"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ישראלים מטיילים שם: 5 יעדים שאסור לשתות בהם מי ברז

המרכז למניעת מחלות בארה"ב מפרסם אזהרה לתושבים המטיילים מחוץ למדינה • הסכנות בשתיית מי ברז: טפילים, הפטיטיס A, קלקול קיבה ועוד • מתי זה הופך להיות אתגר ואילו פתרונות קיימים?

,עודכן
0השמעה
CDC מזהיר מטיילים מחוץ לארה"ב - לעתים חובה לסחוב בקבוקים. צילום: AFP

המרכז האמריקני לבקרת מחלות (CDC) ומשרד החוץ האמריקני פרסמו הנחיות חדשות לתיירים, המתריעות מפני סכנות בצריכת מי ברז ביעדים נבחרים בעולם. ההנחיות מחדדות כי גם מים הנחשבים בטוחים לאוכלוסייה המקומית, עלולים להוות סכנה בריאותית משמעותית למערכת העיכול של תיירים ממדינות מערביות.

יש לא מעט דרכים שיכולות להרוס חופשה: פציעה,כייסים,קלקול קיבהוהיריעה קצרה מלהכיל. אבל הדרך הכי מהירה להרוס חופשה היא כנראה שתיית מי ברז מזוהמים. גם אם המקומיים שותים את המים, מערכת העיכול של תייר ממדינה מפותחת כנראה לא תעמוד בזה.ריכזנו את 5 המדינות שבהן חייבים להימנע משתיית מי ברז.

במקומות מסוימים עדיף להשתמש בבקבוק מים סגור. אילוסטרציה,צילום: ללא

מקסיקו

מקסיקו היא יעד החוץ מספר אחת של השכנים מארה"ב, ובפער ניכר. בין אם אתם בטולום או מקסיקו סיטי, הכלל חד משמעי: לא שותים מי ברז. תייר אמריקני שעשה את הטעות הזו במקסיקו סיטי מתאר שאיבד יומיים מהחופשה, "כשחדר האמבטיה של ה-Airbnb הפך לבית הקבע שלי. לא שווה את זה".

מקסיקו. סיכון להפטיטיס A, טיפוס וטפילים,צילום: Walkerssk / Pixabay

ה-CDC ממליץ במפורש להימנע משתיית מי ברז וגם מקרח שמיוצר מהם.הסיכון כאן הוא לא רק כאב בטן, אלא גם הפטיטיס A, טיפוס וטפילים.

המלכודת:לרוב לא כוס המים היא הבעיה, אלא הקרח. באתרי נופש יוקרתיים הקרח בדרך כלל מסונן, אבל בדוכני רחוב או במסעדות קטנות, קוביית הקרח במרגריטה עלולה להיות ממי ברז.

הפתרון:להיצמד לבקבוקים סגורים. בצחצוח שיניים במלון זול או בדירה שכורה, להשתמש גם כן במים מבוקבקים.

הרפובליקה הדומיניקנית

הרפובליקה הדומיניקנית שוברת שיאי תיירות, אבל התשתיות לא תמיד הדביקו את הקצב. אתרי "הכל כלול" הגדולים מצוידים במערכות סינון מתקדמות, אבל ברגע שיוצאים מהמתחם נכנסים לאזור סיכון. ה-CDC מציין שמי הברז באזורים רבים אינם ראויים לשתייה.

המלכודת:סלטים ופירות שלא קולפו. אם החסה נשטפה במי ברז, זה הימור.

הפתרון:בתוך אתר הנופש אתם בדרך כלל בטוחים. מחוץ לו, העדיפו בירה, יין או משקאות קלים מבקבוק. הימנעו ממיצים טריים אלא אם אתם בטוחים במקור המים.

אינדונזיה (באלי)

לא בכדי התקבע הביטוי "בטן באלי", כינוי פופולרי בקרב מטיילים למה שמוגדר רפואית כקלקול קיבה חריף או "שלשול מטיילים", שקורה למבקרים באי באלי שבאינדונזיה. עבור תרמילאים זה כמעט טקס חניכה, אבל זה לא חייב לקרות.

תיירים בבאלי, אינדונזיה. סיכון לחיידקים אשר גובר בגלל מזג האוויר הטרופי,צילום: EPA

מי הברז באינדונזיה אינם בטוחים לשתייה, גם לא בווילות יוקרה. התשתיות המקומיות מתמודדות עםזיהומים חיידקיים, והאקלים הטרופי רק מחמיר את המצב.

המלכודת:צחצוח שיניים ומי מקלחת. יש מי שהקפיד לשתות רק מים מבוקבקים, אבל בלע בטעות מים במקלחת ושילם על זה ביוקר.

הפתרון:מלונות רבים מספקים בקבוקי מים מטוהרים בחדר האמבטיה לצחצוח שיניים. השתמשו בהם. בהזמנת קוקטייל, בדקו שהקרח מיוצר במפעל.

קולומביה

כאן הסיפור מורכב יותר. הרשויות יגידו שמי הברז בערים גדולות כמו בוגוטה ומדלין מטופלים ובטוחים. טכנית, המים בערים הגדולות בטוחים. אבל הבעיה היא בצנרת. המים שיוצאים מהמתקן יכולים להיות נקיים, אך הצינורות עד הדירה עלולים להיות בני עשרות שנים וסדוקים.האזהרות מדגישות אזורים כפריים, אבל גם בערים מטיילים חולים בגלל הרכב מינרלים וחיידקים שהגוף שלהם לא רגיל אליהם.

מחוז יונגאס, קולומביה. הסיכון הוא באזורים כפריים,צילום: AP

המלכודת:המעבר בין עיר לכפר. ייתכן שתהיו בסדר במלון יוקרתי בבוגוטה, אבל טיול סוף שבוע לגואטפה או סלנטו עלול להפיל אתכם.

הפתרון:לא לקחת סיכון. קנו מיכל מים גדול לחדר ושמרו על הבטן רגועה.

קובה

קובה היא מקרה ייחודי. בעיות בטיחות המים מחמירות בגלל תשתיות ישנות. ה-CDC מזהיר מפני התפרצויות כולרה מזדמנות ומחלות שמועברות במים. אבל בשנת 2026 הבעיה הגדולה היא לעתים זמינות.יש תקופות שבהן קשה להשיג מים מבוקבקים בגלל בעיות אספקה.

סנטיאגו דה קובה, קובה. יש תקופות שבהן קשה להשיג מים מבוקבקים בגלל בעיות אספקה,צילום: אי.אף.פי

המלכודת:מוחיטו באזורים כפריים. סוכר קנים מסתיר הרבה טעמים, כולל מים בעייתיים.

הפתרון:מי שנוסע לקובה כדאי שיביא מסנן מים אישי או בקבוק עם פילטר. זו אחת ההשקעות הטובות ביותר לטיול הזה, ומאפשרת להפוך מי ברז למים בטוחים לשתייה גם כשאין בקבוקים בחנויות.

איפה אסור לשתות מהברז? המדריך המלא

היעדהמלכודת והסיכוןהפתרון המומלץ
מקסיקו

המלכודת:קוביות קרח בדוכנים ומסעדות קטנות.

הסיכון:הפטיטיס A, טיפוס וטפילים.

להיצמד לבקבוקים סגורים בלבד, ולהשתמש בהם גם לצחצוח שיניים.
הרפובליקה הדומיניקניתהמלכודת:סלטים ופירות שלא קולפו (נשטפו במי ברז) מחוץ למלונות "הכל כלול".מחוץ לריזורט: לשתות רק בירה, יין או משקאות מבקבוק סגור. להימנע ממיצים טריים.
אינדונזיה (באלי)המלכודת:"בטן באלי" (זיהום חיידקי) עקב בליעת מים במקלחת או בצחצוח שיניים.להשתמש במים מבוקבקים לצחצוח שיניים (מסופקים לרוב במלונות) ולוודא שמקור הקרח תעשייתי.
קולומביההמלכודת:צנרת ישנה בערים ואזורים כפריים עם הרכב מינרלים/חיידקים שונה.לא לקחת סיכון גם בערים הגדולות – לקנות מיכלי מים גדולים לחדר.
קובההמלכודת:מחסור בבקבוקי מים בחנויות ומשקאות כמו מוחיטו באזורים כפריים.חובה להביא מהבית בקבוק עם פילטר או מסנן מים אישי כגיבוי למחסור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר