מילאנו, עיר שתמיד עבדה קשה בשביל מעמדה, מוצאת את עצמה שוב באופנה. לא בגלל תערוכת אופנה כזו או אחרת, אלא כתוצאה מצירוף נסיבות נדיר: כסף גדול, תשתיות חדשות, אולימפיאדת חורף באופק ותשוקה מקומית מתמדת להמציא את עצמה מחדש.
אחת הסיבות הבולטות לפריחה המחודשת היא נהירה של בעלי הון עתק לאיטליה, בעקבות מדיניות מס ייחודית, שמאפשרת למיליונרים לשלם מס קבוע של 200 אלף אירו בשנה בלבד על הכנסותיהם הגלובליות. רבים מהם בחרו להתמקם דווקא במילאנו - עיר פחות רומנטית מרומא או ונציה, אך כזו ש”עובדת”: יעילה, מחוברת, נטולת עומסי תיירות קיצוניים ובעלת נגישות נוחה לאגמים, להרים ולים.
אבל לא רק הטבות מס אחראיות לשינוי. מילאנו מתכוננת לאולימפיאדת החורף 2026, אותה תארח יחד עם קורטינה ד’אמפצו, וההכנות ניכרות בכל פינה: כבישים שודרגו, קווי מטרו חודשו, רכבת מהירה מקשרת את מרכז העיר לנמל התעופה לינאטה, והתחבורה הציבורית הפכה ליעילה מאי פעם.
במקביל, רמת האירוח עולה מדרגה. מלונות יוקרה חדשים, מסעדות, ברים ומועדוני חברים פרטיים, תופעה חדשה יחסית בעיר, מקרבים את מילאנו לסטנדרטים של לונדון וניו יורק. אחד הסמלים הבולטים לכך הוא מלון Portrait, שנפתח במבנה היסטורי מהמאה ה־16 והפך למוקד מפגש אלגנטי בלב אזור הקניות היוקרתי.
מבנים שנשכחו במשך עשרות שנים מקבלים חיים חדשים, תוך שילוב בין עבר אדריכלי עשיר לאסתטיקה עכשווית מוקפדת.
גם רשתות מלונות ותיקות מזהות את הרגע. מלון Carlton של רוקו פורטה, שנפתח מחדש לאחר שיפוץ ארוך, מציע יוקרה מאופקת, עם עיצוב בהשראת המודרניזם האיטלקי ובר קוקטיילים שכבר הפך לכתובת מבוקשת בעיר.
ועדיין, מי שמבקר במילאנו מגלה מהר שהיא לא עיר שמגישה את קסמיה על מגש. בניגוד לרומא או ונציה, שבהן היופי מתפרץ מכל פינה, מילאנו דורשת סבלנות. הקסם שלה חבוי מאחורי דלתות כבדות, בחצרות פנימיות, בווילות מודרניסטיות ובכנסיות שמסתירות עושר בלתי צפוי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו