"רוצה לעשות סיור בפתח תקווה?" שאל אותי עורך המדור. הסתכלתי עליו בספקנות. פתח תקווה? ברצינות? מה יש שם מלבד עוד בדיחה על "המושבה" וכמה פיצריות? אבל בעצם, מה יש להפסיד? בהחלט עדיף מלשבת בפקקים לתל אביב. והנה, בבוקר אחד, נסענו לפתח תקווה. התוכנית הייתה פשוטה: להגיע, להסתובב שעה, אולי שתיים, ולחזור הביתה. ואז קרה משהו לא צפוי. פתח תקווה הפתיעה. מאוד.
הסיור התחיל במלון פרימה לינק, ותוך דקות מבינים שמשהו פה השתנה. שכחו מהדימוי של פתח תקווה כעיר שבה הולכים לישון בתשע בערב. המלון הזה מציע 169 חדרים מעוצבים, בריכה על הגג עם תצפית על השקיעה, ולאונג' בקומה ה-18 עם נוף פנורמי שגורם לכם לשכוח לרגע איפה אתם נמצאים.
המלון מתמחה במטבח טבעוני איכותי שבאמת מפתיע - לא עוד ארוחות בוקר סטנדרטיות עם גבינה צהובה מפוקפקת. יש כאן גישה חופשית למועדון הכושר הולמס פלייס (למי שבא לעבוד ורוצה לשרוף קצת קלוריות מהבופה), חדרי ישיבות, אולם אירועים, ושירות אישי שבאמת מרגישים בו. המלון ממוקם נוח ליד אזור העסקים והמרכז הרפואי רבין, אז אם אתם מגיעים לביזנס - מצוין. אם אתם מגיעים לפלז'ר, עוד יותר מצוין. ואם אתם מגיעים לשניהם ביחד? אז יש לכם איזון מושלם בחיים.
כמה דקות נסיעה, ומצאנו את עצמנו עומדים מול מוזיאון פתח תקווה לאמנות. עכשיו, אנחנו יודעים מה אתם חושבים: "מוזיאון בפתח תקווה? בטח איזה אוסף של ציורי שמן של ראשי המושבה". טעות. המוזיאון הזה הוא במה דינמית ורב-תחומית לאמנות עכשווית ישראלית ובינלאומית, והוא ממש לא משעמם. המוזיאון לא מסתפק בתערוכות אמנות "רגילות". הוא משלב בתוכו מוזיקה, עיצוב, תרבות רחוב, קולנוע, אדריכלות, מחול, מדע ופילוסופיה. בעצם, הם לקחו הכל והכניסו את זה למבנה אחד, והתוצאה? מרשימה. עד ה-22 בנובמבר 2025 מוצג שם אשכול ייחודי ורב-תחומי של תערוכות - שמונה תערוכות יחיד ותערוכה קבוצתית שחוקרות זהות, זיכרון ומצבי תודעה דרך ציור עכשווי, מיצבים פיסוליים, עבודות וידיאו, הדפס, טקסטיל, תיאטרון חזותי וסאונד.
זה נשמע כמו תפריט של בר קוקטיילים היפסטרי, אבל זו באמת חוויה אמנותית ראויה. ואם אתם לא חובבי אמנות גדולים, תבואו בשביל האדריכלות של המבנה. גם זה שווה.
גן חיות? בפתח תקווה?
האטרקציה שהכי הפתיעה - פינת החי בפארק יד לבנים. מתי בפעם האחרונה חשבתם על פתח תקווה וגן חיות באותו משפט? נכון. אף פעם. אבל הנה, בלב העיר, בפארק יפהפה, שוכן גן החי של פתח תקווה, פנינת טבע אמיתית עם מגוון של יונקים, עופות וזוחלים, אגם קסום שהילדים (והמבוגרים, בואו נודה) לא רוצים לעזוב, ואפילו מוזיאון פוחלצים נדיר. המחירים סבירים להפליא: 30 שקל לכרטיס רגיל, 25 שקל לתושבי העיר, ו-20 שקל לסטודנטים ופנסיונרים. זו חוויה משפחתית מושלמת שלא מרוקנת את הארנק, ובונוס - אתם לא צריכים לנסוע עד לספארי ברמת גן.
באותו פארק בדיוק, ממש לידי פינת החי, אפשר להמשיך לבוטיק היין JERUZ YARD. המקום מציע מפגש מהנה עם יינות ירושלמיים אמיתיים מיקבי ירושלים האגודה החקלאית השיתופית, בתוך נוף ירוק ופסטורלי שגורם לך לשכוח שאתה במרכז. מושלם למשפחות, לזוגות, ולכל מי שרוצה יום מוצלח בלי להרגיש שהוא עובד יותר מדי בשביל זה.
צעד אחורה בזמן
עכשיו, אי אפשר לבקר באם המושבות ולא לגעת קצת בהיסטוריה. פתח תקווה הייתה המושבה העברית הראשונה במרכז הארץ, ויש לה סיפורים. והסיפור הכי מרתק? זה של אברהם שפירא - השומר האגדי של פתח תקווה. שפירא, שכונה "זקן השומרים", "שיח' איברהים מיכה" ועוד שמות מכובדים נוספים, היה לא פחות מאשר דמות מיתולוגית. תארו לכם: גבר חסון וזקוף, לבוש מהודר, מקטרת בפה (כי ככה היה אז סטייל), וסוסה אצילה.
הוא היה ידוע באומץ ליבו כשומר העברי הגאה של המושבה, אבל גם - ופה זה נהיה מעניין - במערכות היחסים המיוחדות והמכבדות שלו עם השכנים הערבים. באותה תקופה סוערת, שפירא ידע לאזן בין הגנה לבין שאיפה אמיתית לשלום עם השכנים. לא פשוט, ולא מובן מאליו. ביתו של שפירא, שנתרם לעירייה, הוא אחד מ-250 מבני השימור בעיר, ולא סתם מבנה, זו פנינה אדריכלית אמיתית. בבית מרצפות מצוירות מקוריות (שרדו את הכל!), ציורי קיר ותקרות מעוטרות שהתגלו לאורך השנים, כמו שכבות היסטוריה שמתקלפות אט אט. היום המקום משמש כמרכז מבקרים ובית תרבות שמספר את סיפורה של אם המושבות ואת דמותו הייחודית של שפירא.
המקום פתוח לקהל הרחב בימי חמישי בשעות 10:00-12:00, עם אפשרות לתיאום מראש בימים נוספים. כרטיס כניסה עולה רק 10 שקל, או שאפשר לקנות כרטיס משולב ב-25 שקל לשלושת המבנים ההיסטוריים - בית שפירא, בית הדפוס ההיסטורי ובית שיח נשים. בקיצור, יום שלם של היסטוריה במחיר של קפה אחד בתל אביב.
השוק מתעורר: ההתחדשות שלא ידעתם שקורית
אי אפשר לסקר עיר בלי לטעום את האוכל שלה, וכשהגענו לשוק העירוני, הבנו שיש פה משהו מיוחד באוויר. השוק עובר כרגע מהפך אמיתי - לא עוד סתם שוק שבו קונים עגבניות ונעלמים. לא, לא. השוק הזה הולך להפוך למוקד בילוי ופנאי עם ברים, בתי קפה ומסעדות. בית הקפה הראשון כבר נפתח - בית קלייה עם מאפים ביתיים שריח שלהם גורם לכם לשכוח את הדיאטה. ובקרוב, ממש ממש בקרוב, יפתח שוק וינטג' חדש בכיכר המייסדים. כי מה עוד חסר לפתח תקווה אם לא קצת וינטג'? כחלק מההתחדשות, הותקנו גרילנדות תאורה לאורך השוק וברחוב הברון הירש. שודרג הלובי של חניון השוק, שהפך ממקום מפחיד למקום שבו אפילו נעים להיות. מה עוד? הותקנה מערכת מוזיקה קבועה בשוק שמעלה את האווירה מדי יום (ותקווה שזה לא אותן 5 שירים במשך כל היום), ועמוד האינסטגרם הפעיל של השוק מעדכן בזמן אמת על כל התוכניות, האירועים והפתעות שמחכות מעבר לפינה. בקיצור, השוק הולך להיות המקום להיות בו בפתח תקווה. מי היה מאמין?
הגענו לפתח תקווה עם ציפיות נמוכות. ממש נמוכות. התכוננתי לשעה של סיור מנומס, כמה תמונות לאינסטגרם, ונסיעה חזרה. במקום זה, מצאתי את עצמי מבלה יום שלם, מופתע בכל פינה, ומבין שפתח תקווה כבר לא "רק המושבה" של הבדיחות. היא עיר שעוברת התחדשות אמיתית ומרגשת - עם תרבות איכותית, פארקים ירוקים מדהימים, היסטוריה מרתקת, אוכל טוב ואווירה חדשה שממש מרגישים. אם לא ביקרתם שם בשנים האחרונות, הגיע הזמן לתת לה הזדמנות שנייה. או ראשונה, תלוי איך מסתכלים על זה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
