אסור להחזיק חתול? לא תאמינו אילו חוקים ביזאריים יש בעיירה הזו

העיירה לונגיירבין שבארכיפלג סבאלברדבנורבגיהנראית כאילו נלקחה מיקום מקביל. העיירה, הממוקמת עמוק בתוך האוקיינוס הארקטי ומונה כ-2,000 תושבים בלבד, משלבת טבע קיצוני, חוקים ביזאריים ומנהגים שאין כמותם בשום מקום אחר.

החוק הראשון שמפתיע כמעט את כל המבקרים הוא האיסור על החזקת חתול. בסבלברד חל איסור מוחלט על החזקת חתולים. ההסבר פשוט: החתולים מהווים איום על אוכלוסיות הציפורים המקומיות והרגישות, ולכן נאסרו בחוק.

זה לא החוק המשונה ביותר בעיר הצפונית. בעיר יש איסור על קבורה. ב-1950 התברר שבשל הקור הקיצוני, הגופות שנטמנות באזור אינן מתפרקות. באחת מהן אף נמצא שריד של נגיף השפעת הספרדית משנת 1918 - ממצא שהוביל לאיסור על קבורה. תושבים שמצבם הבריאותי מדרדר מועברים לדרום נורבגיה, ובתחומי העיירה ניתן להניח רק אפר שרוף ולא קבורה רגילה.

מיקומה הגאוגרפי של לונגיירבין מעניק לה מחזור עונות שאינו דומה לשום מקום אחר. בין נובמבר לפברואר העיר בחושך מוחלט, ולעיתים זוכה לחזות בזוהר הצפוני. מתחילת מרץ חוזרת השמש, וממאי עד ספטמבר השמש אינה שוקעת.

בעיירה שבה הקרקע מכוסה שלג וקרח במשך רוב השנה, מכוניות אינן הפתרון היעיל ביותר. לכן, אופנועי שלג הם כלי הרכב העיקרי ויש מהם יותר מאנשים. תיירים מרבים לשכור אותם כדי לנסוע בין קרחונים, בקתות צייד ומרחבים ארקטיים פתוחים. גם נסיעה במזחלות רתומות לכלבים היא אחת החוויות הפופולריות.

מזג האוויר, אם תהיתם, קר מאוד. בקיץ נעות הטמפרטורות בין 3 ל-7 מעלות צלזיוס, בחורף ממינוס 13 עד מינוס 23. שיא החום? 21.3 מעלות צלזיוס. שיא הקור? מינוס 46.3. הטיסה מאוסלו לעיירה אורכת כשלוש שעות בלבד.