"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עובדים נגד השעון: מבצע ההצלה של הממצא הארכיאולוגי הנדיר בעוטף עזה

הממצאים: שרידי כנסיה ביזנטית ורצפת פסיפס עתיקה בנחל בשור, נמצאים בסכנת הרס היות וגדת הנחל עליהם ממוקמים מתמוטטת ומתפוררת • במצב הנוכחי, ובהיעדר התערבות מיידית, האתר עומד בפני סכנת כליה, אשר תגרום לאובדן בלתי הפיך של ערכי מורשת תרבותית יוצאי דופן – ולכן יצאו הרשויות למבצע ההצלה

,עודכן
0השמעה
חשיפת הפסיפס לפני העתקה , יפתח מגן, רשות הטבע והגנים
חשיפת הפסיפס לפני העתקה. צילום: יפתח מגן, רשות הטבע והגנים

מבצע הצלה ארכיאולוגי יצא לדרך:רשות הטבע והגנים יחד עם רשות העתיקות החלו במבצע נגד השעון להציל ממצאים ארכיאולוגיים ייחודיים הנמצאים על גדת נחל בשור. הממצאים - שרידי כנסיה ביזנטית ורצפת פסיפס עתיקה, נמצאים בסכנת הרס היות וגדת הנחל עליהם ממוקמים מתמוטטת ומתפוררת. הצוותים כבר החלו בניקוי וחישוף של העתיקות במקום ובהמשך עתידים לבצע העברה של הפריטים הארכיאולוגיים למתקן מסודר של רשות העתיקות.

האתר הארכיאולוגי בחורבת גררית, הממוקם כשישה קילומטרים ממערב לקיבוץ בארי, מזוהה עם המתחם המונסטי (מנזר) של הנזיר סילוואנוס, מהדמויות המרכזיות במונסטיציזם (הנזירות הנוצרית) של עזה בשלהי התקופה הביזנטית.

חשיפת הפסיפס לפני העתקה באתר הארכיאולוגי בחורבת גררית,,צילום: יפתח מגן רשות הטבע והגנים

האתר, אשר מתוארך למאה ה-6 לספירה, כולל את שרידי הכנסייה ורצפת הפסיפס אשר נתגלתה לראשונה בשנת 1917. גדת הנחל עליה ממוקם האתר הארכיאולוגי, נתונה כבר שנים רבות לתהליכי סחיפה והתמוטטות שסיכנו את שרידי הכנסייה – ולכן עבר מספר הליכי שימור והצלה. חלק מרצפת הפסיפס נותק בעבר מהאתר והועבר למחסני רשות העתיקות במוזיאון רוקפלר בירושלים – ומשם, לתצוגה בקיבוץ בארי.

פרט לקטעים שהועתקו ממקומם ע"י רשות העתיקות, נותרו באתר חלקים נוספים של הפסיפס אשר לא הוצאו, והם מצויים כיום במצב השתמרות ירוד ביותר. גדת הנחל ממשיכה לסבול מתהליכי סחיפה אקטיביים, מהתמוטטות קרקע ומתזוזות מתמידות של הדופן, אשר גורמות לחשיפת יסודות המבנה ולהתפוררות הדרגתית של השרידים. במצב הנוכחי, ובהיעדר התערבות מיידית, האתר עומד בפני סכנת כליה, אשר תגרום לאובדן בלתי הפיך של ערכי מורשת תרבותית יוצאי דופן – ולכן יצאו הרשויות למבצע ההצלה.

מבצע הצלה ארכיאולוגי בעוטף עזה,צילום: ליאור שוימר, רשות הטבע והגנים

מנהלת אגף ארכיאולוגיה ומורשת ברשות הטבע והגנים אורית בורטניק:"אנחנו עובדים נגד השעון, ככל שהזמן עובר כך העתיקות יכולות להיכלות ולהיעלם. יש לנו הזדמנות אחרונה להציל את העתיקות שנותרו באתר ולא ניזוקו עד כה. אנחנו בדרך כלל לא ששים להזיז עתיקות ממקומן המקורי, אך במקרה זה אם לא נפעל – העתיקות יאבדו. הצוותים שלנו כבר נמצאים בשטח, מנקים במסירות אין קיץ את השרידים העתיקים ומכינים אותם להעברה. יחד עם המומחים של רשות העתיקות – ננסה להציל כל מה שניתן".

לדברי עמי שחר, סמנכ"ל שימור ברשות העתיקות, "האתר מספר את סיפורה של קהילה פעילה, שהייתה חלק מהעבר הקדום באזור. להציל את השרידים, פירושו לדאוג לכך שהסיפור ההיסטורי הזה לא יימחק. רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות חברו יחד למבצע דחוף, מורכב ועדין. נגייס את הידע הרב שצברו מומחי מינהל השימור שלנו כדי להציל את השרידים העתיקים".

ממועצה אזורית אשכול שבשטחה נמצא הפסיפס, נמסר: "מצבו של הפסיפס הלך והידרדר בשנים האחרונות, בשל קריסת מצוק נחל הבשור כתוצאה מתהליכי בלייה טבעיים. אנו מודים לרשות הטבע והגנים ולרשות העתיקות על ההתגייסות המקצועית לנושא, ומקווים שלאחר שיקום הפסיפס יימצא לו מקום חלופי של כבוד באשכול - שם יהיה נגיש לקהל התושבים והמטיילים".

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר