תיירות הקרמלין: כשהשלטון משתמש במשפיענים ככלי תעמולה

מאות בלוגרים, עיתונאים ומשפיענים רוסים מציפים את הרשתות החברתיות בסרטונים שנועדו לשווק את חופי אזוב ואת הערים ההרוסות של דרום אוקראינה כיעדי חופשה מבטיחים - למרות הכיבוש הרוסי הצבאי, ההרס ותנאי המחיה הקשים.

מחוף שומם ל"חזון תיירותי"

בחודש אוגוסט, חופי הים באזוב נותרו ריקים כמעט לחלוטין. אנדריי יוסינין, וולוגר מרוסיה שצילם סרטון בעיר הנמל חניצ'סק, שנכבשה כבר ביום הראשון של הפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה, תיאר את המקום כ"בעל סגנון כפרי". הוא סרק את החוף הנטוש במצלמתו והוסיף: "בעוד עשר שנים המקום הזה יהפוך ליעד תיירותי מוביל, כמו שקרה בחצי האי קרים".

יוסינין אינו לבד. מאות משפיענים משתתפים בקמפיין רחב של הקרמלין שמטרתו להציג את השטחים הכבושים באוקראינה כיעדי חופשה נוצצים.

השקעות ענק ויעדים פטריוטים

מאז 2024 השקיעה רוסיה מאות מיליוני רובלים בפיתוח תיירותי באזורי דונצק, לוהנסק, זפוריז'יה וחרסון (ארבעה מחוזות בדרום־מזרח אוקראינה שהפכו למוקדי המלחמה).

על פי דיווחי כלי תקשורת ממלכתיים, מדובר בשילוב של "תיירות רפואית ובריאותית" בסגנון ברית המועצות (חופשה בבתי הבראה עם טיפולי מים מינרליים, בוץ, אוויר הרים וים, מה שהיה מאוד נפוץ בתקופה הסובייטית) לצד "תיירות צבאית-פטריוטית ותעשייתית" (ביקורים באתרי קרבות, מוזיאונים צבאיים, אנדרטאות ומתקנים שבהם מציגים את "גבורת הצבא הרוסי").

במחוז חרסון מתכננת רוסיה להקים, על חורבות העיר שהופצצה, עיר נופש חדשה שתוכל לאכלס כ־30 אלף איש - בהם גם חיילים ותיקים שהשתתפו בפלישה לאוקראינה, שישתקעו במקום בתנאים מועדפים.

מריופול - עיר הרוסה כאתר נופש

במרכז מאמצי השיווק עומדת מריופול, עיר החוף שנחרבה במצור הרוסי ב־2022. הקרמלין מתגאה בשיקום הטיילת ובחוף העירוני, ובמקביל הודיע ראש העיר הממונה מטעם רוסיה, אולג מורגון, כי עד 2030 צפוי המקום למשוך מיליון תיירים.

כדי לקדם את היוזמה, דווח כי נפתח "בית ספר לבלוגרים" שמכשיר יוצרי תוכן בהפקת סרטוני תעמולה שמציגים "חיים חדשים" בעיר - כולל הדגשת מבנים ששוקמו, כמו תיאטרון הדרמה שבו נהרגו מאות אזרחים בהפצצה רוסית.

סיורים ממומנים לעיתונאים זרים

הקרמלין מארגן "סיורים לעיתונאים" בשטחים הכבושים, בהם מוזמנים עיתונאים זרים לבקר באזורים כמו מריאופול, דונצק וחרסון.

הסיורים ממומנים על ידי המדינה, והעיתונאים מקבלים החזר הוצאות ולעיתים גם תשלום עבור כתיבתם.

הם מצופים להציג את השטחים הכבושים באור חיובי, לעיתים תוך התעלמות מהמציאות הקשה של האוכלוסייה המקומית.

הרשתות החברתיות מייפות את המציאות

חיפוש קצר בטיקטוק מגלה עשרות חשבונות פרו-רוסיים שמעלים סרטונים נוצצים מהחופים ומהטיילות. אך מאחורי התמונות הפסטורליות מסתתרת מציאות קשה: מחסור במים זורמים הפך לבעיה יומיומית, ובמריופול, לדוגמה, התושבים מקבלים מים רק לכמה שעות פעם ביומיים.

תוכן המיוצר על ידי משפיענים ויוצרים מקומיים לעיתים מציג את השטחים הכבושים כ"גן עדן תיירותי", תוך התעלמות מבעיות כמו מחסור במים, הרס תשתיות, פגיעות באזרחים והיעדר שירותים בסיסיים. תיאורים אלו משמשים ככלי תעמולה כדי להציג את השטחים הכבושים כ"מרוסנים" ומפותחים.

נראה כי בפועל, מאמצי הקרמלין ממחישים כיצד כלי התקשורת והמשפיענים הפכו לכלי נשק נוסף במלחמה - לא רק להחזקת השטח, אלא גם לעיצוב תודעתי. החופים אולי נוצצים בסרטונים, אך המציאות עדיין רחוקה מחופשה חלומית.