גבר דרום־קוריאני שביקש לבלות חופשה קצרה בסיהאנוקוויל, קמבודיה, מצא את עצמו בתוך אחד מסיפורי החטיפה הקשים שעלו לכותרות בשנים האחרונות.
הו מין־ג’ונג, בתחילת שנות ה־40 לחייו, תיאר 61 ימים של אלימות, ניצול וסחר בבני אדם - תקופה שבה ניסה שוב ושוב לבקש עזרה, אך מצא את עצמו נעצר ונכלא על ידי משטרת קמבודיה במקום להיחלץ.
על פי הדיווחים, הו טס לקמבודיה ב־2 ביולי. הוא נפגש עם מכר קוריאני ויצא לקזינו מקומי, שם הוצג לקבוצה של אזרחים סינים. מספר שעות לאחר מכן התברר כי מדובר בכנופיה מאורגנת: החבורה נעלה אותו בחדר, הקיפה אותו ודרשה ממנו לסחוט כסף מחבריו - סכום שנע בין 5,000 ל־10,000 דולר.
"הם לקחו הכול - ורק הטלפון נשאר"
חוטפיו החרימו את כל רכושו, אך הותירו בידו את הטלפון הנייד. באמצעותו הצליח ליצור קשר עם שגרירות דרום קוריאה, אך לדבריו העזרה לא הגיעה: השגרירות דרשה תמונות וטפסים שלא היה יכול להגיש בשל המעקב הצמוד. הוא שלח הודעה קצרה על מצבו - אך הימים חלפו, והוא נותר לבדו.
בינתיים, הו הוחזק במבנה רב־קומות שבו התגלו, מאוחר יותר, עשרות משרדים המשמשים כ"מרכז מוקדי תרמית" - תעשיית הונאות ידועה שפועלת באזור.
לדבריו, הוא הוכה במשך שלושה ימים, אולץ לעבוד תחת איומים, הוכה בבקבוקים ואף נצרב בסיגריות. ביום השלישי נמכר לסוחר בני אדם המכונה "Hedgehog" - מתווך סיני־קוריאני שניהל רשת חשבונות מזויפים להונאות פיננסיות.
הפשיטה שלא הצילה
ב־8 ביולי פשטה משטרת קמבודיה על הבניין שבו הוחזק. הו ציפה להצלה - אך במקום זאת נעצר יחד עם החוטפים.
"הייתי צריך לשתוק כדי שלא ידעו שאני זה שקרא למשטרה", סיפר.
בתחנת המשטרה הוחזק בתא קטן וצפוף, ללא מחסה מהגשם, על רצפה מלוכלכת. לדבריו, בתאו נדחסו 35 איש בתוך חלל של 4-5 מטרים, עם מחסור חמור במים ובאוכל.
הוא טוען כי חוטפיו שיחדו את רשויות האכיפה, וכי גם עצורים אחרים סיפרו על שחיתות דומה:
“אפילו רוצח ששילם 20 אלף דולר יכל לצאת תוך ארבעה ימים", אמר לו אחד האסירים.
ללא ביקור מהשגרירות - וללא מוצא
הו הועבר לאחר כחמישה שבועות למרכז מעצר הגירה, שלדבריו היה דומה יותר לכלא נוסף. הוא סיפר כי השוטרים דרשו ממנו מיליון וון קוריאני (כ־700 דולר) בתמורה לשימוש בטלפון - סכום שלא יכול היה לשלם. גם שם, לדבריו, לא ראה איש מהשגרירות.
החילוץ - בזכות התערבות פוליטית
רק ב־31 באוגוסט הצליח לחזור לדרום קוריאה, לאחר התערבות משרדה של חברת הפרלמנט הקוריאנית פארק צ’אן־דה, שעסקה באותה עת בחילוץ אזרחים קוריאנים שנתקעו בקמבודיה בנסיבות דומות.
“זה היה מזל גדול”, סיפר הו. “הרגשתי נטוש. 61 ימים של גיהנום - ואף אחד לא בא”.
לאחרונה קיימת עלייה משמעותית במקרי החטיפה של אזרחים דרום־קוריאנים בקמבודיה, בעיקר באזורי תרמיות וסחר בבני אדם הפועלים סביב סיהאנוקוויל.
בעקבות סדרת אירועים דומים, ממשלת דרום קוריאה אף פרסמה באוקטובר אזהרת מסע רשמית לקמבודיה והתריעה מפני פעילות עבריינית נרחבת, הכוללת כליאה, דרישות כופר והעסקה בכפייה.
למרות זאת, קורבנות רבים מדווחים על אכיפה מוגבלת ושחיתות מקומית שמקשה על חילוצם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו