שירתתם בצבא ויש לכם דרכון זר? כדאי שתיזהרו

צה"ל חשף לראשונה נתונים רשמיים, לפיהם 50,632 משרתים מחזיקים באזרחות זרה נוספת מעבר לאזרחות הישראלית. בין השמות ברשימה - 112 חיילים בעלי אזרחות טורקית, כך עולה ממסמכים רשמיים שפורסמו בעקבות בקשת חופש מידע.

הנתונים נמסרו בעקבות בקשה שהגישה עמותת הצלחה במרץ אשתקד, ופורסמו כעת לראשונה באתר הבריטי Declassified. מדובר בפעם הראשונה שבה הצבא מפרט את היקף האזרחות הכפולה בקרב משרתיו.

על פי המסמך הרשמי, 4,440 חיילים מחזיקים בשתי אזרחויות זרות בנוסף לישראלית, ואילו 162 משרתים מחזיקים בשלוש אזרחויות זרות. בצבא ציינו כי ייתכן שחלק מהמשרתים נספרים ביותר מקטגוריה אחת.
אמריקנים בראש הרשימה.

הקבוצה הגדולה ביותר של בעלי אזרחות זרה היא אזרחי ארצות הברית - 12,135 חיילים. אחריהם אזרחים צרפתים (6,127) ורוסים (5,067).
עוד עולה מהנתונים כי למעלה מ־3,000 חיילים מחזיקים באזרחות גרמנית או אוקראינית, ויותר מ־1,000 באזרחות בריטית, רומנית, פולנית, אתיופית וקנדית. בסך הכול נמנו 2,069 חיילים בעלי אזרחות בריטית.

גם אזרחויות ממדינות ערב

ברשימה מופיעים גם חיילים המחזיקים באזרחות ממדינות ערב: 14 בעלי אזרחות תימנית, 15 אזרחים תוניסאים, ארבעה אזרחים לבנונים, שלושה אזרחים סורים ואזרח אלג׳יראי אחד. חלקם מחזיקים ביותר מאזרחות זרה אחת.

ביקורת משפטית ולחץ בינלאומי

פרסום הנתונים מגיע על רקע בחינה משפטית בינלאומית גוברת, במסגרת עקרון הסמכות האוניברסלית, המאפשר העמדה לדין בגין פשעי מלחמה גם מחוץ למדינת ביצוע העבירה. ארגוני זכויות אדם מרכזיים, בהם Human Rights Watch ו־Amnesty International, קראו למדינות לבדוק את מעורבות אזרחיהן המשרתים בצבא הישראלי.

על פי דיווחים, בקנדה נפתחו בדיקות ראשוניות בנוגע למילואימניקים בעלי אזרחות כפולה, ובבריטניה ובבלגיה הוגשו תלונות משפטיות נגד אזרחים אירופים.

במקביל לפרסום הנתונים, חיילת בצה״ל המחזיקה גם באזרחות טורקית מעוררת סערה בטורקיה. החיילת הפכה ליעד לקמפיין ציבורי שמובילות קבוצות איסלאמיסטיות במדינה. במסגרת הקמפיין פורסמו פרטיה האישיים ברשתות החברתיות, והופנו קריאות לרשויות החוק בטורקיה לעצור אותה ולהעמידה לדין פלילי.

לפי הדיווח, הקבוצות דורשות לפתוח נגדה בהליכים משפטיים בטענה למעורבות בפעילות צבאית ישראלית, אולם בשלב זה אין אינדיקציה לפתיחת חקירה רשמית מצד הרשויות הטורקיות.

הצבא מסר כי הנתונים נמסרו כחלק מחובת השקיפות, בהתאם לבקשת חופש המידע.