה את מותה של גורטנר "תאונה טרגית". הוא טוען כי השניים ראו עצמם מנוסים ומוכנים כראוי. הוא אומר שהם המשיכו משום שאיש מהם לא חש מותש או מוצף באותה עת, וכי פלאמברגר הותיר אותה מאחור "בהסכמה הדדית", תוך שהוא מערער על מרכיבים מרכזיים בציר הזמנים של המדינה ועל פרשנויות להחלטותיו, כך דיווח האינדיפנדנט.

התובעים ממשיכים לטעון כי ניסיונו הרב יותר של פלאמברגר בטיפוס הרים הטיל עליו אחריות לצפות סכנות, לזהות סיכונים מתגברים ולקחת צעדים לתיקון מוקדם יותר. במרכז קו התביעה עומדות הבחירות לצאת מאוחר, להמשיך למרות תחזית ותנאים שהפכו במהירות לעוינים, ולצייד את המטפסת הפחות מנוסה בהנעלה שנאמר כי אינה מתאימה למסלול.

התובעים ממסגרים את הכשל הנטען להזעיק עזרה כאשר מסוק חלף מעליהם, את ההחלטה להמשיך מעבר לנקודת חזרה אפשרית, ואת השעות שלאחר מכן כגורמים מכריעים. ההגנה מפצירה בבית המשפט לשקול את המציאות המשתנה במהירות של טיפוס חורפי בהרי האלפים הגבוהים, וטוענת כי טיפוס הרים, אף כאשר נעשה בקפדנות, נושא סיכונים מובנים שאין אפשרות לצמצם לחלוטין.

אם יורשע בהריגה ברשלנות חמורה, פלאמברגר עומד בפני עד שלוש שנות מאסר. פרשנים משפטיים אומרים כי פסק הדין עשוי לעצב מחדש את הציפיות לגבי אחריותם של מטפסים כלפי בני לוויה במסלולים קשים, "שינוי פרדיגמה בספורט ההררי".