"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המדינה שמזהירה: קיבלתם שיחה על בעיה בוויזה? זו כנראה הונאה

לדברי הרשויות, מהגרים ומבקשי ויזות מהווים יעד מועדף להונאות מסוג זה משום שהנושא רגיש ומעורר לחץ ותחושת דחיפות

,עודכן
0השמעה
מתחזים יוצרים קשר טלפוני ומציגים עצם כעובדי רשות ההגירה. צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

רשויות ההגירה של ניו זילנד פרסמו אזהרה לציבור בעקבות עלייה חדה בניסיונות הונאה טלפוניים, המכוונים בעיקר למהגרים, מבקשי אשרות ובעלי ויזות תקפות במדינה.

על פי ההודעה, מתחזים יוצרים קשר טלפוני ומציגים עצמם כעובדי רשות ההגירה ומנסים להוציא כסף או מידע אישי רגיש.

ניו זילנד - המדינה אינה פונה טלפונית כדי לגבות תשלומים,צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

לפי Immigration New Zealand (INZ), השיחות מגיעות לעיתים ממספרי טלפון מקומיים, מה שמעניק להן מראית עין אמינה. במהלך השיחה טוענים המתקשרים כי קיימת בעיה בסטטוס הוויזה של הנמען, ולעיתים אף מאיימים בביטול האשרה, בהליכים משפטיים או במעצר אם לא יינקט “טיפול מיידי”.

בחלק מהמקרים מתבקשים מקבלי השיחה ללחוץ על מספר כדי לעבור ל”נציג”, ובמקרים אחרים הדרישה ישירה יותר - תשלום מיידי או מסירת פרטים כגון מספר דרכון, פרטי חשבון בנק או פרטי התחברות למערכות ממשלתיות.

ברשות ההגירה מדגישים באופן חד־משמעי: המדינה אינה פונה טלפונית כדי לגבות תשלומים ואינה מבקשת פרטים פיננסיים או אישיים רגישים בשיחה בלתי מתואמת. כל פנייה כזו צריכה להיחשב כהונאה.

כל פנייה לא מתואמת צריכה להיחשב כהונאה,צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

ההנחיה ברורה - אם מתקבלת שיחה חשודה, אין להמשיך את השיחה ויש לנתק מיד. הרשויות ממליצות לדווח על המקרה למערך הסייבר הלאומי של ניו זילנד (CERT NZ) באמצעות טופס הדיווח המקוון, על מנת לסייע בזיהוי דפוסים ובהגנה על הציבור. בנוסף, ניתן לפנות לארגון Netsafe לקבלת ייעוץ וסיוע.

למי שחושש לגבי מצב הוויזה שלו, ברשויות מדגישים כי הדרך הבטוחה היחידה לבדיקה היא פנייה ישירה למוקד השירות הרשמי של Immigration New Zealand - ולא דרך קישורים, מספרים או גורמים שמופיעים בשיחה לא צפויה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר