"יהיה כאן דם אם ימשיכו": המקומיים יוצאים למלחמה נגד מלונות היוקרה

החופים הצלולים ומי הטורקיז של דרום אלבניה, שמתוארים ברשתות החברתיות כ“מלדיבים של אירופה”, עומדים בפני שינוי מסיבי. נתוני הממשלה מדווחים על 11.7 מיליון מבקרים בשנה החולפת - זינוק חד שדוחף יזמים לשטוף את קו החוף.

לאורך הריביירה האלבנית נבנים במהירות ריזורטים, וילות ומלונות חמישה כוכבים, שמביאים איתם הבטחות להצלחה כלכלית ותיירות בינלאומית - אך גם מתחים מקומיים חריפים.

במרכז המחלוקת עומד קומפלקס הענק “גרין קוסט”, פרויקט שכולל וילות, שבעה מלונות חמישה כוכבים, מסעדות, חופים פרטיים, תחנות משטרה, מרפאה ואף מסוק חירום.

@mtravelvlog♬ Con Calma - Daddy Yankee

הפרויקט משתרע על 90 אקרים ומיועד להפוך לאתר התיירות הגדול ביותר באיזור מאז פתיחת המדינה למבקרים זרים בשנות ה-90.

זהו פיתוח התיירות הגדול ביותר מאז נפילת הקומוניזם, והוא רק חלק מתוכניות רחבות היקף להקים רשת אתרי נופש באיזור בהיקף נרחב.

אך לא כולם שמחים מהשגשוג הזה. המעיין העתיק שמזין את כפר טראג’אס, שממנו שואבים מים לשדות, לבעלי החיים ולצרכים יומיומיים של התושבים, עומד להיות מחובר לצינורות שיספקו את המים לאתר התיירות "גרין קוסט".

I hate those ugly a** resorts that are currently being build in Albania
byu/d2mensionsinAskBalkans

הכפריים חוששים שהצינורות החדשים ישאבו את המעיין עד ייבוש, ויותירו אותם ללא מספיק מים לשדות ולחיים עצמם. “הם חושבים על התיירים, אבל מי יחשוב עלינו"?

ראש הכפר הזהיר: "יהיה כאן דם אם ימשיכו". זאת לאחר שכבר נרשמו עימותים סוערים עם המשטרה והדיפת דחפורים שנשלחו להתחיל בעבודות.

המהפכה התיירותית באה עם מספרים מרשימים: מאז שנות ה-2000, מספר המלונות בעיר המרכזית סרנדה בריביירה האלבנית קפץ מ-2 לכ-600.

יותר מ-20% מאוכלוסיית המדינה עובדת בענף התיירות, ושדות תעופה חדשים נבנים כדי לקלוט טיסות ישירות מבריטניה, איטליה ואפילו מארצות הברית.

למרות ההתלהבות שנרשמת ברשתות החברתיות והגידול בכמות המבקרים, עבור המקומיים מדובר במאבק על משאב טבעי ועל אורח חיים מסורתי שהשתמר במשך דורות. חלקם תוהים האם החופים הבתוליים והנופים הפראיים יישארו כפי שהם, או שמירוץ הריזורטים והוילות יפוך אותם ליעד תיירותי מלאכותי שיהרוס את הטבע הבראשיתי.