עולמות משחקי הווידאו מעולם לא נראו מציאותיים יותר וההשפעה כבר חורגת הרבה מעבר למסך. בשנים האחרונות נרשמת עלייה בתופעה המכונה "תיירות גיימינג": מעריצים שטסים ליעדים אמיתיים במטרה לחוות מקרוב את המקומות שבהם בילו מאות שעות במשחקים הפופולריים ביותר.
הקשר הרגשי שנוצר בין שחקנים לסביבות הווירטואליות גורם לרבים מהם לחפש את המקור האמיתי. כך, למשל, לוס אנג'לס מושכת גיימרים שרוצים לראות במציאות את המקומות שהפכו ל"לוס סנטוס", בעוד שהליכה על המזח בסנטה מוניקה מעניקה תחושת דז’ה־וו מפתיעה לחובבי משחקי עולם פתוח.
גם איטליה נהנית מהטרנד. פירנצה וונציה, שמופיעות במשחקי פעולה היסטוריים מתקופת הרנסנס, מושכות חובבי היסטוריה וגיימרים כאחד. סיורים ייעודיים מציעים כיום מסלולים שמדגישים את האתרים המוכרים מהמשחקים ומטשטשים את הגבול בין מציאות לדמיון.
ביפן, העיר קיוטו זוכה לחשיפה מחודשת דרך משחקים המתרחשים בעולמות סמוראים: מקדשים עתיקים, יערות ירוקים ואדריכלות מסורתית מעוררים עניין בינלאומי ומקדמים את התרבות המקומית בקרב קהל צעיר.
סקוטלנד נמצאת גם היא על המפה, עם נופים דרמטיים ורחובות עירוניים שהפכו לחלק בלתי נפרד ממשחקי מירוצים והרפתקאות. אדינבורו, למשל, מושכת מבקרים שמנסים לאתר את הרחובות המדויקים ששימשו השראה לעולמות הדיגיטליים - תרומה לא מבוטלת לכלכלה המקומית.
מאחורי הקלעים, מפתחים משקיעים שנים של מחקר, צילום ותיעוד כדי ליצור ייצוגים מדויקים ככל האפשר: תאורה, צלילים ופרטים אדריכליים שמעניקים תחושת אותנטיות. במקביל, טכנולוגיות מציאות מדומה מאפשרות לשחקנים “לסייר” ביעד עוד לפני הזמנת הטיסה.
כיום גם רשויות תיירות מצטרפות למגמה, ומשתפות פעולה עם אולפני משחקים ליצירת מדריכים דיגיטליים ומפות אינטראקטיביות. המטרה: להפוך את התיירים למודעים יותר ולכאלה שמכבדים את האתרים ההיסטוריים שבהם הם מבקרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
