יש לא מעט דרכים שיכולות להרוס חופשה: פציעה, כייסים, קלקול קיבה והיריעה קצרה מלהכיל. אבל הדרך הכי מהירה להרוס חופשה היא כנראה שתיית מי ברז מזוהמים. גם אם המקומיים שותים את המים, מערכת העיכול של תייר ממדינה מפותחת כנראה לא תעמוד בזה.
משרד החוץ האמריקני וה-CDC (המרכז לניטור מחלות ומניעתן) מפרסמים אזהרות לתושבים המטיילים מחוץ למדינה. אלה הסיבות שבגללן ארה"ב מזהירה נוסעים אמריקנים להימנע משתיית מי ברז בחמישה יעדים פופולריים.
מקסיקו
מקסיקו היא יעד החוץ מספר אחת של השכנים מארה"ב, ובפער ניכר. בין אם אתם בטולום או מקסיקו סיטי, הכלל חד משמעי: לא שותים מי ברז. תייר אמריקני שעשה את הטעות הזו במקסיקו סיטי מתאר שאיבד יומיים מהחופשה, "כשחדר האמבטיה של ה-Airbnb הפך לבית הקבע שלי. לא שווה את זה".
ה-CDC ממליץ במפורש להימנע משתיית מי ברז וגם מקרח שמיוצר מהם. הסיכון כאן הוא לא רק כאב בטן, אלא גם הפטיטיס A, טיפוס וטפילים.
המלכודת: לרוב לא כוס המים היא הבעיה, אלא הקרח. באתרי נופש יוקרתיים הקרח בדרך כלל מסונן, אבל בדוכני רחוב או במסעדות קטנות, קוביית הקרח במרגריטה עלולה להיות ממי ברז.
הפתרון: להיצמד לבקבוקים סגורים. בצחצוח שיניים במלון זול או בדירה שכורה, להשתמש גם כן במים מבוקבקים.
הרפובליקה הדומיניקנית
הרפובליקה הדומיניקנית שוברת שיאי תיירות, אבל התשתיות לא תמיד הדביקו את הקצב. אתרי "הכל כלול" הגדולים מצוידים במערכות סינון מתקדמות, אבל ברגע שיוצאים מהמתחם נכנסים לאזור סיכון. ה-CDC מציין שמי הברז באזורים רבים אינם ראויים לשתייה.
המלכודת: סלטים ופירות שלא קולפו. אם החסה נשטפה במי ברז, זה הימור.
הפתרון: בתוך אתר הנופש אתם בדרך כלל בטוחים. מחוץ לו, העדיפו בירה, יין או משקאות קלים מבקבוק. הימנעו ממיצים טריים אלא אם אתם בטוחים במקור המים.
אינדונזיה (באלי)
לא בכדי התקבע הביטוי "בטן באלי", כינוי פופולרי בקרב מטיילים למה שמוגדר רפואית כקלקול קיבה חריף או "שלשול מטיילים", שקורה למבקרים באי באלי שבאינדונזיה. עבור תרמילאים זה כמעט טקס חניכה, אבל זה לא חייב לקרות.
מי הברז באינדונזיה אינם בטוחים לשתייה, גם לא בווילות יוקרה. התשתיות המקומיות מתמודדות עם זיהומים חיידקיים, והאקלים הטרופי רק מחמיר את המצב.
המלכודת: צחצוח שיניים ומי מקלחת. יש מי שהקפיד לשתות רק מים מבוקבקים, אבל בלע בטעות מים במקלחת ושילם על זה ביוקר.
הפתרון: מלונות רבים מספקים בקבוקי מים מטוהרים בחדר האמבטיה לצחצוח שיניים. השתמשו בהם. בהזמנת קוקטייל, בדקו שהקרח מיוצר במפעל.
קולומביה
כאן הסיפור מורכב יותר. הרשויות יגידו שמי הברז בערים גדולות כמו בוגוטה ומדלין מטופלים ובטוחים. טכנית, המים בערים הגדולות בטוחים. אבל הבעיה היא בצנרת. המים שיוצאים מהמתקן יכולים להיות נקיים, אך הצינורות עד הדירה עלולים להיות בני עשרות שנים וסדוקים. האזהרות מדגישות אזורים כפריים, אבל גם בערים מטיילים חולים בגלל הרכב מינרלים וחיידקים שהגוף שלהם לא רגיל אליהם.
המלכודת: המעבר בין עיר לכפר. ייתכן שתהיו בסדר במלון יוקרתי בבוגוטה, אבל טיול סוף שבוע לגואטפה או סלנטו עלול להפיל אתכם.
הפתרון: לא לקחת סיכון. קנו מיכל מים גדול לחדר ושמרו על הבטן רגועה.
קובה
קובה היא מקרה ייחודי. בעיות בטיחות המים מחמירות בגלל תשתיות ישנות. ה-CDC מזהיר מפני התפרצויות כולרה מזדמנות ומחלות שמועברות במים. אבל בשנת 2026 הבעיה הגדולה היא לעתים זמינות. יש תקופות שבהן קשה להשיג מים מבוקבקים בגלל בעיות אספקה.
המלכודת: מוחיטו באזורים כפריים. סוכר קנים מסתיר הרבה טעמים, כולל מים בעייתיים.
הפתרון: מי שנוסע לקובה כדאי שיביא מסנן מים אישי או בקבוק עם פילטר. זו אחת ההשקעות הטובות ביותר לטיול הזה, ומאפשרת להפוך מי ברז למים בטוחים לשתייה גם כשאין בקבוקים בחנויות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו